הילדים שלנו הם הדבר הכי חשוב לנו בחיים. כמעט כל הורה יגיד לכם את המשפט הזה, ובאמת יתכוון אליו מכל הלב. לצד זאת, ההתמודדות עם גידול ילדים בעידן של היום מציבה גם אתגרים בכל הנוגע לאיזון בין סמכות להכלה, בין המקום של הילד למקום של ההורה במערכת היחסים.
הזמן המועט עם הילדים, לצד ההתמודדות עם ילדים בוכים וצועקים שפשוט מסרבים להקשיב או לשתף פעולה - גורמים להרבה רגשות אשמה ותסכול בקרב הורים. התקופה האחרונה, בה הורים רבים היו צריכים לתמרן בין עבודה במשרד ובבית, לבין סגרים ובידודים עם הילדים הקטנים, רק הגבירה את האתגרים והמורכבות של ההתנהלות המשפחתית. איפה ואיך מתחילים לסלול את הדרך הנכונה לבניית קשר טוב ובריא עם הילדים הקטנים שלנו, שאנחנו כל-כך אוהבים?
איך משפרים את התקשורת עם הפעוטות והילדים בבית? הטיפים המובילים של יועצי הורות המובילים בישראל>>
מתקשים בתקשורת עם המתבגרים? זו הדרך שלכם להתחיל בבניית תקשורת חיובית יותר>>
"אל תשכחו - אתם לא יודעים איך הילד שלכם חזר מהגן. גם לו מותר לעבור יום לא מושלם"
"אחד האתגרים הגדולים ביותר להורים לילדים קטנים בימינו", אומרת יעל טוקר, מדריכת הורים ומרכזת פרויקט 'זמן משפחה' של תנובה, הכולל הרצאות ותכנים עשירים בנושא תקשורת במשפחה, "הוא רגשות האשם שצפים כאשר בזמן המועט עם הילדים ההורים גם צריכים להתמודד עם התנהגויות מצד הילדים שמביאות למתחים, ריבים וחוסר אונים גדול". טוקר אומרת כי "הדבר החשוב ביותר הוא שהורים צריכים להבחין בין הדברים שיש להם שליטה עליהם, לבין הדברים שאין להם שליטה עליהם. אין להורים שליטה על איך שהילד מרגיש כשהוא חוזר מהגן, או על ההתנהגות שלו, אבל כן יש להם שליטה על התגובות שלהם".
עבור כל ההורים שמגיעים עם תכניות שאפתניות לחוויות אחר הצהריים, טוקר אומרת כי "צריך לזכור שגם הילד עבר יום שלם בעצמו. יש מולכם יצור סובייקטיבי שיכול להיות שלא היה לו יום מעולה. התוצאה עשויה להיות ריבים ו'פיצוצים' ומחשבות מתסכלות של 'למה הוא לא מקשיב לי', טנטרום וצעקות- ואז ההורה עשוי להישבר".
המפתח עבור הורים לפעוטות, אומרת טוקר, הוא "לעשות מאמץ מודע להבין שהילד לא עושה דברים במכוון נגדנו, אלא במכוון בעדו. הוא מנסה, בדרכים שליליות אמנם, להרגיש יותר מורגש. קרוב לוודאי כי המציאות לימדה אותו שהתנהגות מפריעה מזכה אותו בתחושה הזו. אז איך מגיבים? נכון, לעיתים קשה מאוד למצוא את האיזון המושלם בין סמכות לבין הכלה וסבלנות. הדרך לשם מתחילה בהקשבה למסר האמיתי מאחורי ההתנהגות. לדוגמא אם הוא מתחיל להתבכיין ייתכן שהוא למד כי לרוב ככה הוא מקבל התייחסות עוצמתית מצד ההורה".
אתם לא כישלון - הקושי האמיתי הוא לשבור את המעגל ולסלוח לעצמנו
ההורים של ימינו מוצפים בשפע של מידע וגישות, מה שעשוי להגביר אף יותר את רגשות האשם. "האינטרנט מלא בכותרות מפוצצות שאומרות 'אלו העקרונות להיות הורה מוצלח', וההורה הממוצע מרגיש כישלון כשהוא לא מצליח ליישם את העקרונות האלו", אומרת טוקר. "אסור לשכוח שיש מולכם ילד שלא קרא את העקרונות שקראתם עליהם - הוא לא יודע שאתם באים עם כלים מוכנים מראש, אלא פשוט מגיב לפי מצב הרוח שלו באותו רגע".
על מנת לצאת ממעגל הקסם של רגשות האשם ולסלוח לעצמנו, טוקר מפצירה בהורים להגיע למסקנה אחת: "אין הורה מושלם. לא סתם צמח המונח 'אמא טובה דיה', שלא שואף לשלמות. זה בסדר, ואפילו כדאי שהילד יהיה לפעמים מתוסכל".
איך משנים את התפיסה ההורית של 'הילד תמיד במרכז'?
עבור טוקר, האתגר המשמעותי והגדול ביותר להורים לילדים קטנים הוא שינוי התפיסה ההורית על כך שלילד תמיד צריך להיות טוב ונעים. "מדובר בתפיסה הורית של פינוק", לדבריה. "יכול להיות שאני בתור הורה בכלל לא יודע שאני מפנק. היום אנחנו עושים הרבה יותר דברים עבור הילד למרות שהוא יכול לעשות אותם בעצמו. בשם הכמיהה שלנו ל"שקט תעשייתי", אנחנו מונעים מהם להתנסות, לקחת אחריות, לחוות תסכול, להיכשל, וליפול. גם במקומות שלא מסכנים אותם.
