תחום החינוך הבלתי פורמלי מקבל בשנים האחרונות תאוצה גדולה מאוד. מקורו של חינוך זה בתפיסה הגורסת שהתהליך החינוכי אינו מתקיים רק בבית הספר אלא גם במסגרות שמחוצה לו: תנועות וארגוני נוער, מתנ"סים, מערכות חינוך קהילתיות וקיבוציות, פנימיות, משלחות ומסעות נוער, טיולים, יחידות צבאיות ואף מוזיאונים, רשתות חברתיות וחברות סטארט-אפ.
אם בעבר התמקדו מערכות החינוך בישראל ובעולם בהעברת חומר ושינונו כמעשה הלמידה העיקרי, בעשור האחרון התחדדה ההבנה ששינון החומר הוא תפיסה מיושנת שיש להתאימה לעידן החדש. כך החלו לצוף בעולם החינוך נושאים וסוגיות הקשורים למיומנויות הדרושות במאה ה-21: ערכים, יחסים בין האדם לזולתו, מעורבות בקהילה, התנדבות, צמצום פערים ויחסים בין דוריים.
"החינוך החדש מתבטא כיום פחות בהעברת ידע ויותר בהקניה של מיומנויות אישיות וחברתיות ובטיפוח ערכים ומנהיגות", מסביר את מהות השינוי ד"ר אדם הישראלי, ראש התוכנית בחינוך לביה"ס היסודי וראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. לדבריו, "בחינוך הבלתי פורמלי מתקיימים תהליכים חינוכיים מדהימים דוגמת פיתוח מנהיגות, חינוך לערכים, עידוד הקשר לקהילה, היכרות רב תרבותית בקהילה עם קבוצות שונות כמו קשישים וצעירים, דתיים חילוניים, ערבים ויהודים, וכן הלאה. חלק גדול מהחינוך הבלתי פורמלי נעשה במסגרת המגזר השלישי דוגמת עמותות וארגונים לשינוי חברתי, וחלקו בחסות משרדי הממשלה כמו שנת שירות, מכינות קדם צבאיות, פעילויות של נוער בסיכון. לשמחתי יש כיום מודעות רבה לחינוך הבלתי פורמלי, ולחשיבות השילוב בינו לבין החינוך הפורמלי בבתי הספר."
החינוך הבלתי פורמלי פונה אך ורק לתלמידי מערכת החינוך, כלומר ילדים ונערים בני 6–18?
"ממש לא. עם השנים התחדדה ההבנה שהגילים שמערכת החינוך מתמודדת איתם התרחבו הרבה מעל לגיל 18. אם בעבר התפיסה הייתה שעד גיל 18 אתה נער צעיר ואחר כך הופך למבוגר, אז ברור שכיום גם אנשים בני 18–30 עדיין נמצאים בתהליכי גיבוש הזהות האישית, שהם תהליכים חינוכיים במהותם. כפועל יוצא לכך התפתח עולם שלם של מסגרות לגיל הבגרות הצעירה: מכינות קדם צבאיות, כפרי וארגוני סטודנטים, קומונות שיתופיות, ארגוני בוגרים של עמותות, בתי מדרש מכל מיני סוגים וכיו"ב. כל אלו נופלים בטווח של חינוך בלתי פורמלי, שהרי האנשים האלו לא באים ללמוד במודל של בית ספר אלא מחפשים תהליכים שיאפשרו להם לברר שאלות של זהות, לפתח מנהיגות, להכיר את החברה ואת העולם בהיבטים של פערים תרבותיים, פערים חברתיים, פערים כלכליים, גלובליזציה, קיימות, יחסי דת ומדינה, קבוצות מיעוט בחברה וכן הלאה. נוצר בעצם צורך במסגרות חדשות שיאפשרו לאנשים לעסוק בדברים החשובים האלו.
"אם הזכרנו את עניין הפערים בחברה, הרי מדינות מערביות ומודרניות מתמודדות כיום יותר ויותר עם פערים עצומים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, והרבה ארגונים שמו להם למטרה לייצר שיח משותף, לחזק לכידות חברתית ולצמצם פערים, בין היתר באמצעות קיום מפגשים בין חילונים לחרדים, ערבים ויהודים, ועוד."
באיזו מידה קיימת הפרדה כיום בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי?
"הגבולות האלו הולכים ומיטשטשים. ניתן לראות כיום בבתי הספר פעילויות חינוך בלתי פורמליות מובהקות כמו סיירת ירוקה של ילדים שאחראים לפעילויות מיחזור וקיימוּת בקהילה או תחרויות יזמות לילדים כמו האקתון שבו ילדים נדרשים לפתח פתרונות לאנשים עם צרכים מיוחדים. לעיתים גם זה מתחבר גם לעמותות מגזר שלישי ולגורמים מממנים. זהו עולם ומלואו וברור לכול שההיבט החינוכי כבר לא מסתיים רק בלמידה הרגילה בבית הספר. ההבנה היא שצריך לאמץ את עקרונות החינוך הבלתי פורמלי – נושאים הקשורים לערכים, התנדבות, יחסים חברתיים וכיו"ב."
