את ההתרגשות לקראת תערוכת התכשיטים בהונג־קונג שמארגנת חברת HKTDC (ראו בהמשך הכתבה) היה אפשר להרגיש באוויר, תרתי משמע. בזמן שישבתי במטוס, עוד לפני שהגלגלים נגעו בקרקעית, כל חברי הבורסה ליהלומים והתכשיטנים שהיו מסביבי דיברו על זה ששלוש וחצי שנים הם חיכו לרגע הזה, שבו התערוכה, שנחשבת לאחת מהמובילות בעולם, תחזור להתקיים.
והאמת? אחרי שביליתי בה ארבעה ימים, הוספתי אלפי צעדים לשעון היד (מדובר בכמות מטורפת של קומות וביתנים) והשארתי את הלב שלי בין כמה אבני חן ויהלומים מהפחד ממנהלת הבנק שלי - אני יכולה להבין לגמרי למה. מלבד ההשקעה המטורפת בתכנון ועיצוב האירוע, כמויות האנשים שהגיעו, והשפע של העיצובים המיוחדים, התערוכה היא לגמרי מקום מפגש - עם לקוחות חדשים, עם טרנדים וחומרים עתידיים ואפילו עם כאלה שהגיעו במיוחד כדי לראות אותך אפילו בלי שתדע, ממש כמו סטוקרים.
למשל, בזמן ששוטטתי בביתן שארגן מכון היהלומים הישראלי והתרשמתי מהקולקציה של חברת DAYAGI, חברה ישראלית ש"שברה" את האינסטגרם ואף כיכבה ב"ווג" הבריטי עם צורות יהלומים לא קונבנציונליות, הגיעו לשם זוג לקוחות מניו־זילנד, הסתכלו על יורן דייגי, דור שלישי ליהלומנים, ובלי להתבלבל ציינו שהם עוקבים אחריו ואחרי המותג באינסטגרם ושבאו במיוחד כדי לראות אותו בלייב. כן, קצת גאווה ישראלית, מה יש?
"השנה הגיעו לתערוכה 2,500 מציגים מ־36 מדינות, וזה עוד לפני שספרנו את כמות המבקרים והקניינים, שאני מעריך בעשרות אלפים", ציין בפניי ג'ו לנג, מנהל שיווק ומעורבות קונים, מחלקת תערוכות ודיגיטל ב־HKTDC (אגב, הוא לא טעה. ביקרו בתערוכה למעלה מ־60 אלף איש). לשאלה המתבקשת איך מדינה קטנה כמו ישראל היא שחקנית כל כך מרכזית בתערוכת התכשיטים ובשיתופי פעולה נוספים שהם יוזמים הוא ענה בלי להתבלבל, "ישראל היא מעצמה של אנשים קריאטיביים ומלאי מרץ שהמילה חדשנות לא מפחידה אותם, ולכן הדלת פתוחה בפניהם ואנחנו נעזור להם בכל מה שצריך כאן גם דרך אתר האונליין שלנו home.hktdc.com וגם דרך האוף־ליין, כמו בתערוכה פה ואירועים נוספים שאנחנו יוזמים, סיוע ביצירת קשרים עסקיים ועוד הרבה דברים מעבר".
פתחי את השער
מודה, זו לא הפעם הראשונה שאני בהונג־קונג, אבל לתחושתי דווקא בביקור הזה הבנתי למה אני כל כך אוהבת לחזור אליה: יש בה הכל מהכל.
גם אוריינטליות ו"אותנטיות של פעם" בשווקים, ברחובות, במסעדות קטנות ואפילו באנשים, אבל גם חדשנות מטורפת שגורמת לראש להיפתח הכי רחב שאפשר. בנוסף על כך המיקום שלה הוא סופר אסטרטגי, ויש שמכנים אותה "השער לאסיה". ממש במרחק נסיעה קצרה נמצאת שנזן, בירת ההייטק הסיני (שהיא גם מרכז אופנתי משמעותי אם כבר מדברים), פושאן, שמובילה בתעשיות בתחומי מדעי החיים, וגואנגג'ואו, מרכז הסחר המרכזי של סין, שהיא יעד לכל חובבי הלייף סטייל באשר הם. אגב, זו בדיוק הסיבה שברחובות הונג־קונג אפשר לשמוע בליל של שפות בערך כמספר ההזדמנויות שהיא יוצרת, החל מסינית ויפנית וכלה בצרפתית, גרמנית ואיטלקית. עם זאת, עדיין השפה הרשמית שם היא אנגלית, מה שהופך את השהייה שם להרבה יותר ידידותית.
