דין אחד לתפילות ולהפגנות? היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא שולל אפשרות להגביל את מספר המשתתפים בהפגנות ופריסתם - אך הציב תנאי שלפיו הדרג המקצועי ולא הפוליטי יציג את הנתונים המורים על נחיצות המהלך. לנוכח זאת, יתכנס הבוקר (יום ד') קבינט הקורונה פעם נוספת להכריע על הידוק ההגבלות ועל מתווה מצומצם שיגבשו הדרגים המקצועיים להפגנות. באופן חריג, מאז אתמול בשעה 10:23 בבוקר לא פורסם עדכון לנתוני משרד הבריאות.
בהתאם להצעה שהעלה שר החוץ גבי אשכנזי, את המתווה להפגנות יגבש צוות בין-משרדי מיוחד של משרד הבריאות, משרד המשפטים והמשטרה. הצוות יבחן כיצד ניתן יהיה לקיים הפגנות תחת מגבלות משרד הבריאות עם יכולת אכיפה של המשטרה, ואת האפשרות להגביל את מספר המשתתפים בכל הפגנה.
המלצת הצוות, שצפויה להטיל מגבלות זהות על תפילות, הפגנות וכל התקהלות אחרת - תובא בפני קבינט הקורונה. לאחר מכן תתקבל ההחלטה הסופית בנוגע להפגנות, שלפי המסתמן כרגע - יוגבלו.
הצעתו של אשכנזי הובילה לסיומו של דיון ארוך ויצרי שנמשך שעות ארוכות. הדיון החל בכך שהשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, אמר כי חייבים ליצור מתווה אחיד להתקהלויות בחוץ - בהן תפילות והפגנות. לדבריו, "המשטרה לא מסוגלת לאכוף את המתווה שהוצע על-ידי משרד הבריאות. בסוף השבוע ניסו לאכוף את קיום הקפסולות, וזה לא עבד".
במהלך הדיון השר דרעי אף איים להתפטר בטענה שלא יוכל להסביר לציבור המתפללים מדוע ניתן לקיים הפגנות ולא תפילות.
למרות הסגר: הפגנה בבלפור בצאת ראש השנה
(צילום: אלכס גמבורג, גיל יוחנן, חיים גולדיטש )
פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הציג בקבינט הקורונה את רשימת המגבלות האפשריות להתקהלויות, בהן סגירת בתי כנסת ואיסור התקהלויות חג רחבות, סגירה מלאה של שווקים - כולל שוק ארבעת המינים; אכיפה מוגברת לאיסור מקוואות ביום כיפור, צמצום פעילות מקומות העבודה, צמצום המגזר הפרטי ל-50 אחוז והעברת המגזר הציבורי למתכונת חירום בלבד ועוד. פרופ' רן בליצר, ראש צוות המומחים של גמזו, המליץ להטיל מגבלה של עד חמישה אנשים בחלל סגור במקום עשרה, ולאפשר לאוכלוסיות בסיכון גבוה ובני משפחותיהן לא להגיע לעבודה.
ראש המל"ל, מאיר בן שבת, תמך גם הוא בסגירת בתי הכנסת ביום כיפור ואמר כי הוא תומך בכך, גם כאדם דתי. הוא ביקש שהתפילות יתקיימו בשטח פתוח ומבלי להיכנס לבית הכנסת.
השרים שהשתתפו בדיון מעריכים כי בסופו של דבר תתקבל פשרה בנושא התפילות וההפגנות, אך לפני שתאושר צפוי דיון סוער נוסף בטונים גבוהים. כך למשל, נתניהו ושרי הליכוד דרשו להשית את מגבלת 1,000 המטרים גם על מפגינים, כך שמוחים מתל אביב לא יוכלו להגיע להפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושלים.
