חדשות עגומות מגיעות מחוקרי אוניברסיטת תל אביב שאיתרו שרידי תרופות, ובהם תרופה לטיפול באפילפסיה, בבעלי חיים בים התיכון ובים האדום. המחקר, בהובלת פרופ' נועה שנקר ותלמידת המחקר גל נבון מבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל־אביב וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מצא ריכוז משמעותי של שיירי תרופות שנדגמו בעשרה אתרים שונים לאורך חופי ישראל.
שיירי התרופות נדגמו באיצטלנים, חסרי חוליות ימיים הניזונים מסינון מי הים, והממצאים מצביעים על סכנת זיהום ימי. החוקרות מזהירות מפני נזק אקולוגי בלתי הפיך והשפעה על מי שניזון ממאכלי ים.
המאמר פורסם החודש בכתב העת המוביל במחקר זיהום ים Marine Pollution Bulletin. במהלך המחקר נאספו איצטלנים מאתרים באכזיב, עכו, חיפה, שדות ים, חדרה, הרצליה, בת ים, אשדוד ואשקלון, וכן מחופי אילת. הם עברו אנליזה כימית במטרה לאתר חומרים פעילים משלוש תרופות נפוצות: בזפיברט, המשמשת להורדת רמות שומנים בדם; קארבאמזפין לטיפול באפילפסיה ולייצוב מצב הרוח; ודיקלופנק, נוגד דלקות המצוי בוולטרן. התוצאות שהתגלו היו מדאיגות: בעשרה מתוך 11 האתרים שנדגמו נמצאו שיירים של התרופות שנבדקו בריכוזים משמעותיים. המקום היחיד שבו לא נמצאו ריכוזי תרופות היה באזור תחנת הכוח בחדרה.
"ישראל אינה פטורה מהבעיה הגלובלית החמורה של זיהום מי הים בחומרים תרופתיים. התרופות שאנו צורכים גורמות נזק רב לסביבה הימית, ולהשפעה עקיפה על בני אדם", מזהירות החוקרות.
במחקר השתתפה גם המעבדה ההידרוכימית של המרכז לחקר המים בביה"ס פורטר לסביבה ולמדעי כדור הארץ בפקולטה למדעים מדויקים, בראשות פרופ' דרור אבישר. "מה שהפתיע אותנו הוא עד כמה זיהום בשיירי תרופות נפוץ לחופי ישראל", אמר פרופ' אבישר. "מרבית התרופות מגיעות לים דרך נחלים או הזרמות של מכוני טיהור בשפכים". במשק המים מודעים לבעיה, שרידי תרופות לטיפול באפילפסיה ובהפרעה דו־קוטבית כבר התגלו במי התהום של ישראל, אולם כעת ברור כי מעגלי הפגיעה רחבים יותר.
מחקר מ-2017 כבר מצא שפרוזק גרם לסרטנים לקחת יותר סיכונים, ודיונונים סבלו מפגיעה בזיכרון. על פי הערכות, אנחנו צורכים מאות טונות של תרופות שאינן מתפרקות בסביבה והמספרים עולים מדי שנה. השפעתם על הסביבה עדיין לא ידועה ברובה.
