הקיץ נגמר, חגי תשרי גם הם מאחורינו, ומוסדות הלימוד האקדמיים בכל הארץ פותחים את שעריהם בפני עשרות אלפי סטודנטים שלכולם חלום משותף – לרכוש תואר מבוקש ולפרוח בשוק התעסוקה הישראלי הדינמי והמתקדם. אבל גם כיום בשנתה ה-74 של המדינה עדיין קיימים פערים גדולים מדי בין צעירי הפריפריה למרכז ולמעשה נקודת הפתיחה לחיים של צעיר מהפריפריה עדיין נמוכה יותר מצעיר בן גילו מאזור מרכז הארץ.
אחד מהארגונים המבקשים להוביל את השינוי החשוב ואם תרצו התיקון החברתי החיוני הזה, הוא שותפויות אדמונד דה רוטשילד המפעיל תוכניות קידום וטיפוח מנהיגות צעירה ומגוונת בכל הארץ. כל מאמציו של הארגון מושקעים במשתתפי התכניות ופיתוחם האישי והמקצועי, והתוצאה הברוכה היא התגבשותה של חברה צודקת, מלוכדת ומשתפת יותר. הנה לכם סיפוריהם של ארבעה סטודנטים שבחרו להוביל שינוי בחברה הישראלית, למרות העומס המוטל עליהם בלימודיהם האקדמיים.
3 צפייה בגלריה
(צילום: פרטי)

בני איפלנד, משתתף בתוכנית קו הזינוק ומייסד עמותה לטיפוח תרבות ספורט בבאר שבע

"תוכנית קו הזינוק של שותפויות אדמונד דה רוטשילד בה אני לוקח חלק זו השנה העשירית השפיעה עליי מאוד. מגיל צעיר קיבלנו כלים ליזמות ושינוים חברתיים כך שממש הושרש אצלי שאם קיים צורך ממשי במשהו, יש לקום ולעשות מעשה", כך אומר בני (25), סטודנט להנדסת נתונים באוניברסיטת בן גוריון אשר יסיים השנה את השתתפותו בתוכנית.
"כשראיתי שאין בבאר שבע מרכז ספורט לתחום הברייקדאנס היה לי חשוב לפתח אותו גם מתוך אהבה אישית וגם מתוך מטרה לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז ולקדם את צעירי באר שבע בה גדלתי", הוא מספר. "זו ממש שליחות מבחינתי".
ספר על הדרך אותה עשית בתוכנית
"התקבלתי לקו הזינוק בשנת 2012 לאחר מיונים שעברתי בבית הספר. בהמשך נוספו לסדנאות תכנים שעסקו בסוגיות שונות בחברה הישראלית וקבלת השונה כאשר הנרטיב העיקרי היה לייצר מובילות מנהיגותית שתשפיע על יצירתה של חברה טובה יותר".
לצד פעילותו בתוכנית טיפח בני לאורך השנים קריירה ספורטיבית כרקדן ברייקדאנס מוכשר שאף מתחרה בתחרויות ריקוד. כמנהיג בעל יוזמה שצמח ב"שותפויות אדמונד דה רוטשילד" הוא החליט לאחרונה להגשים חלום ישן ולייסד עמותה לטיפוח תרבות ספורט וברייקדאנס בבאר שבע. "מגיל מאוד צעיר התעסקתי בריקודים סלוניים והתעמלות קרקע ואלו היו תמיד תחומים שהיו קרובים לליבי, ומשם הגעתי לריקוד הברייקדאנס אותו אני רוקד מזה 15 שנה", הוא מעיד. "למעשה הקמתי את העמותה פורמאלית בשנת 2019 יחד עם המאמן שלי לשעבר אנדריי גאידרוב, אך הכל נבלם בגלל מגיפת הקורונה ועיקר הפעילות שלנו החלה השנה. יש לנו כיום סדר גודל של כ-30 רקדנים מתאמנים מגילאי 6 ומעלה ועד לצעירים בגילאי 20 פלוס וזהו מועדון שמתרחב. יש לציין כי אני נעזר רבות ברשת הבוגרים של "שותפויות רוטשילד" כך שהיא ממש מלווה אותי במשך כל החיים".

