בצל הידיעות על חתימת מזכר הבנות בין חברת קצא"א לבין חברת MED-RED Land Bridge לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל ואספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון, רשות הטבע והגנים פרסמה היום (א') מסמך חוות דעת מדעי המפרט את הסכנות והאיומים למערכות האקולוגיות ממהלך זה. ההסכם עצמו לא נחשף ולכן עמדת רשות הטבע והגנים כללית ואינה מתייחסת לפרטי ההסכם.
בחוות הדעת שלה, הרשות מביעה את התנגדותה הנחרצת למהלך מחשש לפגיעה ממשית ובלתי הפיכה במפרץ אילת על ערכי הטבע הייחודיים והרגישים שבו, ביניהם שמורת האלמוגים.
על פי ההערכות, הקו הימי של קצא"א ו- MED-RED Land Bridge צפוי להוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות ושווקים אסיאתיים אחרים לשווקים מערביים, וזאת באמצעות תשתית ההובלה והאחסון של חברת קצא״א.
הנפט ותזקיקיו ייפרקו מעשרות מכליות מידי שנה בנמל הנפט של חברת קצא"א באילת, נמל הממוקם בלב מערכת אקולוגית מהרגישות והחשובות בארץ ובעולם ובצמוד לשמורות הטבע הימיות של ישראל במפרץ, ויוזרם דרך צינור יבשתי ארוך ומיושן אל נמל אשקלון. שם, עשרות מכליות יעמיסו אותו וישנעו לנמלי אירופה.
ברשות הטבע והגנים מביעים חשש ממשי מבוסס ניסיון עבר, כי שינוע חומרים מסוכנים לסביבה, בכמויות גדולות, כרוך בסכנה סביבתית, כאשר הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל.
ברשות הטבע והגנים מזכירים כי טעויות אנוש וכשלים טכניים בתשתיות של חברת קצא"א גרמו בעבר הרחוק והקרוב לנזקים חמורים לסביבה, בין היתר מאסונות דליפות הנפט בעברונה בשנות השבעים, בעברונה ב- 2014, בנחל צין ב- 2011 ובמפרץ אילת בשנות השבעים.
על פי חוות הדעת, זיהום ים בדלקים פוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי חוליות שונים, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני הבניין של השוניות באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת בין היתר בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות, להשקיע שלד גירני, ביכולתן של האצות השיתופיות הנמצאות בתוך רקמות האלמוגים לבצע פוטוסינתזה וביכולת האלמוגים להתמודד עם סדימנטציה.
בתוך כך, מציינים ברשות כי אחת מהבעיות העיקריות של זיהומי ים בשמנים ודלקים במפרץ אילת היא שתוך זמן קצר מאוד, בגלל המבנה הצר והרוחות החזקות המאפיינות אזור זה ברוב ימות השנה, הזיהום מגיע לאזור החופי – אזור שוניות האלמוגים או לאזור הכרית. במקרים אלו הטיפול בזיהום הופך למורכב ומסובך עוד יותר וכרוך בפגיעה קשה בבית הגידול. ככל שתנועת כלי השיט בראש המפרץ תהיה צפופה יותר, גובר הסיכוי שזיהום מסוג זה יגרום לאסון אקולוגי אזורי.
בשנים האחרונות, זיהומי הים בדלק שתועדו באילת לא עלו על כמות של 20 טון דלק שדלפו מאניות, לרוב בעקבות כשל טכני במערכות המכניות. לעומת זאת, במקרה שאנייה תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל, כפי שקרה לאניות בעבר במפרץ אילת, הנזק צפוי להיות אדיר, שהרי במכלי אניות אגורים אלפי טונות של דלק. ברשות מדגישים כי יש לקחת בחשבון שדי בתקלה, או בתאונה ימית אחת, על מנת שהנזק יהיה עצום ובלתי הפיך, ללא כל יכולת לשקם את המערכת האקולוגית.
במסמך חוות הדעת מציינת רשות הטבע והגנים כי מפרץ אילת מהווה משאב טבע ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ברמה הלאומית, זהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ומגוון מינים שאין שני לו במדינת ישראל. ברמה הבינלאומית, שוניות מפרץ אילת הן מהצפוניות ביותר בעולם ומהעשירות והמגוונות ביותר מבחינה ביולוגית. בכך משאב טבע זה הופך גם למשאב תיירותי וכלכלי משמעותי עבור מדינת ישראל והעיר אילת בפרט.
ברשות הטבע והגנים מדגישים בנוסף את החשיבות האקולוגית הגלובלית של שונית האלמוגים במפרץ אילת נוכח תופעת הלבנת האלמוגים הנפוצה שפוגעת קשות בשוניות רבות בעולם. זאת לעומת האלמוגים באילת שמראים עמידות גבוהה יחסית נוכח מאפיינים גנטיים ייחודיים הקשורים בים האדום. עמידות זו מוסברת בתהליכי ברירה טבעית שהתרחשו בדרום הים האדום והם ספציפיים לאזור זה בזכות תנאים אקלימיים, אוקיינוגרפיים וגאוגרפיים ייחודיים לים האדום בכלל ולמפרץ אילת בפרט.
