השפעות הקורונה והזום על מערכת החינוך
(צילום: ירון ברנר, חגי דקל, אלכס)
כיצד ייראו הלימודים בשנה הקרובה? בפאנל במסגרת ועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות" השתתפו עדי אלטשולר, אשת חינוך ומייסדת המיזמים "כנפיים של קרמבו" ו"זיכרון בסלון"; שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר; עו"ד אודליה כהן-שיינדורף, ואורנה לוי, מנהלת בית הספר "ידלין", ראשון לציון.
בעוד פחות משלושה שבועות תיפתח שנת הלימודים וכבר עכשיו ברור שהיא תהיה שונה מקודמותיה: מרחב לימודים היברידיים ואוטונומיה ניהולית הם כבר מושגים שנכנסו לחיים שלנו, אבל מה הם באמת אומרים מבחינת המנהלים, המורים, ההורים וגם התלמידים?
אבוהב: "השאלה היא לא איך תיראה תשפ"א, כי היא תהיה בבועה. השאלה הגדולה היא מה מהות הלמידה. כי מערכת החינוך חייבת לעבור שינוי מרחיק לכת. העולם השתנה מקצה לקצה. הפוליטיקה, איכות הסביבה, הכלכלה, השלטון, החינוך, הרפואה. הכול השתנה. המערכת נשארה במרכיבים מסוימים. שלוש שנים שאלנו 36 מדינות בעולם מה צריך לשנות כדי להתאים את הלמידה וההוראה לעולם העתידי. והתשובה היא ברורה: בכל בוגר של המערכת צריך שיהיה מטען של ידע, כישורים ומיומנויות וערכים".
אלטשולר: "קורה פה משהו היסטורי. אולי המתנה הכי גדולה שידענו בתולדות מערכת החינוך, אם נדע לרכוב עליה כמו שצריך. שנים אנחנו מחכים למערכת שתתאים את עצמה למאה ה-21. לשיטות, ללמידה רלוונטית, לצמצום פערים. שנים אנחנו מנסים לצמצם את הפירמידה הזאת. וסוף סוף יש כאן איזה משהו שפשוט מפרק את המגדל שנבנה".
כהן-שיינדורף, אימא לשלושה ילדים במערכת החינוך: "מעבר למילים המפוצצות של 'אתגרים', 'הזדמנויות' ו'אוטונומיה', צריך בסוף לפרוט אותן למעשים. למידה מרחוק לא רק מגדילה פערים. תבינו את זה: מצלמת וידאו לא הופכת את זה ללמידה איכותית יותר. הרבה מורים צריכים הכשרה. גם לתלמידים קשה לשבת ארבע וחמש שעות. ויש מקצועות שאי אפשר בכלל ללמוד בזום".
לוי: "אני מסכימה שזו הזדמנות מאוד משמעותית שאנחנו צריכים לנצל לשינוי. את השינוי אנחנו כבר עושים בבית הספר שלנו, בידלין. כל התפיסה חייבת להשתנות. הזום לא ישנה את התפיסה. זאת אומרת, מהות העניין היא ההסתכלות על הילד, המיומנות והכלים שאותם אנחנו צריכים להעניק".