שיר גונן, מקימת מערך מתנדבים טכנולוגי המסייע לבני הגיל השלישי

שיר (24) מרעננה היא סטודנטית לתואר ראשון בלימודי ביולוגיה ופסיכולוגיה במסגרת ביה"ס למדעי המוח של אוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיה האינטנסיביים היא משתתפת בתכנית "שגרירי רוטשילד" ביחידת תל אביב יפו ובחרה להתמחות בעמותת דור לדור. כבוגרת התוכנית החליטה שיר לקדם ולהרחיב את הפעילות והיא בונה כעת מערך מתנדבים טכנולוגיים בארגון במטרה להנגיש לכמה שיותר קשישים את הידע הטכנולוגי המהותי בימינו. "שמתי לעצמי למטרה לבנות קבוצה אותה אני אנהל ואתדרך", הוא אומרת. "זה ממש כיף לי לראות את הקשישים שמצליחים להתנהל טכנולוגית בזכות הסיוע שלנו והוקרת התודה הזו ממש ממלאת את ליבי".
ספרי קצת על התוכנית בה את משתתפת
"מדובר על תוכנית מנהיגות של שלוש שנים המיועדת לסטודנטים. בחרתי להתנדב בארגון מדור לדור שהוא ארגון חברתי ששם לעצמו למטרה לגשר על הנתק שנוצר בחברה הישראלית בין הדור הצעיר לדור הוותיק. יש לי סבתא בת 84 ואני מבינה את הקושי של בני גיל זה בתנועה, בדידות ולעיתים גם לחצים כלכליים כך שהיה לי ברור שאבחר להתנדב בארגון אשר פועל למען בני הגיל השלישי".
אילו תפקידים את עושה בארגון?
"התחלתי בתור מגייסת מתנדבים ובעצם ביצעתי ראיונות והתאמתי בין מבוגרים למתנדבים. עם הזמן עלה הקושי הרב של הקשישים להתנהל בעולם הטכנולוגי של היום והחלטתי לקחת את הנושא על עצמי והייתי מגיעה לבתים שלהם ועוזרת להם בתפעול הסמארטפון, המחשב, וכד'. ישנם עוד ארגונים שעוזרים לקשישים בעניינים האלו, אך הם לא מגיעים אליהם הביתה ועזרה באונליין לא תעזור להם כי הם מתקשים בתפעול בסיסי של המכשירים, מה גם שבגילאים המאוחרים הזיכרון נחלש כך שהם נוטים לשכוח מה שהם למדו. לכן ראיתי חשיבות עצומה בהגעה לבתים שלהם ממש".

שקד סינואני, מקדם מחקר לחיזוק רעיון האזוריות והאשכולות בישראל

שקד משתתף במחזור ט' של תוכנית הצוערים לשלטון מקומי של שותפויות רוטשילד. הוא בן 28 ומתגורר בעפולה ושאיפתו הגדולה היא להשתלב בתפקיד בכיר ברשות מקומית בפריפריה מתוך מטרה לקדם ולטפח את האזור ותושביו. "תוכנית הצוערים היא תוכנית לאנשים בעלי תואר ראשון עם ציונים גבוהים וניסיון עבר בארגונים חברתיים", הוא מספר. "התוכנית אורכת שנתיים ובמהלכה לומדים תואר שני במנהל ומדינות ציבורית ועוברים הכשרה שנבנתה על ידי הארגון ועל ידי משרד הפנים. בסוף ההכשרה משתבצים ברשויות מקומיות מוחלשות מתוך מטרה לחזקן ולשפר את השירות לתושב".
3 צפייה בגלריה
 שקד סינואני
 שקד סינואני
שקד סינואני
(צילום: דודי אלימלך)
באיזה שלב אתה בתוכנית?
"אני מתחיל כעת את השנה השנייה שלי במהלכה עושים התמחות מעשית ברשויות מקומיות שונות. את ההתמחות האישית שלי אבצע בעירית עפולה, עיר מגוריי, בתחום של פיתוח כלכלי לעסקים קטנים בעיר. במקביל אני עובד עם מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר על קידום מחקר לבניית תשתית לקידום החלטת ממשלה 675 לביזור סמכויות והפחתת הרגולציה על השלטון המקומי, שמשמעותה העיקרית היא להעביר את מרכז הכח לשלטון המקומי. בנוסף אני פעיל בקבוצת "למען נוף הגליל" – קהילה אותה הקמתי שמספקת את הצרכים של חברי הקהילה מתוכה. בשיאה מנתה הקהילה כ-70 איש ובמסגרתה עזרנו לקשישים, הגשמנו חלומות לילדים וכו'.
להיכן היית רוצה להגיע בעתיד?
"השאיפה שלי כיום היא לחוש את השטח וללמוד את האינטראקציה בין תושבי עפולה ובין מוקדי הרשות השונים במטרה לשפר ולייעל תהליכים. החלום שלי לעתיד הוא להיות מנכ"ל משרד של רשות מקומית ואני מאמין שבזכות הכלים אותם קיבלתי בתוכנית גם אגיע לשם".

