שלושה ימים נותרו לפתיחת שנת הלימודים, והורים רבים עדיין חשים אי ודאות נוכח מתכונת הלימודים בצל הקורונה. שאלות רבות נותרו ללא מענה, בעיקר עבור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, כאלה שאין להם ציוד המאפשר למידה מרחוק או למי שמתחילים ללמוד במסגרות חדשות.
חוזרים ללימודים - סיקור נרחב ב-ynet:
● "82% מתלמידי ה'-ו' ילמדו יותר מיומיים בשבוע"
● אין פתרון לתוכניות החינוך: "אסור להשאיר הילדים לבד"
● שאלות ותשובות לקראת החזרה ללימודים
בשנה הקרובה ילמדו במערכת החינוך כ-80 אלף תלמידים עם צרכים מיוחדים המקבלים שירותי חינוך מיוחד בכיתות רגילות. אך כעת גם הם ייאלצו ללמוד מרחוק. גל שטרית, אב לשני ילדים עם צרכים מיוחדים הלומדים בשילוב בכיתות רגילות בשכבות ה' ו-ז' אומר: "לילדים על הרצף קשה מאוד ללמוד מרחוק. הם לא אוהבים להסתכל למצלמה, הם לא יכולים להסתדר לבד, ואף אחד לא הסביר איך זה אמור לעבוד. מה יקרה בבית שבו שני ההורים עובדים, או בבית חד הורי?".
שטרית מאוכזב מכך שלא נמצא פתרון הולם לילדי השילוב כיוון שלא אושר לסייעות להגיע לבתי התלמידים. "הציעו לנו שהתלמידים ילמדו באיזה מרכז ויהיה איתם הורה מלווה. אבל כל המטרה היא שאנחנו נמשיך לעבוד במשק והם יוכלו ללמוד", הוא אמר והוסיף בזעם: "אנחנו באפלה, מה אנחנו אמורים לעשות?".
ריאיון עם שר החינוך גלנט
(צילום: חגי דקל)
גם הודיה ניסנקורן, אמא לילדה בת ארבע עם ניוון שרירים, העידה כי היא נמצאת בחוסר ודאות. "אנחנו מבינים שהשנה לא תיפתח עבור הילדים שלנו. לא קיבלנו שום מכתב על תחילת השירות ושיבוץ הילדים", היא אמרה. נציגות ההורים של הילדים החולים נפגשה אתמול (ה') עם נציגות משרד החינוך, אך לא סוכם באופן רשמי על תחילת הלימודים עבור אלפי ילדים חולים. לדברי ניסנקורן, הדבר יפגע בבריאותם של הילדים. "הילדים שלנו יישארו בבית וידרדרו. הם לא יקבלו שום תוכנית חינוכית, אלה ילדים מונשמים, סיעודיים, שסובלים ממחלות כרוניות וניווניות. כל הרצף הטיפולי פשוט יורד לטמיון".
סוגיה נוספת שלא נפתרה היא המחסור באמצעים ללמידה מרחוק עבוד יותר ממאה אלף תלמידים שאין להם בבית מחשב פנוי, טאבלט או רשת אלחוטית. "אנחנו לא אנשים מסכנים, אבל אם משרד החינוך חושב שלמשפחה ממוצעת בישראל יש ארבעה או חמישה מחשבים בבית - זה לא כך", אמרה הדס, אם לשלושה שלומדים בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים בדרום הארץ. "לא ייתכן שמצפים שהילדים שלנו ילמדו בדרך מקוונת כשאין לנו בכלל את האמצעים הללו".
מנכ"לית עמותת "פידל" לשילוב בני העדה האתיופית, רינה איילין גורליק, אמרה: "במציאות העכשווית, זכותו הטבעית והחוקית של כל ילד לחינוך תלויה בשאלה אחת ויחידה - האם יש לו מחשב. המציאות הזו לא מתקבלת על הדעת ויש לכולנו סיבה להיות מודאגים".
צופית גולן, אמא לארבעה ילדים מרחובות, ששלושה מהם עדיין במערכת החינוך, חוששת מההשלכות החברתיות של לימודים מרחוק. "שניים מהילדים שלי נכנסים למסגרות חדשות, בן ה-12 עולה לכיתה ז' בבית ספר חדש. זו שנה שהיא מאוד קריטית עבורו מבחינה חברתית ולא ברור איך תהיה ההשתלבות כשלא מגיעים כמעט לכיתות", אמרה.
היא גם הביעה חשש מהשעות הארוכות שבהן ישהו הילדים מול מסכים ללא השגחה: "אני לא כל היום בבית. מי יעזור להם וישמור עליהם מהטיקטוק והסכנות ברשת?".
בנוסף, בשבוע שעבר הודיע שר האוצר ישראל כץ כי נמצא פתרון לתכנית הצהרונים "ניצנים" והוא סיכם עם החשב הכללי רוני חזקיהו על מתן מימון לסבסוד הורים להפעלת הצהרונים גם השנה. אך עד כה התקציב התוכנית טרם הועבר, וההורים לא יודעים אם הסיכום אכן סופי, או שיהיה עליהם למצוא מענה אחר לילדים בשעות אחר הצהריים.
פורסם לראשונה: 23:03, 27.08.20
