משבר בריאותי עולמי שאינו פוסח עלינו ומאיים למוטט את מערכת הבריאות; משבר כלכלי שנגרם בחלקו בעקבות המשבר הבריאותי ובחלקו בשל העובדה כי הוא משרת את מקבלי ההחלטות; משבר פוליטי, במסגרתו מכהנת ממשלה מפלצתית בהיקפה ובבזבזנותה, שהמכנה המשותף בין יושביה הוא היעדר כל מכנה משותף. ברקע של כל המשברים הללו, אין שקיפות, תפקידים בכירים וחשובים במשק אינם מאוישים ואין תקציב מדינה מאושר כבר למעלה משנתיים, וככל הנראה שגם לא יהיה בשנה הקרובה.
תקציב המדינה אמור לבחון את כלל צרכי הציבור, המיוצגים על ידי המשרדים השונים ולחלק את העוגה באופן השוויוני ביותר. במקרה של משבר פוליטי תקציב המדינה ממשיך להתוות את הדרך, וכספים שאושרו בתוכו ממשיכים לעבור. אין זה סוד שבישראל רוויית המשברים הפוליטיים והשסעים, העוגה אינה מתחלקת באופן השוויוני ביותר. כך, לאורך שנים, הוזנח הטיפול באי ביטחון תזונתי, ולא הוקצו משאבים מספיקים בבסיס תקציב המדינה על מנת לצמצם את הבעיה ולהגדיל את התקציב המשפחתי למזון, בקרב אוכלוסיות מוחלשות שסובלות ממחסור חמור. למעשה, מתוך תקציב מדינה כולל בסכום של כ־480 מיליארד שקלים, הוקצו לטיפול בחוסר הביטחון התזונתי ובסיוע במזון לנזקקים 0 שקלים בתקציב המדינה, וכ־60 מיליון שקלים בלבד (!) מתוך תקציבים תוספתיים שאינם מובטחים בבסיס תקציב המדינה ואינם מועברים משנה לשנה, שכן כאמור, מדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב מאושר מזה כשנתיים.
החשש מפני בחירות רביעיות טרם אישור תקציב מדינה מהווה עבור רבים חשש אמיתי מפני קריסה נוספת בעקבות הפסקת הסיוע המועט שהם מקבלים מהמדינה, קריסה שעלולה להגיע עד כדי חרפת רעב. העובדה שהתקציבים אינם מעוגנים בבסיס התקציב ומושפעים מחוסר היציבות הפוליטי, מדגישה ביתר שאת את חוסר ההבנה של חשיבות הטיפול בנושא חוסר הביטחון התזונתי בישראל לעומק ואת היעדר הראייה לטווח רחוק של ממשלת ישראל בנושא זה.
נדמה, שמדינת ישראל והשר הממונה – שר הרווחה, מתעלמים מגודלה של הבעיה. בטקס מלעיג לפני ראש השנה, שר הרווחה, שר האוצר וראש הממשלה הקצו 18 מיליון שקל (שר האוצר וראש הממשלה "נתנו" כל אחד עוד 6 מיליון שקל לתמיכה בחג), זאת בזמן שלפחות 513,000 משפחות (דוח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016) מוגדרות באי ביטחון תזונתי ולא יכולות לחגוג את החג בשמחה. אל מול אותו סכום מגוחך ששולש, קיבל דווקא שר הפנים מ"קופסת הפלאים של הקורונה" 700 מיליון שקל לביטחון תזונתי. מסיבה שאינה ברורה דיה הגדיר משרד הפנים את ההנחה בארנונה כקריטריון לקבלת התמיכה. בכך למעשה זה משרת בעיקר את המשפחות העניות ומרובות הילדים, אך גם משפחות שאינן צריכות את התמיכה ולעומת זאת, משפחות רבות אחרות נשארות מחוץ לתמיכה – כפרים לא מוכרזים, מבקשי מקלט, מי שאינו זכאי להנחה בארנונה למרות מצבו הכלכלי הקשה ועוד. האם משרד הפנים הפך למשרד הרווחה? ואם לא, היכן קולו של שר הרווחה שאמור להיות סמכות מקצועית האמונה על קריטריונים שפותחו על ידי משרדו במשך עשרות שנים?
אז מי מחליף את אזלת ידה של הממשלה בכל הקשור לביטחון תזונתי? מאות עמותות הסיוע במזון, הציבור הרחב, החקלאים והתעשייה שתורמים ומצילים מזון. כל אלה תורמים כ־2,500,000,000 שקל (2.5 מיליארד שקל) במהלך השנה כדי שכמה שיותר משפחות יוכלו לכלכל את עצמן.
בארצות הברית ובאוסטרליה אושרו סכומי עתק לסיוע לאזרחים אשר יועדו בחלקם לסיוע במזון לרווחת האוכלוסיות המוחלשות. בבלגיה תומכת הממשלה בעמותות חלוקת המזון באמצעות תקציבים. בישראל, יושקעו כארבעה מיליארד שקל במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. אם אין לחם, תאכלו בחירות.
הפתרונות אינם מעבר להרי החושך, אם כי בתקופה הזו הם נראים כקשים להשגה:
א. מתוך תקציב מתוכנן של 480 מיליארד שקל יש להקצות סכום ראשון בבסיס התקציב של 225 מיליון שקל לביטחון תזונתי. זהו סכום של חצי מאלפית האחוז (0.0005%) מהתקציב שיאפשר בהתחלה ל־110,000 משפחות להרים קצת את הראש. העמותות, החקלאים ותורמי המזון יכפילו בשמחה את הסכום הזה בשווי מזון ובמזומן.
ב. לתקצב ולהפעיל את המועצה לביטחון תזונתי כגוף מוביל ומשפיע. חוקר, מנהל ומפקח על הביצועים של המיזמים השונים לביטחון תזונתי.
ג. למנף את התקציב באמצעות הצלת מזון - תיקצוב הצלת המזון ב־50 מיליון שקל לשנה ייתן שווי מזון מוצל בסכום של לפחות עוד 200 מיליון שקל בשנה, ויקדם את נושא הצלת המזון לקראת היעד הבינ"ל שישראל חתומה עליו - צמצום אובדן המזון ב־50% עד 2030.
ד. לדרוש מחברות ממשלתיות וכל ספק ממשלתי הקשור למזון לתרום את עודפי המזון שלו לטובת נזקקים. זה כסף של אזרחי מדינת ישראל ואין סיבה שכספי המיסים של הציבור יזרקו לפח.
באמצעות תקצוב של חצי מאלפית האחוז יכולה ממשלת ישראל לקחת את המושכות ולהוביל את נושא הביטחון התזונתי. יותר מכך, באמצעות פחות מחצי אלפית האחוז מתקציב המדינה, ובשיתוף פעולה אמיתי ומנוהל עם עמותות המזון, חקלאי המדינה ויצרני המזון יכולה מדינת ישראל לתת רווחה וביטחון תזונתי לכמות משמעותית מאוד מאזרחיה. להתחיל לפתור את האתגר הגדול בשיתוף פעולה.
חלון ההזדמנות עוד לא נסגר. התקציב ל־2021 לא סגור. אני קורא לממשלה לפעול באמת לטובת אזרחיה ולא רק לטובת שריה ונבחריה ולעשות דבר. אם לא - לא רק שנאכל בחירות, נוכל גם לתבל בחצץ.