"נתניהו לקח את הדיון כבן ערובה כדי לסגור את ההפגנות"
ההפגנות זכו להגנה מיוחדת ב"חוק הקורונה הגדול", מכיוון שמדובר בזכות יסוד בדמוקרטיה. החוק אמנם קובע שיש זכות להפגין, אבל קובע גם שיש לממשלה סמכות לקבוע תנאים לקיום המחאות. עם זאת, מאז התפשטו ההפגנות מול מעון ראש הממשלה בירושלים לכל רחבי הארץ, ומדי שבוע מתקיימות הפגנות המוניות שלא מוגבלות במספר ולא נדרשות לקפסולות.
בנוסף, ההפגנות עוררו את חמתם של ציבור המתפללים, שטוענים כי יש לאשר או להגביל תפילות בהיקפים זהים להפגנות.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הסביר שניתן להגביל את ההפגנות - אך ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס עמדת הדרג המקצועי, שיגיד שמדובר בגורם ממשי להעלאת התחלואה, ולא באמצעות החלטות פוליטיות של מי שההפגנות מכוונות כלפיהם.
בעקבות עמדה זו, גיבשו בשבוע שעבר משרד הבריאות ומשרד המשפטים מתווה להפגנות בתקופת הסגר - שאינו מגביל את מספר המפגינים - אך קובע שיש לשמור על מגבלות ההתקהלות החלות על שהייה בשטח פתוח גם במסגרת ההפגנות. לכן, נכתב, יש להתחלק לקבוצות של כ-20 מפגינים, ככל הניתן, ולשמור על מרחק סביר בין כל קבוצה לקבוצה.
בסופו של דבר, המתווה שגובש בשבוע שעבר לא אושר לאחר שהשר אוחנה, כפי שצוין, טען כי המשטרה לא יכולה לאכוף אותו ולשמור על קפסולות בהפגנות. ההערכה כעת היא שהדרגים המקצועיים יצטרכו למצוא פתרון אחר, בדמות התקנת תקנות מיוחדות, שיאפשרו למשטרה לפזר התקהלויות והפגנות וגם להטיל קנסות. במתווה כזה תהיה למשטרה יכולת לכפות את הריחוק החברתי במחאות תוך פיקוח משפטי צמוד.
משרד הבריאות לא הציג עד כה נתונים על הדבקות בהפגנות - אך ראש הממשלה בנימין נתניהו טען בכל זאת כי הן "מדגרות קורונה". מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי אמר כי ההפגנות בבלפור "הן מנוע להגברת ההדבקה".
לדברי שרים שנכחו בישיבת קבינט הקורונה, "נתניהו לקח את הדיון על הקורונה כבן ערובה רק כדי לסגור את ההפגנות. יש החלטות גדולות לקבל, אנשים לא יודעים מה יהיה עם העסקים שלהם".
נתניהו: "התחלואה תגיע לממדים איומים"
מוקדם יותר אתמול תקף נתניהו בקבינט הקורונה את המחאה נגדו וטען כי "הפארסה של ההפגנות בבלפור חייבת להיפסק". לדבריו, "כולם מבינים את זה. אנחנו בשעת חירום. נמנעתי במשך זמן רב מלהתבטא בעניין ההפגנות. אבל אחרי ששמעתי את המומחים שטוענים שההתקהלויות הן סכנה עצומה לבריאות הציבור, זו חובתי להתייחס. כל הציבור נדרש לקיים הגבלות, ורק קבוצה של מפגינים מוחרגת מהכלל".
"מותר ללכת לכותל רק אם אתה גר במרחק 1,000 מטר משם", אמר נתניהו, "אבל לבלפור אפשר להגיע מכל רחבי הארץ. חייב להיות דין אחד לתפילות, להפגנות ולכל ההתקהלויות באשר הן. אם לא, הציבור לא יישמע להנחיות, והתחלואה תגיע לממדים איומים".