ברשות מסבירים כי תופעת הלבנת אלמוגים מסיבית היא תופעה הקשורה בהתחממות מי הים וידוע על פי מחקרים שזיהומי ים בדלקים ושמנים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת זו. על כן קיימת סכנה ממשית שהיתרון היחסי שיש לאלמוגי מפרץ אילת בהתמודדות עם השינויים הגלובאליים ייפגע ובכך תיאבד ההזדמנות הנדירה שעומדת בפני ישראל להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד, שבמקומות אחרים דועכת. לאור כך ברשות הטבע והגנים מציינים כי יש להתייחס למפרץ אילת כמפלט עולמי לשוניות אלמוגים, ולפיכך חובתה של ישראל היא להגן מכל משמר על השוניות שבשטחה.
בתוך כך, הרשות מביעה חשש גם לערכי הטבע בים התיכון בשל הגדלת תנועת המכליות ותדירות הפריקה וההעמסה שלהן בנמל הנפט באשקלון. על פי חוות הדעת, זיהום בדלק ממקור זה עלול לפגוע באוצרות הארכאולוגיים הימיים המצויים מצפון לנמל בתחומי הגן הלאומי אשקלון, בתחומי שמורת הטבע הימית אבטח ובחופים החוליים המשמשים אתרי הטלה של צבות ים. בנוסף לכך, זיהום ים בדלק עלול לפגוע בתשתיות החופיות המרובות באזור זה, ובמיוחד במתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד ושורק המספקים כמות נכבדה מהמים השפירים בישראל.
שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אמר: "לפי חוות הדעת שלנו יש 3 אזורי זיהום פוטנציאליים - מפרץ אילת, כל הנגב והים התיכון באזור אשקלון. אחרי הזיהום ים שאנחנו חווים עכשיו לא צריך להסביר יותר מדי מה היא משמעות זיהום ים. מפרץ אילת הוא נכס טבע ברמה הגבוהה ביותר. שונית האלמוגים הכי צפונית עם אלמוגים שאין במוקמות אחרים שעמידים מאוד לתופעת ההלבנה. אם ייפול עליו זפת או נפט באירוע כמו זה, יחסל את השונית ואי אפשר יהיה לתקן. כשעושים שינוע נפט, בהנחה שחצי אחוז או אחוז מכל משלוח ייפלט לים, אם אוניה אחת בשנתיים או שנה, מדובר על בין 50-100 מכליות בשנה, וזה מגביר את ההסתברות לזיהום. זה מאוד חמור וחובה להגן על מפרץ אילת. חייבים לעשות דרכי עבודה כדי שלא יקרה. ראינו מה קרה בנחל צין ב- 2011 ועברונה ב- 2014. שינוע נפט ממפרץ אילת הוא לא חכם ולא נכון".
לדברי יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, "רשות הטבע והגנים מודעת למאמצים של המשרד להגנת הסביבה להתוות הנחיות רגולטוריות בתהליך שינוע הנפט, וברור שהנחיות מהודקות יכולות לצמצם את הסכנות החבורות לכך. אולם, הניסיון מראה שרגולציה יכולה להקטין סיכונים אך לא למנוע אותם, וכשמדובר במערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות, אין להסתכן כלל. לפיכך, רשות הטבע והגנים מתנגדת לשינוע נפט דרך מפרץ אילת בכלל ולהגדלה של כמויות הנפט בפרט. יש צורך לבחון מחדש את הסיכונים הקשורים במיזם זה באמצעות הגופים האמונים על שמירת הטבע במדינת ישראל".
בתוך כך, מנכ"לים של 15 ארגוני סביבה, ביוזמת ובהובלת החברה להגנת הטבע, פנו הבוקר לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, וקראו לעצור את ההסכם בין חברת קצא"א לאמירויות. בפנייה, המצורפת להודעה זו, תחת הכותרת - "עצרו את ההסכם המתגבש בין קצא"א לאמירויות עד לבחינת משמעויותיו - מפרץ אילת לא יעמוד באסון דליפה כמו זה שפוקד את חופי הים התיכון", נכתב בין היתר: "בימים האחרונים, פוקד את חופי ישראל, אסון אקולוגי רחב היקף, שמקורו ככל הנראה בדליפת דלקים ושמנים שונים ממכלית נפט שחלפה אל מול חופי ישראל.
עוד נכתב כי "האסון האקולוגי הנוכחי מבהיר היטב מה עומד על הפרק ומהם ממדי הסכנה הנשקפת למפרץ אילת, לעיר אילת ולישראל כולה, כתוצאה מההסכם המתגבש. אנו, ארגוני הסביבה בישראל, קוראים לכם לפעול בדחיפות על מנת למנוע אסונות קשים כגון אלו, בחופי הים התיכון ואילת".
מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור שבו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקני, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".