"הפעם הראשונה שהגעתי להונג־קונג הייתה בשנת 2004 כי הבנתי שזו הדרך להיפתח לשוק הגלובלי ולהכיר אנשים", משתף אותי מישאל ורדי, הבעלים של חברת VMK DIAMONDS המתמחה ביהלומים ייחודיים. "תוך כדי היציאה לאזור המזרח, למדתי הרבה דברים מעניינים על התרבות באסיה, שמאוד תורמים לעשייה העסקית. כמו למשל שהתושבים מאמינים שחפצים מביאים אושר ואיכות חיים, שלצבע יש נוכחות גדולה בחיים שלהם ושלמספר שמונה יש משמעות היסטורית מיוחדת כי הם מאמינים שהוא מביא להם מזל. מבחינתי היציאה לכאן הייתה משמעותית וחשובה, ובקורונה זה באמת בלט כי התחום של התכשיטים, שהוא מותרות, היה הראשון להיפגע והאחרון להתעורר, אבל אני מרגיש שהם רוצים לעזור לנו - למשל המארגנים סידרו לי פה בלי שביקשתי בכלל ראיון לייב סטרים ל־80 מיליון צופים באסיה. זה מדהים בעיניי, ואין ספק שמוערך, כי אלו דברים שמקדמים ועוזרים בכל ממד שהוא".
אז מה נכתב בסעיף העתידות בתחום התכשיטים?
"בואי נשים את הדברים על השולחן. בשנים האחרונות, בגלל הקורונה, היינו מאחורי מסך. לא היינו באמת זקוקים לבגדים או לתכשיטים חדשים", משתפת אותי פאולה דה לוקה, טרנדולוגית בתחום הלייף סטייל, שההרצאה שלה במסגרת חלקי ההעשרה בתערוכה הייתה אחת המרתקות ששמעתי. "אבל אנחנו לקראת שינוי מאוד גדול. הרצון לבטא את עצמנו בכל צורה וכמה שיותר - קיים בכל תחומי החיים, ובאופן טבעי הוא ישפיע גם על עולם התכשיטים ואפשר לראות את זה פה בתערוכה". והיא לגמרי צודקת. אחרי שנים של קיבעון על תכשיטי זהב בעיקר ו"יהלומים שמרניים" בחיתוכים וגוונים סטנדרטיים התחושה היא שהפיצוץ הגדול ממש בפתחנו.
מהן המגמות שאת צופה להן עתיד מזהיר?
"יש כמה וכמה ברמה התרבותית שמשפיעות באופן ישיר ועקיף על עולם התכשיטים. קודם כל זה הזרימה. בעיקר בין המגדרים. בין הנשי לגברי. כלומר גברים שלא מפחדים לבטא את הצד הנשי שלהם - ולהפך. לכן נראה לא מעט צמידים ושרשראות של פנינים וטניס, שגם גברים וגם נשים יענדו. מגמה נוספת שמאוד תתעצם, הרבה בזכות דור ה־Z הצעירים, היא הרצון לביטוי עצמי בדרך חדשה, בלי חוקים מוגדרים. הביטוי של זה בתכשיטים זה המיקס אנד מאץ', השילוב בין הכסף לזהב, בין שכבות התכשיטים על הצוואר".
הרבה דיון יש לאחרונה על נושא הקיימות, המחזור והמודעות האקולוגית. איפה זה בא לידי ביטוי בתכשיטים?
"נושא יהלומי המעבדה הוא למשל חלק מהטרנד הזה, כלומר הדיבור על לא לפגוע במשאבים קיימים. אבל לדעתי, דווקא הביטוי היותר גדול של האג'נדה הזו הוא של טרנד הווינטג', שחוזר גם עם אספנות וגם עם תכשיטים בהשראת דגמי וינטג'".