מכללת סמינר הקיבוצים היא המכללה האקדמית לחינוך ואמנויות הגדולה והמובילה כיום בישראל, ובה לומדים מדי שנה בשנה מעל 10,000 סטודנטיות וסטודנטים במגוון תוכניות לימודים חדשניות בתחום החינוך. בסקר שעורכת אגודת הסטודנטים הארצית בכל שנה, מכללת סמינר הקיבוצים מדורגת במקומות הראשונים מבין כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, ביחס המרצים כלפי הסטודנטים, באיכות ההוראה ובשביעות רצון כללית. במכללה פועלות ארבע פקולטות, בית ספר ללימודי תעודה ומרכזי הגות ומחקר.
בימים אלו נמצאת המכללה בעיצומו של תהליך מתקדם לפתיחת תואר חדש וייחודי – תואר בחינוך בלתי פורמלי. "עד היום כל התארים בסמינר הקיבוצים העניקו לבוגרים תעודת הוראה וכללו התנסות בהוראה בבתי ספר. התוכנית החדשה של החינוך הבלתי פורמלי מיועדת למי שרוצה להתנסות מחוץ לכותלי בית הספר, אנשים שמחפשים את עולם העמותות, יוזמות לשינוי חברתי, עבודה עם נוער בסיכון. השאיפה של הסטודנטים האלו היא לא להיות מורים בבית ספר אלא לשנות את העולם והחברה," מסביר ד"ר הישראלי. "התואר בחינוך בלתי פורמלי מיועד לאנשים המעוניינים לצמוח לתפקידי מנהיגות ועיצוב מדיניות ציבורית, מכשיר אנשי חינוך לעסוק במסגרות חינוך בלתי פורמליות ומפתח בהם את המודעות לערך החינוכי וההתפתחותי במסגרת קבוצתית-קהילתית, זאת לצד מתן כלים מגוונים להדרכה, הנחיה וניהול בסביבה יזמית ודינמית."
מהם מסלולי הלימוד בתואר החדש?
"תוכנית הלימוד העיונית מורכבת משלושה אשכולות:
"מנהיגות ומדיניות – אשכול הפונה לסטודנטים הרואים עצמם בעתיד מתפתחים מעבר לתפקידי הדרכה מקומיים גם אל תפקידי הובלה ציבוריים והתמקמות בעמדות של מנהיגות חינוכית. במובן זה, התוכנית אינה פונה לפרופיל הממוצע של המדריך או המורה אלא אל סטודנטים המעוניינים לרכוש ידע, כלים ומיומנויות שבאמצעותם יוכלו להשפיע על תהליכים ומדיניות ברמה הציבורית, אנשים בעלי פרופיל גבוה, כאלה שיקימו ארגונים ועמותות ומכוונים למשרות מטרה במשרדי ממשלה, להיות מזכ"לים של תנועות נוער וכדומה.
"קהילה ויזמות – התפיסה הבסיסית שעליה נשען אשכול זה היא כי המעשה החינוכי מעוגן במסגרת חברתית, קהילתית, קבוצתית ומשפחתית ולא בעבודה של אחד על אחד. האשכול בוחן תפיסות חדשות של קהילתיות ומשלב בהן גישה יזמית הרואה באיש החינוך סוכן שינוי אקטיבי הפועל באופן דו-סטרי לחיזוק המסגרת הקהילתית. המטרה היא שבוגר התואר לא ישאל מה צריך לעשות בארגון אלא יזום פעולות ותהליכים בצורה אקטיבית. זהו עולם מרתק הכולל גיוס שותפים ושיתופי פעולה, גיוס מתנדבים והפעלתם, גיוס משאבים וכיו"ב.
"גישות וכלים – אשכול זה מעניק לסטודנטים בסיס תאורטי מעמיק על החינוך הבלתי פורמלי, גיל הנעורים בעידן הדיגיטלי וההקשר הארגוני וכן נותן להם כלים שונים כגון איך להדריך קבוצה, איך לבנות לוח פעילות שנתי ואיך לגבש ולהוביל מיזם חדש בארגון. הסטודנטים מתנסים בהדרכות קבוצות ובפיתוח מיזמים, וכל ליווי נעשה דרך כלים של הנחיית קבוצות."
ההרשמה לתואר החלה?
"בהחלט. הרישום כבר בעיצומו ופתיחת התוכנית מותנית באישור המל״ג. בוגרי התוכנית החדשה יקבלו תואר ראשון B.Ed בחינוך בלתי פורמלי ותעודת עובד חינוך. סגל המרצים יכלול מרצים מעולם החינוך הבלתי פורמלי שלהם ניסיון רב בעבודה בשטח לצד עיסוק במחקר אקדמי מעמיק בסוגיות השונות הקשורות לעולם מגוון ומרתק זה."
