נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פרסמה היום (ו') אמות מידה מחמירות לפסילה עצמית של שופטים העלולים להימצא, בעיני עצמם או בעיני הציבור, בניגוד עניינים.
כפי שכבר פורסם, החליטה חיות, כחלק ממהלך לקידום השקיפות, על פרסום מרוכז ויזום של רשימות המניעויות (ניגודי העניינים) המעודכנות של כלל השופטים והרשמים בישראל באתר האינטרנט של הרשות השופטת. זאת החל משנת המשפט הקרובה ב-1 בספטמבר.
לקראת פרסום הרשימות, הוכן בהנחיית הנשיאה חיות מסמך המרכז אמות מידה שנועדו לסייע לשופטים ולרשמים בהכנת הרשימה העדכנית במתכונת אחידה ככל הניתן. מסמך אמות המידה מבוסס בעיקרו על הוראות חוק בתי המשפט וכללי האתיקה לשופטים בנושא ועל הניסיון שנצבר בתחום. הוא הוכן בהתייעצות עם חבר שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה וכן בסיועה של ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה במכללה למנהל.
חיות מדגישה את הכלל לפיו הסמכות לדון היא גם החובה לדון. לדבריה, "כשאין מניעה חייב שופט לדון בתיק שנותב אליו". עם זאת, מוטלת על שופט חובת גילוי המוטלת מטעמים של "מראית פני הצדק".
אמות המידה לניהול רשימת מניעויות:
∙ שופט יכלול ברשימה מתדיינים ועורכי דין שלמיטב ידיעתו הם "שחקנים חוזרים" המתדיינים תדיר בבית המשפט שבו הוא מכהן ואשר קיים "חשש ממשי למשוא פנים" אם ידון בעניינם או עילת פסילה אחרת.
∙ מבחן הפסילה – "חשש ממשי למשוא פנים", הוא המבחן הקובע לבחינת מניעות.
∙ הרשימה תכלול בן משפחה של השופט או הרשם או מי שמתקיימת לגביו קרבה ממשית אחרת, ובלבד שהם מתדיינים חוזרים בבית המשפט שבו הוא מכהן. בן משפחה הוא: בן זוג, ילד, הורה, אח, סב, הורה של בן הזוג או מי שסמוך על שולחנו של הגורם השיפוטי, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מאלה.
3 צפייה בגלריה
חברים, מתמחים ובני משפחה ברשימת ניגודי העניינים. בית המשפט העליון
(צילום: אורן בן חקון)
∙ מתדיין או בא-כוח שהיה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו מתדיין או עו"ד.
∙ גורם שהשופט מועסק על ידו במסגרת עיסוק נוסף או שמקבל ממנו גמול בעבור עיסוק או פעילות נוספים (למשל אם השופט מרצה באוניברסיטה).
∙ עו"ד שהיה שותף של השופט ולא חלפו חמש שנים מאז היותם שותפים. המניעות תמשיך לחול גם לאחר חמש שנים, אם יש בין השופט לעורך הדין קשרי חברות הדוקים.
∙ עורך דין שמטפל בעניין של שופט או של בן משפחתו. ככל שמדובר בטיפול מתמשך, המניעות תמשיך לחול במשך חמש שנים מיום סיום הטיפול בעניין, למעט ככל שבין הגורם השיפוטי ועורך הדין ממשיכים להתקיים קשרי חברות הדוקים, שאז תמשיך המניעות לחול גם לאחר חמש שנים.
∙ משרד עורכי דין שבן משפחה של שופט משמש כמתמחה או עורך דין בו, למעט המדינה או רשות ציבורית.
∙ עורך דין שלשופט או לרשם יש קשר חברתי הדוק או קירבה ממשית אחרת עמו.
ההצבעה בכנסת נגד הקמת ועדת חקירה לשופטים
(צילום: ערוץ הכנסת )
∙ מקום העבודה של בן או בת זוגו של שופט וכן של ילדיו הבגירים, גם אם אינם עוסקים בעריכת דין, ככל שמדובר במתדיין חוזר בערכאה שבה מכהן השופט או הרשם, ובלבד שבן, בת הזוג או הילדים הבגירים מחזיקים בתפקיד ניהולי בכיר במקום העבודה, או שהם שותפים ובעלי עניין בו.
∙ עו"ד שעבד כמתמחה של השופט ועו"ד שעבד עמו כעוזר משפטי יש לכלול ברשימה למשך פרק זמן שלא יפחת משנה מסיום עבודתו. זאת למעט אם נשמר עם המתמחה או העוזר לשעבר קשר חברתי הדוק, שאז תמשיך המניעות לחול גם לאחר פרק הזמן האמור וכל עוד נמשך קשר חברתי הדוק זה.
∙ בני משפחה בדרגת קרבה ראשונה לעוזר משפטי או מתמחה שהם מתדיינים חוזרים, בתקופה שבה העוזר המשפטי או המתמחה מועסק בלשכת השופט או הרשם.
לשופטים נאמר כי רשימת ניגודי העניינים נועדה להבטיח ניהול משפט הוגן ויעיל ולמנוע מצב שבו תיקים שבהם יש עילה לפסילת השופט – "חשש ממשי למשוא פנים" – או סיכוי גבוה לפסילתו, ינותבו מלכתחילה לגורם השיפוטי המעורב. רשימה זו, משמשת כלי עזר עבור עובדי מזכירויות בתי המשפט, המנתבים את התיקים השונים לטיפול השופטים. זאת על מנת שלא לגרום עיכוב בבירור התיק שלא לצורך, בשל גילוי עילת הפסילה בשלב מאוחר, או טעות שתוביל לאי גילויה במקרים אחרים.
רשימת המניעויות לשופטים ורשמים אמנם מתנהלת במערכת זה שנים, אך כחלק מביקורת ציבורית ופוליטית, כמו הצעת ח"כ בצלאל סמוטריץ' להקים ועדת חקירה לניגודי עניינים של השופטים, וקידום השקיפות, החליטה הנשיאה חיות על פרסום מרוכז של רשימות המניעות של כלל השופטים והרשמים בישראל.
בהנהלת בתי המשפט אומרים שהרשימה דינמית ומתייחסת בעיקרה ל"בעלי דין חוזרים", שכן לא ניתן לצפות את כל המניעויות מראש, ובחלוף הזמן חלקן מתייתרות או מתיישנות ועל כן נמחקות מהרשימה.
על פי מבחן "החשש הממשי למשוא פנים" בחוק בתי המשפט, השאלה האם על שופט או רשם לפסול את עצמו מלדון בהליך מסוים היא שאלה שצריכה להיבחן לגופה על ידי השופט, או הרשם עצמו בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות.
מסמך ההנחיות הוכן בעקבות שאלות רבות שהתקבלו מהשופטים בנושא אשר לא ידעו מה נכלל בגדר תחום ניגודי העניינים. נוכח הניסיון שנצבר עם השנים בניהול רשימת המניעויות, ובמטרה לגבש רשימה אחידה ועקבית, הוכנו אמות מידה שיהיו לעזר בעת הכנת הרשימה העדכנית.
