בנובמבר 2013 נכנס בני ביטון לתפקיד ראש עיריית דימונה, והבין מיד, שהוא מוכרח לרפא בדחיפות את מצבה הכספי של העירייה, שבאותם ימים הייתה שקועה בחובות ועם בור תקציבי ענק. ההחלטה הראשונה שקיבל הייתה לנהל מאבק עיקש בסוגיית הארנונה, שממנה נהנו כולם למעט דימונה. זה התחיל עם הקריה למחקר גרעיני, שעד אז שילמה לעיר סכום של חמישה מיליון שקל בלבד, ולאחר מאבק לא קל מול משרד הביטחון ואיום לפנות לבית המשפט, הושגה פשרה בין הצדדים, ולפיה תעביר הקריה סכום של 22 מיליון שקל מדי שנה דמי ארנונה.
ראיון אולפן עם ראש העיר דימונה
במקביל ניהל ביטון מאבק מול משרד הפנים והמועצה אזורית תמר הסמוכה, שהסכימה להעביר לדימונה 6 מיליון שקל מדי שנה מכספי הארנונה שהיא גובה. לאחר הפעלת לחץ נוסף בכיוון משרד הביטחון, הועבר בסיס נבטים בנגב המזרחי לשטח השיפוט של העיר, מה שהכניס לקופתה הדלה עוד כמה מיליונים.
התקציב האופטימלי שנוצר לצד החזרת הלוואות שהעירייה נטלה זיכו את דימונה בתואר "עיר איתנה" מטעם משרד הפנים ופתחו את השער ל"שבע השנים הטובות" של העיר, המתאפיינות במהפכה בתשתיות, בבנייה, בחינוך ובתרבות.
כך, בכספי העירייה ובסיוע תרומות מהקהילה היהודית בהולנד, נחנך בתוך שנה בעלות של כ־10 מיליון דולר האגם המרהיב, הכולל אמפי עם 2,500 מקומות ישיבה. במקביל הואצה השלמת קאנטרי קלאב משודרג ותוסס, עם למעלה מ־6,000 מנויים שנתיים.
דימונה הפכה בשבע השנים האחרונות לסוג של מטרופולין עם שאיפה ותוכניות להגיע בתוך עשור מהיום ל־100 אלף תושבים. תחילתה בשנת 1955 עם 36 משפחות יוצאי צפון אפריקה, בעיקר ממרוקו, שהגיעו למדבר הצחיח בחסות העלטה.
העיר קשורה בקשר אמיץ לראש הממשלה הראשון ומקימה, דויד בן־גוריון, שהונצח בשדרה מרכזית ובפארק רחב ידיים על שמו ושם רעייתו פולה.
דימונה היא העיר השנייה בגודלה בנגב, ותחום שיפוטה מתפרש על כ־172,000 דונם. היא מאופיינת במערכת חינוך מהמובילות בארץ, אקלים מדברי נוח במיוחד, אוויר נקי ונוף מרהיב. היישוב משלב בין קידמה ושירותים של עיר גדולה לאיכות חיים של כפר.
העיר ממוקמת בצפון מזרח הנגב, במרחק של כ־20 דקות נסיעה מבאר שבע וכשעה וחצי מתל אביב, ומתגוררים בה למעלה מ־40,000 תושבים. כ־40% מהם הם בטווח הגילים שבין 35-0. 25% מהתושבים הם עולים חדשים, רובם מחבר העמים. בעיר חיות עדות וקהילות רבות זו לצד זו – קהילת העבריים, יוצאי הודו, טוניס, אלג'יר, רומניה, פולין וארגנטינה.
5.5 מיליארד שקל בתוך עשור
על־פי נתוני משרד הפנים, העיר נהנית בשנה האחרונה מהגירה חיובית, לראשונה מאז סוף שנות ה־80 ותחילת ה־90 של המאה הקודמת.
בשנים האחרונות נמצאת דימונה בתנופה של עשייה והתפתחות. מאז 2014, בסיוע שר הכלכלה לשעבר אלי כהן, הוקמו ושודרגו בעיר 25 מפעלים, המעסיקים למעלה מאלף עובדים בשכר הממוצע במשק. אזור התעשייה הישן שודרג ובמקביל הוקם אזור תעשייה חדש, שמבוקש בקרב קבלנים ויזמים. "גמרנו עם הלואוטק, עכשיו פנינו להייטק", אומר ביטון ומוסיף שביישוב נפתח גם קניון חדש, עם יותר ממאה חנויות שיעסיק למעלה משלוש מאות עובדים.
גם בתחום הקהילה חל שינוי משמעותי: כפר הסטודנטים הקהילתי איילים שודרג והתרחב, ולאחרונה חנך בו הנשיא רובי ריבלין מתחם מעונות על שם הרמטכ"ל המנוח אמנון ליפקין שחק. הוקמו עשרות מגרשי ספורט, האצטדיון העירוני שופץ והתחדש במאות כיסאות.
לפני כשלוש שנים חתמה העיר על הסכם גג מול משרדי האוצר והבינוי, המעניק לה 5.5 מיליארד שקל על פני עשור שנים. במסגרת ההסכם, התחייבה העיר לשאוף לבנייתן של 30,000 יחידות דיור. משנת 2013 נבנו כ־5,000 יחידות דיור, מרביתן בשכונה האקולוגית החדשה השחר. השכונה הייחודית מושכת אליה צעירים מכל רחבי הארץ, המוצאים בה דיור ידידותי לסביבה במחירים השווים לכל נפש.
