עם העובדות לא ניתן להתווכח. על פי משרד הבריאות, מספר הצנתורים המתבצעים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) כפול מהממוצע הארצי. "ביחידה מבוצעות פעולות מורכבות ומגוונות ובכלל זה טיפול במפרצות מוחיות, טיפול במומים של כלי דם, טיפול בגידולים מוחיים, הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה וכמובן טיפול פולשני בחולי שבץ מוחי", מספר ד"ר לויטה, מנהל היחידה לצנתורי מוח במרכז הרפואי. "בשנת 2021 בוצעו במרכז הרפואי שמיר למעלה מ-170 צנתורי שבץ, כאשר הממוצע הארצי של בתי החולים בישראל עומד על כ-80-90 צנתורי שבץ בשנה. אנו שמחים על הזכות לסייע למטופלים כה רבים".
היחידה לצנתורי מוח במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) הוקמה בשנת 2015 על ידי ד"ר רונן לויטה ומונה כיום שני מצנתרים בכירים - ד"ר לויטה עצמו וד"ר שני אבנרי-קלמנוביץ. לצידם פועלים צוותים סיעודיים ורנטגנאים ייעודיים שעברו הכשרה מקיפה. תפקידה של היחידה - להציל חיים, בכל יום, בכל רגע נתון. "בין 50%-70% מהכוננויות שלנו הן פעילות", אומרת ד"ר אבנרי-קלמנוביץ, "זה אומר שכמעט בכל שישי-שבת וחג מבוצעים צנתורים. אנחנו מקבלים מטופלים מכל רחבי הארץ וכיום, כפי שפורסם על ידי משרד הבריאות, היחידה שלנו היא המובילה בישראל״.
המוח לא שוכח ולא סולח - הטיפול בשבץ חייב להיות מיידי
שבץ היא מחלה קטלנית. מדובר בגורם התמותה השלישי בשכיחותו בעולם המערבי וגורם התחלואה הראשון בשכיחותו בארץ ובעולם. אחוז קטן מהלוקים בשבץ מוחי מגיעים בסופו של דבר לשולחן הצנתורים. מרבית המטופלים הזקוקים לצנתור ימותו ללא צנתור מיידי ומוצלח, או יוותרו עם נכות קשה. "המוח לא שוכח ולא סולח" אומרת ד"ר אבנרי-קלמנוביץ. "חלון ההזדמנויות לטיפול בלוקים בשבץ מוחי צר והמענה חייב להיות מיידי".
"אנחנו אמנם אנשי המקצוע המבצעים את הצנתור, אך הטיפול בשבץ הוא מאמץ מערכתי משולב", אומר ד"ר לויטה. "זוהי עבודה רב תחומית שמתחילה בזיהוי הבעיה של המטופל בשטח (מד"א) וניתובו בצורה נכונה למרכז הרפואי שיכול לתת לו מענה מלא. אצלנו במרכז הרפואי שמיר מתבצעת הערכה מקצועית ומהירה בחדר המיון, ובכלל זה אומדן נוירולוגי מלא, בדיקות דימות מהמתקדמות בעולם והעברה דחופה ליחידת הצנתורים במקרים בהם נדרש צנתור. מעורבות המלר"ד, מחלקות הדימות, ההרדמה, הטיפול הנמרץ והמערך הנוירולוגי עם המיומנות שהצטברה במהלך השנים, הם הגורמים המבטיחים טיפול יעיל ובטוח בנסיבות בהן כל דקה קריטית".
ד"ר אבנרי-קלמנוביץ משתפת כי "רק השבוע הגיעה אלינו אישה בת 39, אמא לארבעה ילדים קטנטנים, עם שבץ שנגרם מחסימה של העורק המרכזי במוח. מי שרואה שבץ כזה לא שוכח - כתוצאה מהשבץ המוחי המטופלת איבדה לחלוטין את יכולת הדיבור, לא הבינה ולא זיהתה את סובביה (כולל את ילדיה שלה), פניה התעוותו לחלוטין והיא לא הצליחה להניע ולו במעט את יד ורגל ימין. תוך פחות משעה מרגע כניסתה לחדר המיון היא כבר הייתה בחדר הצנתורים וכחצי שעה לאחר מכן כבר הייתה אחרי הצנתור והחלה להתעורר. כעבור מספר ימים שוחררה מבית החולים כשהיא מתפקדת באופן מלא - חזרה לבעלה, חזרה לילדיה, חזרה לחיים".
שבץ מוחי - לא רק בגילאים המבוגרים
נהוג לחשוב ששבץ מוחי הוא מחלה של הגיל המבוגר. למעשה, כ-25% מהלוקים בשבץ מוחי הם מתחת לגיל 60, וכ-10% מתחת לגיל 50. "גדילת האוכלוסייה, התבגרותה והרחבת ההתוויות לצנתור שבץ, הם בין הגורמים לכך שמספר החולים המתאימים לצנתור גדל עם השנים", אומר ד"ר לויטה, "וכך גם מנעד הגילאים. הצעירה מבין המצונתרים ביחידתנו עקב שבץ מוחי הייתה בת 20 והיום היא אמא לילדים. המבוגר מבין המצונתרים היה ניצול שואה בן 102 עם חסימה בעורק הראשי של גזע המוח וגם הוא חזר, לשמחתנו, למצבו הקודם לאחר הצנתור".
"אמא תלכי, זה חשוב, את עוזרת לאנשים"
ד"ר לויטה, נשוי לורד ואב לשתי בנות, ד"ר אבנרי-קלמנוביץ היא אם לשלושה ילדים. בישראל כ-16 מצנתרי מוח בלבד הנותנים מענה לאוכלוסייה של מעל ל-9 מיליון אנשים. ההתמודדות עם ריבוי המקרים וריבוי הכוננויות גובה מחיר אישי ומשפחתי ומחייב הבנה ותמיכה של בנות/בני הזוג והילדים. "בעלי מנהל את המחלקה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שמיר", מספרת ד"ר אבנרי-קלמנוביץ. "המשפט הכי יפה שהילדים אומרים לנו כל הזמן הוא 'אמא תלכי, זה חשוב, את עוזרת לאנשים'. לשמוע את זה מילד בן חמש זה מרגש וגורם לי להאמין שאולי, למרות אורח החיים הבלתי שגרתי הזה, הצלחנו לעשות משהו טוב". ד"ר לויטה מסכם ואומר כי "אי אפשר לקום בבוקר ולומר 'היום אני לא בא לעבודה'. אם לא נגיע, החולה יפגע או ימות. אין מישהו אחר שיצנתר. פשוט כך. הצורך לצנתר ללא הפסקה הינו מאמץ אישי ומשפחתי ומחייב שיתוף פעולה והקרבה מצד המשפחה. רק כך ניתן לממש את הזכות שניתנה לנו לעסוק במקצוע שאנחנו כה אוהבים".
