במרץ האחרון התקיים במליאת האו"ם כנס המים הבינלאומי, ובמסגרתו עשרות מדינות הציגו את האתגרים והמגבלות שהן מתמודדות איתם תחת מציאות של התחממות גלובלית ומשבר אקלים. עבור מדינות רבות, לרבות האזורים המתקדמים והמפותחים באירופה או בארה"ב, מדובר בחשש גדול בכל הקשור ליכולת לספק לתושבים מים לשתייה או לחקלאות. למעשה, על־פי דיווחים זרים, באירופה נרשמה בקיץ האחרון הטמפרטורה הגבוהה ביותר ב־500 השנים האחרונות, ומגזרים רבים מתחום התיירות, החקלאות והיכולת להעביר סחורות דרך הנהרות נפגעו.
מנגד בישראל המצב הפוך, פועל יוצא של תכנון משק מים מתקדם וצופה פני עתיד. "אנחנו חיים במדינה הממוקמת על סף המדבר, כזו שסובלת ממחסור משמעותי במקורות מים ונתונה תחת איומים ביטחוניים שוטפים. משבר הקורונה לימד אותנו על חשיבות אספקת המים גם בעת משבר, והעולם לומד להסתגל למציאות חדשה של דלילות מקורות מים, גידול מתמיד באוכלוסייה והצורך לספק מים ללא הפסקה ובאיכות מעולה", אומר אבי מלול, סמנכ"ל הפיתוח והלקוחות של חברת המים הלאומית מקורות.
לדבריו, בשנה החולפת מבקרות אותנו משלחות מקצועיות מכל רחבי העולם במטרה ללמוד על מיחזור שפכים, חדשנות, טכנולוגיה וניהול משק מים באקלים מדברי. במקביל מקורות משקיעה בחברות הזנק (סטרטאפ) שונות כדי לצמצם את טביעת הפחמן שלנו ולהוריד את צריכת האנרגיה בחברה, ובמרץ 2023 הכריז מנכ"ל החברה עמית לנג על הקמת פורום המים הבינלאומי, תוך רצון לשתף את הידע העצום שנצבר עם מדינות שונות שזקוקות לסיוע בהתמודדות עם משבר האקלים והשפעותיו.
השקעות של 20 מיליארד שקל בעשור הקרוב
לחברת מקורות תקציב פיתוח קבוע תלת־שנתי, שהוכפל בשנים האחרונות לכדי כ־1.5 מיליארד שקל בשנה. בין המערכות הגדולות שהחברה תכננה ניתן לציין את הקו החדש לירושלים ואת חיבור הערבה ובקעת הירדן. "למעשה כל שכונה שנבנית, כל אזור תעסוקה או כל פיתוח עירוני בהכרח מחייב התייחסות לתחום המים, אם בהבאת המים לאזור או בסילוק השפכים לטובת טיהור והפיכת המטרד למשאב, כלומר הזרמת מים ‘משומשים’ לצורכי חקלאות במקום לקחת אותם מהטבע", מסביר מלול.
אחד הפרויקטים הבולטים שהושלמו בסוף 2022 הוא המוביל ההופכי. מלול מזכיר שבין 2013 ל־2018 נרשמו חמש שנות בצורת, שגרמו גם להפסקת השאיבה מהכנרת, חשש לאספקת מים לחקלאות ליישובי האזור ופגיעה אפשרית בתיירות בצפון. "ממשלת ישראל ומשרד האנרגיה החליטו להזרים לכנרת עודפי מי ים מותפלים, על ידי הזרמת מים מאזור אשכול לכנרת ובעלות של כמיליארד שקל", הוא נזכר. לדבריו, במהלך העבודות נרשמו אתגרים בתכנון בשל טופוגרפיה מיוחדת, מעבר בתוואי הררי מסובך וכריית מנהרת תשתית מתחת לכביש 65 תוך שמירה על שיקום נופי מלא. "לאחר כארבע שנות עבודה הושלם השלב הראשון שכבר יכול להזרים מים לאגם הכנרת. זהו פרויקט ייחודי מסוגו במזרח התיכון, אולי בעולם כולו, וכלי חשוב בהתמודדות עתידית עם ירידת משקעים", הוא אומר.
פרויקט נוסף שנמצא בביצוע הוא חיבור העמקים מזרחיים, לרבות העיר בית שאן. "סביבת עמק בית שאן נחשבת לאזור רגיש בשל הקרבה הטופוגרפית לקו השבר הסורי. המקום לא מחובר למערכת המים הארצית ונשען על קידוחי יבשה מקומיים. השארת המצב על כנו מאיים גם על פיתוח האזור וגם על ניתוק ממקורות מים במקרה של בעיה או אסון", אומר מלול. הקו החדש שיוקם, בקוטר של כ־60 צול (אינץ'), כבר בביצוע מתקדם, כאשר החיבור לעיר בית שאן יוכל לשרת בעתיד הזרמת מים נוספת גם לממלכת ירדן, זאת מעבר לכ־100 מיליון קוב לשנה שהם מקבלים היום מאגם הכנרת ודרך מערכות ההולכה של מקורות.
פרויקט שלישי של החברה הוא הקו החדש לירושלים. מדובר באחד מפרויקטי התשתיות הגדולים שהושלמו בתחום בשנים האחרונות, שיוכל לתמוך בגידול הטבעי של הבירה בד בבד עם אספקת מים לשכנים. "המערכת הרביעית, שנחנכה ב1994 על ידי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, כבר הגיעה לקצה מיצוי הקיבולת. זו החדשה כללה בין השאר חציבת מנהרת מים במעלה הרי ירושלים ולאורך כ־13 ק"מ, העברת סיבים אופטיים בסמוך לקווי המים, יכולת ניטור מיידית של מצב התשתית ולחצי המים וגם שיקום נופי מלא. עם סיום העבודות תעמוד לרשות המדינה מערכת הולכה בקוטר של כ־3 מטרים, שתעביר מי ים מותפלים מקו החוף של ישראל ועד לבתי התושבים בבירה והיישובים הסמוכים לה. כושר העברת המים הראשוני הוא כ־150 מיליון קוב לשנה, והוא יעלה בהדרגה ולאורך השנים עד לשיא של כ־450 מיליון קוב, היקף הזרמה ששקול לכ־75% מסך כמות התפלת מי הים הנוכחית עבור כלל משקי הבית במדינה", מסכם מלול.