תשתיות החשמל בדימונה הן מאמצע שנות ה־50 של המאה הקודמת. עובדה זו גרמה להפסקות חשמל תדירות, בעיקר בחורף. בתום משא ומתן עם חברת החשמל, שודרגו כל התשתיות בעלות של עשרות מיליונים. כמו כן נסללו, רובדו וקורצפו עשרות כבישים חדשים, ובימים אלה נסלל כביש מהיר לבאר שבע דרך הכפר הבדואי ערוער, שיקצר את הנסיעה בשבעה קילומטרים לפחות.
אגף הרווחה היה פעיל מרכזי בשנת הקורונה, כשמאות מתנדבים, עובדי רווחה ועו"סים פועלים ללא לאות על מנת להקל על מצוקת הנזקקים. בתחום הרווחה הוקמו מועדוניות ובית למתנדב, ושודרגו מועדוניות לקשישים, ניצולי שואה ונזקקים.
תקציב התרבות העירוני הוכפל פי 15, מה שאפשר הבאת אמנים מהשורה הראשונה לצד השתתפות באירועי תרבות ארציים. התיאטרון המקומי הצנוע מציע הפקות של מיטב המחזאים, בהן ההצגה הרפרטוארית "פיפטי פיפטי" עם ישראל קטורזה. עוד הוקמו שני מתנ"סים לצעירים ובני נוער, מתקן אקסטרים ומגרש החלקה על הקרח.
ההשקעה במערכת החינוך בעיר העניקה לה פעמיים (בינתיים) את פרס החינוך הארצי. נוספו עוד עשרות גני ילדים, וכיום נבנים בית ספר יסודי ותיכון חדשים.
בקיץ שעבר הוקמו מרחבי למידה כמעט בכל בתי הספר בעיר, במטרה לשפר את יכולת הלמידה, הספרייה העירונית שופצה מהיסוד, הוקמו מרכז חדשנות מתקדם לצד יצירת נטגב, מוקד המאפשר לעצמאים צעירים לצאת לדרך בלי לדאוג לתשלומי שכירות, חשמל וארנונה.
לדימונה קבוצת כדורגל בליגה א', קבוצת כדוריד בליגה הלאומית והצלחות בענפי ספורט, כמו קרטה, הורדת ידיים ואפילו Bodybuilding.
אחד מתחומי המצוינות של העיר שייך לנבחרות הרובוטיקה של בתי הספר התיכוניים, שרשמו הישגים מרשימים, בארץ ובחו"ל, הם קטפו תעודות, מדליות וגביעים בתחרויות מסביב לעולם ובישראל.
במגירה, ממתינות לביצוע, שלוש תוכניות רחבות היקף, כשהשאיפה להשלימן בתוך שנתיים: מכללת סייבר כשלוחה של אחת האוניברסיטאות בארץ, פארק שעשועים בסגנון דיסנילנד והקמת תחנת רכבת מהירה למרכז הארץ כחלק ממרכז תעבורתי הכולל, בין היתר, תחנות מוניות ואוטובוסים, מרכז מסחרי וגשר החוצה את כביש 25 לכיוון קניון פרץ, מסעדות ופאבים באגם בעיר, מרכז באולינג ועוד.
על חזון ונחישות
ב־22 בנובמבר אשתקד, בעיצומה של המגפה, העניקה אוניברסיטת בן־גוריון בנגב אותות למספר אישים, שהטביעו חותם על העשייה בארץ ובעולם. בין היתר, הוענק האות לד"ר טל זקס ("מודרנה"), ד"ר יונס אבו רביע (הרופא הבדואי הראשון, מומחה לסוכרת), וגם לבני ביטון, ראש העיר דימונה. מצד אחד זו הייתה הפתעה גדולה, שכן מדובר בפוליטיקאי, אבל מי שמכיר אותו לא הופתע.
כך כתבה, בין היתר, ועדת הפרס: "בהוקרה למנהיג בעל חזון... אשר תחת הנהגתו הפכה העיר למשגשגת ואיתנה; לאדם רב פעלים... אשר מותיר חותם בל יימחה על פיתוחה; בהערכה למי שרתם את ממשלת ישראל להשקעה אדירה בעירו, ואשר בזכות נחישותו ומסירותו לרווחת תושביו גדלו משאביה עשרות מונים... לאות כבוד על מחויבותו העמוקה להפחתת האבטלה ולהנגשת ההשכלה הגבוהה בדרום; ולאות תודה על תרומתו הרבה לפיתוח הנגב למען עתיד מזהיר לאזור מרהיב זה ולאנשיו, ולהעניק לו את התואר: אות בן־גוריון לשנת תשפ"א".
שבע שנים בדיוק אחרי שנכנס לתפקידו כראש העיר דימונה הם העניקו לו את ההכרה הרשמית על פועלו להפיכתה של העיר דימונה לבירת הנגב המזרחי הלכה למעשה, כאשר על הדרך הם מוקירים אותו על תרומתו לפיתוח הנגב הן כיו"ר הנהלת הרשות לפיתוח הנגב והן כיו"ר הנהלת אשכול נגב מזרחי.