טוקר מתריעה כי "הילדים שלנו גדלים ומתפתחים על בסיס ההטמעה והלמידה בשנות הילדות המוקדמות. הבעיה היא להגיע למצבים קיצוניים יותר דווקא בגיל ההתבגרות, בשלב בו קשה מאוד לשנות את מה שיצרנו בעבר".
הכלים בדרך ליעד - לסמוך יותר על הילדים שלנו, ולנסות לנתב את רגשות האשמה לשינוי ההתנהגות
טוקר מתארת שני עקרונות מרכזיים ליישום בדרך ליעד: "ראשית, אנחנו צריכים להבין שילד מאושר הוא אינו ילד שרצונותיו תמיד מסופקים, אלא ילד שצרכיו הרגשיים פסיכולוגיים מסופקים – שהוא מרגיש שמקשיבים לו ואוהבים אותו, ועם זאת, סומכים עליו שמסוגל להתמודד עם תסכול.
תסכול לעיתים יגיע מהמציאות של החיים, ולעיתים יגיע מהמציאות של חוקים וגבולות במשפחה "לדוגמא ילד שנורא רוצה לדבר עם אבא, אבל הוא בשיחת עבודה, יחווה תסכול, שבסופו של דבר יחזק לו את שריר האיפוק. אם האבא ייעתר לבקשותיו וניסיונותיו להשיג תשומת לב ואף יפסיק את השיחה עבורו, הוא ילמד שכך דברים עובדים. כי ילדים לומדים מהתנהגות ולא מדיבורים. במקרים כאלה לדוגמא, חשוב להפגין נחישות ועקביות, ובעיקר לעודד את הילד על ההתמודדות".
כמובן שלא תמיד אנחנו מצליחים לשמור על איפוק בעצמנו, כי סף הסבלנות וההכלה נמוך. עם זאת, צריך לשמור על איזון בפריקת הרגשות מול הילד. "יש הורים שחושבים שאם הם מתפרצים מול הילד, זה בריא בתור הרתעה - אבל זה לא כך. אין שום ערך חינוכי בכעס והתפרצויות. מצד שני, אם קרה וצעקתי על הילד, זה לא סוף העולם. צריך להבין 'מה עובד לנו' - מה באמת עוזר לנו לאסוף את עצמנו ולהצליח לשמור על הגבולות של כבוד לילד, גם כשאנחנו מאוד כועסים".
ההיבט השני והקריטי של התמודדות עם רגשות האשמה, "הוא לעשות עם זה משהו", אומרת טוקר. "אנחנו צריכים לראות שרגשות אשמה מובילים אותנו לשינוי אמיתי בהתנהגות. "אם אני מרגישה רע עם עצמי, סולחת לעצמי ומחר חוזרת על אותה התנהגות - אין בכך תועלת. לעומת זאת, אם זה גורם לי להיות פעילה ולשנות משהו בהתנהגות שלי, אצליח באמת להתקרב יותר להורה שאני שואפת להיות".
לא מספיק לדבר ערכים - חשוב להוכיח את הערכים שלכם גם בזוגיות
הזוגיות היא נדבך משמעותי באווירה הביתית, בדינמיקה המשפחתית ובלמידה של הילדים. "אפשר לדבר עד מחר על ערכים של הקשבה, הכלה וכבוד מול הילדים, אבל ברגע שאתה לא מתנהג כך- מול הילד וגם מול בן\בת הזוג, הלמידה של הילד לא תהיה משמעותית ומלאה", מסבירה טוקר. "צריך להוות דוגמה, שהזוגיות תעמוד בקנה אחד עם הערכים שאתם שואפים להקנות. המחשבה צריכה להיות 'איך אני כהורה מדגמן את מה שאני שואף אליו'".
מעוניינים בכלים נוספים לתקשורת טובה וקרובה במשפחה? הכירו את פרויקט 'זמן משפחה' של תנובה
בימים אלו עלה לאוויר פרויקט 'זמן משפחה' של תנובה, שמציע למשפחות הישראליות את הכלים ליצירת תקשורת מכילה ודינמיקה טובה יותר בבית. מתחם התוכן של הפרויקט כולל הרצאות לייב, הרצאות מוקלטות וכתבות של טובי המומחים בתחום, ביניהם עינת נתן - מדריכת הורים מוסמכת ואשת תקשורת בתחום המשפחה, מיכל דליות - אשת חינוך ויועצת משפחתית בכירה, פרופ' יורם יובל - מרצה פסיכיאטר וחוקר מוח, ד"ר אנאבלה שקד - פסיכותרפיסטית ומנחת הורים בכירה, אפרת לקט – מרצה ומחברת הספר 'אמא מאמנת', שרון צונץ - פסיכולוגית חינוכית מומחית, מדריכה ומרצה, ועוד רבים וטובים.
התכנים בפרויקט מחולקים באופן נוח וברור לקטגוריות מקיפות: תקשורת עם פעוטות וילדים, תקשורת עם מתבגרים, תזונה משפחתית וזוגיות בהורות. בנוסף לתכנים העשירים, הפרויקט כולל שירות בלעדי של ייעוץ בוואטסאפ עם מדריכת מכון אדלר מוסמכת, למי שמעוניין במענה ישיר ומקצועי לשאלה או בעיה ספציפית.