כשהסתובבתי בתערוכה ראיתי מגמה מאוד חזקה של יהלומים צבעוניים. צהוב, ירוק, ורוד וכו'.
"את לא טועה. הטרנד הצבעוני, שבא לידי ביטוי בצורה מאוד מסיבית ביהלומים, הוא בעצם הפרשנות של מגמה ברמת המקרו שנקראת "סטורי טלינג", לספר את הסיפור של עצמנו כדי להרגיש מיוחדים. הצבע הוא בעצם הדרך שלנו להביע רגשות. של עצב ושל שמחה. ובדיוק כמו בבגדים אנחנו יכולים להביע את זה גם עם תכשיטים. ברגע שזה יהלומים, שיש להם גם ערך גבוה, אז בכלל הרמה של הערך העצמי עולה, כשבמקביל ובאופן לא מפתיע, גם אבני חן צבעוניות כמו רובי וג'ייד יהפכו למאוד טרנדיות".
בעולם האופנה טרנד הלוגומניה (פריטים כמו תיקים ובגדים עם הדפסי הלוגו של המותג) מתעצם. האם גם בעולם התכשיטים יש לזה ביטוי?
"ברור. אני חייבת לציין שזה לא סתם שהטרנד הזה מאוד רלוונטי. כי אנשים היום מחפשים את הרול מודלס שלהם, את האנשים שיהיו הדמות לחיקוי. אנשים רוצים מנהיגים ועסוקים בחיפוש אחריהם, ולכן הערצה של לוגואים ושל מותגים שיש להם היסטוריה רבת חשיבות היא בעצם חלק מהעניין הזה. בעולם התכשיטים, אם תשימי לב, אנשים חוזרים לצמיד הלוגו האייקוני של קרטייה, לתכשיטי המנעול של טיפאני, לטבעות היהלום של הנסיכה דיאנה - לכל מה שיש לו ביטוי סמלי חזק של השורשים וההיסטוריה".
אם היית צריכה לסכם את התערוכה המטורפת כאן במשפט בערך, מה היית אומרת?
"שאני חושבת שעולם התכשיטים מתכתב בצורה מדויקת עם הונג־קונג: בדיוק כמוה, גם הוא רוצה לשמור על ההיסטוריה והמסורת, אבל הפנים שלו לעתיד. בהונג־קונג את רואה שווקים ומסעדות קטנות כמו פעם מחד, ומאידך קניונים מטורפים ולייזרים הכי חדשניים שיש. גם עולם התכשיטים מתנהל עכשיו ככה - הוא מביא את המסורת אם בצורת העבודה ואם בחומרים ובטקסטורות, ומצד שני הוא מחפש את החדשנות, את הטכנולוגיות העדכניות ואת יצירת השפה הייחודית לו".
#רקאומרת - אחרי השהות וההיכרות שלי עם הנוגעים בדבר הבנתי שלכל עסק ישראלי, החל מתחומי התכשיטים, הביוטי והאופנה וכלה במדעי החיים או טכנולוגיות חדשניות, יש הזדמנות לפרוץ למזרח הרחוק, גם בסיוע הקונסוליה הישראלית בהונג־קונג ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שעוזרים, מלווים ופותחים דלתות להצלחה מיטבית.
קפיצה להונג־קונג
HKTDC - Hong Kong Trade Development Council היא חברת הסחר הבינלאומי של הונג־קונג, אשר הוקמה לפני כשישה עשורים ופועלת ב־50 מדינות, בהן ישראל. ומה היא בעצם עושה? מקדמת את הונג־קונג כמרכז גלובלי להשקעות ושיתופי פעולה החל מתערוכות וועידות (כמו תערוכת התכשיטים ועוד רבות אחרות בתחומי האופנה, הבריאות, החדשנות, המזון וכדומה), דרך סיוע במציאת שטחי משרד ומענקים שונים, וכלה בחיבורים ופתיחת דלתות במזרח הרחוק - אזור שלחברות ועסקים רבים, קטנים וגדולים, לא פשוטה דריסת הרגל בו.
הכותבת הייתה אורחת חברת HKTDC בהונג־קונג.
