ט"ו בשבט הוא חג שלבש לאורך הדורות משמעויות וגוונים שונים. בתקופת המקרא והמשנה, ראש השנה לאילנות סימל את הקשר בין תפילת האדם, הגשם, ותבואת הארץ. היהודים המכונסים בבית המקדש היו מתפללים לגשם בחג סוכות ובמידה שתפילתם נענתה, פירות יפים היו מבשילים (חונטים) החל מט"ו בשבט והעולים לרגל היו נושאים עימם את הפירות כאות תודה לבקשת הגשם שנעתרה.
2 צפייה בגלריה
עצים באזור רכס לבן בירושלים, שם אושרה תוכנית בנייה
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
משמעות נוספת נרקמה לט"ו בשבט מאות שנה מאוחר יותר, כשמקובלי צפת ערכו סדר שבו פניו השונות של האדם משתקפות בפירות שונים והאדם נמשל לא רק לעץ אלא לפרי: יש לו קליפה, יש לו בשר ויש לו לב - הגרעין. מאותה תקופה, סדר ט"ו בשבט יצר גם הזדמנות לגולים לחוות רגעי ערגה לארץ ישראל כשהתכנסו ואכלו מפירותיה היבשים.
ראשית התנועה הציונית הביאה עמה תוספת מרעננת לט"ו בשבט. בישוב יסוד המעלה, בשנת 1884, החלוצים נטעו שתילים במה שהפך לראשיתו של מוסד הנטיעות, שעד ימינו הוא חלק בלתי נפרד מההווי הישראלי. זהו גם יום הוקרה לקק"ל שהובילה את מפעל הייעור ושתלה כ-240 מיליון עצים במשך עשרות שנים. בכל דור נבנתה קומה נוספת לראש השנה לאילנות ונוספו משמעויות שחיברו את החברה היהודית או הישראלית לטבע ולמה שהוא מעניק לאדם.
כיום, בזמן שאנחנו מציינים את ט״ו בשבט ועסוקים בעיקר בנטיעת שתילים זעירים שיגדלו ויהיו חסונים רק בעוד עשרות שנים, היערות והעצים שאותם נטעו אבות אבותינו וחלוצי הארץ נמצאים בסכנה. בישראל, נכרתים מדי שנה מאות אלפי עצים ותיקים על מנת לפנות מקום לאספלט ובטון, כש״כרישי״ הנדל״ן ורשויות המדינה רואים בעצים הוותיקים כמכשולים לתוכניות הבנייה שלהם ומשאב חסר ערך.
רק לאחרונה ועדת התכנון של ירושלים אישרה את בנייתם של מעל ל- 5,000 יחידות דיור ברכס לבן, שכרוכה בכריתתם של 8,000 עצים בוגרים ובפגיעה בלתי הפיכה של פינת טבע שוקקת שהיא חלק ממסדרון אקולוגי סביב עיר הבירה. לא הרחק משם עיריית ירושלים מקדמת גם בניית מגרש אימונים לקבוצת הכדורגל של בית"ר במקום שנקרא עמק הזיתים, שבו שוכנים עצי זית בני 500 שנה.
העצים הבוגרים במרחב העירוני ושטחי היער חשובים לנו. מצב החירום האקלימי שבו אנו נתונים, מתבטא בראש ובראשונה בהחרפה וריבוי של גלי חום ושיטפונות. במציאות כזו, שמירה על יערות ועל עצים בוגרים, מהעץ בפינת הרחוב ועד ליער האמזונס בדרום אמריקה - זו פעולה הכרחית. לעצים הבוגרים יתרונות עצומים על פני שתילים זעירים שזה עתה נשתלו: הם קולטים לאין שיעור יותר גזי חממה ומזהמי אוויר, הם עושים הרבה יותר צל, הם בית ליותר בעלי חיים והשורשים שלהם מייצבים הרבה יותר את הקרקע, במיוחד בעת שיטפון. הם קולטים עודפי חום וממתנים בהרבה את הפגיעה הבריאותית והכלכלית של גלי החום.
משבר האקלים מחייב אותנו לחבר את המסורת של ט"ו בשבט לצו השעה: במקום נטיעות, שמירה על מאות אלפי עצים בוגרים בישראל שנמצאים בסכנה. יש דרך פשוטה ליישם את זה: ישראל תכניס את השמירה והטיפול של עצים ויערות כחלק מתוכניתה למאבק במשבר האקלים; תציב יעד לאומי לפיו קליטת גזי החממה על ידי עצים ויערות בישראל צריכה תגדל ועל ידי כך תאפשר לבטא באופן ברור יותר את הערך המוסף של עצים בוגרים על פני שתילים, ותמנע את חורבן היערות בישראל. בואו נשמור על היופי של ארצנו.
ד״ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
