170-160 ק"מ של רצועת חוף, מראש הנקרה ועד לחוף אשקלון, זוהמו באופן משמעותי בימים האחרונים בעשרות טונות של זפת. ברשות הטבע והגנים אמרו כי ייקח זמן רב מאוד עד שהכמויות הגדולות של הזפת ינוקו מהחופים. מקור הזיהום עדיין אינו ידוע, אך על פי סוג הזפת ומרקמה, נראה כי מדובר בפליטה של שמנים או נפט מכלי שיט שעבר מול חופי ישראל.
ניקוי החופים, היום
(צילום: רועי עידן, ליהי קרופניק, מוטי קמחי, רונן ברגר, הראל בז)
מנהל מרחב כרמל ברשות הטבע והגנים, דודי ויינר, אמר: "ב-20 השנים האחרונות לא היה לנו אסון בסדר גודל כזה. גם מבחינת ההשפעה שלו קדימה - ייקח זמן רב להתאושש מהדבר הזה. עיקר הנזק האקולוגי נובע מכמויות אדירות של זפת המתיישבת על טבלאות הגידוד, הסלעים שצצים בשפל מחוץ למים. יש כמויות אדירות של זפת שנדבקו אליהם". הוא הוסיף כי "זו תהיה עבודה סיזיפית לנקות אותם, לשבת על הברכיים עם פטיש ואזמל".
על כמות הזפת הגדול בחופים, הוא אמר: "זה נראה כמו מסרק, כאשר כל שורה ברוחב של מטר וחצי. בגלל שהים היה גבוה הוא פלט את הזפת, לקח אותו חזרה והחזיר אותו שוב לחופים ולטבלאות הגידור. נאלצנו לחכות שהים יירגע כדי להעריך ולהבין את גודל האסון. לא חיכינו יותר מדי וכבר בחמישי בבוקר נכנסנו לפעילות אינטנסיבית, והתחלנו לגרף ידנית את שורות הזפת ולאסוף את החומר לשקיות. הוצאנו עד עכשיו כחמישה טונות זפת רק משמורת הטבע הבונים, וזו יריקה בים. יש לנו הרבה מאוד עבודה".
הוא פירט את הפגיעה בחופים בצפון הארץ: "הפגיעה העיקרית היא באכזיב, שקמונה, הבונים, תל דור, ג'סר א-זרקא וקיסריה. בחוף הבונים אין מקום שלא נפגע. לאורך כל החוף יש כמויות אדירות של זפת. גם על החוף עצמו ועל טבלאות הגידוד. גם תל דור. הכול מלא בזפת. בחוף שקמונה יש צדפים והזפת מעורבב בצדפים, מה שמקשה לטפל במפגע לעומת חוף חולי". ויינר סיכם: "זה אחד האסונות הכי גדולים שהיו בארץ".
בטיסת סיור מיוחדת שערכו אנשי המשרד להגנת הסביבה התגלו כתמי זיהום בים במרחק של 500-200 מטרים מהחוף, הנעים לכיוון היבשה. הכתמים התגלו מול חוף הגולשים-בת גלים והחוף השקט בחיפה. במשרד להגנת הסביבה בוחנים אמצעי טיפול מתאימים טרם הגעת הזיהום לחופים.
זיהום זפת רחב היקף בחופי ישראל
(צילום: הראל בז ואביתר בן אבי, רשות הטבע והגנים)
מתנדבים הגיעו לסייע לנקות
לחופים ברחבי הארץ הגיעו מתנדבים רבים על מנת לנקות את החופים מזפת. מרשות הטבע והגנים נמסר כי היא עוסקת במיפוי האזורים שנפגעו מהזפת, וכי בשלב זה הציבור מתבקש לא להגיע לחופים ולנקות באופן עצמאי. "הניקוי דורש שימוש באמצעי מיגון מתאימים על מנת לשמור על הבריאות ופינוי מוסדר לאתר מתאים. אנחנו נערכים למבצע רחב, ובוחנים מהן הדרכים הנכונות ביותר לפעול מבחינה מקצועית ומינהלית".
לחופי הרצליה הגיעו מתנדבים רבים על מנת לאיסוף גושי הזפת שנפלטו לחופים. בין המתנדבים ילדים, נערים צעירים ומבוגרים. המתנדבים, שקיבלו מגרפות, עברו לאורך החופים ואספו גושי זפת קטנים וגדולים. מאיה סער, שהתנדבה במבצע הניקיון, אמרה "זו עבודה מאוד קשה לחפש את הזפת עצמה." לידה בר קינן, מתנדבת נוספת, הוסיפה: "אין ברירה, עושים את זה בשביל כולם. אני פה כבר בשקית השלישית ומי שיכול לבוא שיבוא לעזור, מי שאכפת לו מכדור הארץ, מאיפה שהוא חי, שיבוא לעזור".
אריאל נוי, מתנדב בעמותת אקואושן, אמר: "אנחנו מגדירים את זה כמעט כאסון לאומי. המתנדבים אוספים ממש בפינצטה אחד אחד את הזפת, כיוון שאי אפשר לבוא עם כלים גדולים ולאסוף את החומרים. עד עכשיו אנחנו יודעים שנאספו טונות של זפת בכל החופים בארץ ואנחנו באמת קוראים לציבור לבוא ולעזור ולהתנדב. העניין הוא שכשהזפת מגיעה לחוף היא מחלחלת וזה גורם לזיהום שצריך לנקות אותו. ייקח כמה שנים. בגלל זה הדחיפות לנקות אותו כמה שיותר מהר, שלא יגרם נזק לקרקע נזק. לצערנו היו כמה חיות שנפגעו, בעיקר צבים, מלאים בזפת, בעיקר צבים שמתו".
ראש העיר הרצליה, משה פדלון, אמר: "מדובר באסון אקולוגי ברמה לאומית. אני הכרזתי כעת על מצב חירום, צריך להיערך, מחר בבוקר יגיעו לפה מאות עובדי עירייה, מאות תלמידים, עובדי גינון, ניקיון, כולם, אנחנו נערכים עם שני חפ"קים, כדי להיערך למצב הקשה מאוד בחופים. המצב בהרצליה הוא קשה, אבל בחופי הצפון המצב עוד יותר קשה. אני פונה לממשלת ישראל, אני פונה אל שרת להגנה הסביבה, תכריזו על מצב חירום בחופים, תקצו משאבים, האסון הוא גדול, הוא בממדים מאוד גדולים ואנחנו רואים את זה הלכה למעשה בשטח. החופים מלאים בעשרות טונות של זפת וצריך לנקות את זה כמה שיותר מהר כדי לא לפגוע במי התהום ובכל ערכי הטבע מסביב".
מי שמעוניין להתנדב בניקוי החופים מוזמן להשאיר פרטים במייל של רשות הטבע והגנים (Hitnadvut@npa.org.il) או להירשם בטופס באתר עמותת "אקואושן".