עדן עסאלה, סטודנטית למדעי המחשב בטכניון

עדן היא בוגרת "מסאר" – תוכנית המנהיגות וההכנה לאקדמיה הפועלת בחברה הערבית. כעת, עם סיומה של שנת ההכנה האינטנסיבית שעברה בתכנית היא מתחילה את שנתה הראשונה באקדמיה – בלימודי מדעי המחשב בטכניון.
ספרי מעט על החוויות שלך ב"מסאר"
"עוד בתיכון התנדבתי בסיוע לתלמידים, ותמיד הרגשתי צורך להיות מעורבת בעשייה החברתית. הגעתי למסאר מיד בתום הלימודים בתיכון, כי רציתי להמשיך ולהשפיע לטובה על הסביבה שלי, רציתי להכיר את המדינה, לצאת מהקופסה ולפגוש אנשים מכל מיני רקעים. הייתה לי שנה חווייתית מאד ומעניינת, זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי חלק מקבוצה, ועדיין תמיד הרגשתי בנוח לדבר על כל הנושאים, והרגשתי בטחון להביע את הדעה שלי ואת הרעיונות שלי. במהלך השנה ב"מסאר" התנדבתי בעמותת "חאסוב", לקידום השתלבות של סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים בשוק העבודה. זה כמובן עודד אותי להשתלב גם אני בלימודי הטכנולוגיה באקדמיה".
ומה התוכניות לעתיד?
"כרגע הכי חשוב לי כמובן להשקיע ולהצליח בלימודים, כדי שאוכל להתקדם גם לעבודה בתחום. אני שמחה שהתקבלתי גם לתוכנית המנהיגות "שגרירי רוטשילד", שבה אקח חלק לאורך שלוש שנות הלימודים הקרובות, ואני מתרגשת מאד לקראת החוויה הזאת, שתאפשר לי להמשיך לרכוש כלים להצלחה ולהובלת שינוי.
3 צפייה בגלריה
ענת נחמיה
ענת נחמיה
ענת נחמיה לביא, מנכ"לית שותפויות אדמונד דה רוטשילד
(צילום: יח"צ)
החלום שלי הוא להשפיע לטובה על החברה והסביבה שלי, דרך התחום אותו אני לומדת, באמצעות העלאת המודעות לחשיבות ההשכלה האקדמית ובפרט בתחום הטכנולוגי אצל בני הנוער, ובעיקר אצל נערות".
לדברי ענת נחמיה לביא, מנכ"לית שותפויות אדמונד דה רוטשילד: "המשתתפות והמשתתפים בתוכניות שלנו הם פסיפס צבעוני של החברה הישראלית. מרגש לראות אותם בתחילת הדרך, מרתק לעבור איתם את המסע המשמעותי בתוכניות המנהיגות שלנו ויותר מכל - מספק לראות אותם מגיעים לעמדות השפעה ומביאים לידי ביטוי את הכלים שרכשו בדרך, למען חברה ישראלית שוויונית יותר החותרת לטוב משותף.
אלפי הבוגרות והבוגרים שלנו מוכיחים שמנהיגות עבורם היא דרך חיים. בזכות הבסיס שהם מקבלים בתוכניות המנהיגות שלנו, כל אחת ואחד מהם מעצבים את הנתיב האישי שלהם לעשייה חברתית למען צמצום פערים בהתאם לתחומי העניין, לחוזקות ולתפיסת עולמם".