השר דרעי תמך בעמדתו של נתניהו והוסיף: "אני לא יכול להסביר לציבור ולרבנים את קדושת ההפגנות. אני מוכן ללכת לרבנים ולהגיד להם שיש מצב של פיקוח נפש, ולבקש שיקראו לציבור להתפלל במרחב הציבורי. אבל חייבת להיות אחידות בין ההנחיות בנוגע להפגנות לבין התפילות. קשה יהיה לשכנע את הציבור החרדי לציית לכל ההוראות בזמן שההפגנות האלה נמשכות במקביל".
שר המשפטים אבי ניסנקורן לא הסתייג מהגבלת הפגנות, אך דרש כי הפוליטיקאים לא יהיו אחראים לכך אלא הדרג המקצועי. השר אשכנזי אמר כי "כמו שהחלטנו שיש מגבלות אחרות על חנויות ותפילות, אז ברור שאי אפשר לאפשר הפגנות ולאסור תפילות ולהפך. צריך למצוא את המתווה הנכון לפי גורמי המקצוע. מה שקובע זה בריאות הציבור". ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, שוהה בסבב פגישות בארה"ב ולא נכח בדיונים בקבינט.
בארגון הדגלים השחורים הגיבו על דבריו של ראש הממשלה: "מחרב המדינה נתניהו הוא הסיבה שעם ישראל נמצא בסגר. הוא עסוק בטיסות פאר ובניהול משפטו ולא בקורונה. זהו צו 8 לכל מי שרוצה להציל את המדינה - להגיע בחמישי ובשבת הקרובים לגשרים, לצמתים ולשיירות כדי להיאבק בנאשם שמחרב את המדינה".
הקבינט החליט פה אחד להמשיך לסגור את מערכת החינוך עד ל-11 באוקטובר (מיד אחרי סוכות). שר החינוך יואב גלנט טען לחוסר שיתוף פעולה מצד משרד הבריאות בכל הקשור לנתוני ההדבקות בבתי הספר, וטען כי אם היה מקבל את מספרי הנדבקים עם תעודת זהות היה יכול לקטוע את שרשראות ההדבקה. נושא נוסף שעלה בהקשר זה הוא לדרוש משר האוצר לבחון מתווה למניעת פיטורי הורים שחייבים להגיע לעבודה אבל לא יכולים מכיוון שהם צריכים לשמור על הילדים.
סגר? תושבים בכיכר דיזנגוף, ת"א
(צילום: מוטי קמחי)
בניגוד להנחיות: ישיבות בירושלים נפתחו
(צילום: משה מזרחי, עינת אמיר דוברת המועצה גבעת זאב)
בנוסף, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הציג בדיון את התארגנות המערכת לקראת העלייה בחולים הקשים. בין היתר, מערכת הבריאות מגייסת מתנדבים מחו"ל, קוראת לרופאים שפרשו לחזור לעבודה ומגייסת סטודנטים לרפואה בשנים מתקדמות לעבודה בבתי החולים. לדברי פרופ' לוי, "לא נאבד שליטה, אפשר יהיה לקבל עוד חולים קשים". נתניהו הנחה להפעיל חוק שיאפשר להביא בצו 8 רופאים ממערכת הבריאות הפרטית, גם בניגוד לרצונם.
ברקע הדיווחים השוטפים מהקבינט, חבר הכנסת נפתלי בנט העלה אמש בפייסבוק פוסט שבו פירט 20 נקודות שהיה מבצע כראש ממשלת ישראל, כלשונו. הנקודה הראשונה הייתה: "עד תום הסגר אין הפגנות ואין תפילות, מרסקים את המגפה. אין פרוטקציה לאף מגזר".
בנט הוסיף כי אם הדבר היה נתון בידיו, הוא היה מכנס קואליציה לאומית של הרב הראשי לישראל, הקאדי הראשי, מנהיגי השמאל, מנהיגי הימין, מנהיגי החרדים, מנהיגי הערבים, כל עורכי החדשות בישראל, כל משפיעני דעת הקהל עם דרישה לאומית ברורה: כולם חובשים מסיכה כל הזמן ולא מתקהלים.
פורסם לראשונה: 22:57, 22.09.20
