בשנה האחרונה, כנראה בעקבות דגשים של שרת החינוך, שומעים הרבה את הצירוף SEL בכנסים חינוכיים, ברשת וכמובן בחדרי מורים בבתי ספר. פירוש המושג בעברית: למידה רגשית חברתית (Social Emotional Learning). SEL הוא תת-תחום של הפסיכולוגיה החינוכית, המתמחה בממד הרגשי והחברתי של הלמידה במטרה לשפר את האקלים במרחבי הלמידה, למנוע אירועי משמעת ומכאן - לשפר את ההישגים הלימודיים בבתי הספר.
(צילום המנחות מצוות SEL.IL, הופק על-ידי YSCHOOL)
בתוך המולת ההשתלמויות, האתרים והפודקאסטים בנושא הזה, התפלאנו לראות את שמו של מרכז SEL.IL מאוניברסיטת רייכמן במיזם משותף עם חברת Yschool. החיבור בין המרכז האקדמי המתמחה במחקרים יישומיים לבין אתר האינטרנט הפופולארי המנגיש לתלמידים ולארגוני השכלה, בארץ ובעולם, תכנים לימודיים וכלליים באמצעות סרטונים, עורר את סקרנותנו ולהפתעתנו שמענו ששיתוף הפעולה המיוחד הזה נועד לפתח ולהפיק קורס א-סינכרוני לצוותי הוראה בכל רחבי הארץ, כדי להקנות להם כלי SEL מקצועיים לטיפול ומניעת בעיות משמעת וקונפליקטים, גם אם אינם יכולים להגיע להשתלמויות פרונטליות.
מיד פנינו לד״ר דפנה קופלמן-רובין, מבית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, מייסדת וראש מכון SEL.IL ובכלל, אחת מהדמויות המוכרות והמובילות בארץ בהטמעת המתודה, וביקשנו לשמוע על SEL בכלל, על שיתוף הפעולה עם Yschool ועל המיזם שיעמוד לרשות צוותי ההוראה כבר בשנת הלימודים הקרובה.
לפני השיחה המרתקת, כדאי להכיר את תחום ה-SEL ואת הסיבה לשגשוגו דווקא בתקופה זו, למרות שהוא מעסיק מכוני מחקר ומומחים כבר קרוב לשלושים שנה.
כל מורה וכל הורה הרגישו בשנתיים האחרונות את ההשפעה ההרסנית של תקופת הקורונה על עולמם הרגשי של התלמידים. הסגרים שהובילו לבידוד חברתי, המתחים בבית וקשיי הפרנסה, הלמידה מרחוק והמדידה היומיומית של מספר המתים והחולים, ערערו באופן פתאומי ודרמטי את שגרת החיים של הילדים והילדות, ופגעו באופן גלוי וסמוי בתהליך ההתבגרות של הנערים והנערות ובעיצוב אישיותם.
ההנחה שעם שוך המגיפה יחזרו החיים כהרף עיין למסלולם, התבררה כאופטימית מדי, וצוותי ההוראה מצאו את עצמם נאבקים בגילויים של חרדה, אלימות, ניכור חברתי ונשירה מהמערכת החינוכית. כשמשרד החינוך וצוותי ההוראה הבינו את היקף התופעה, צפו המחקרים, השיטות והרעיונות לשיפור האקלים הרגשי-חברתי.
אלא שעד מהרה התברר שהשתלמויות קצרות וקריאת מאמרים באינטרנט, אינן מהוות תחליף למתודות מחקריות ולא מעניקות כלים יישומיים, שיסייעו להתמודדות צוותי ההוראה עם הבעיות האישיות והחברתיות. יתרה מכך, גם אם מצליחים לפתור בעיה מקומית, אין ערובה שהמתיחות לא תשוב ביתר שאת משום שלתלמידים אין כלים רגשיים וחברתיים שישתלבו במרחב החינוכי. בנוסף, קיים תמיד האילוץ המערכתי - למערכת יש אילוצים שונים ודוחקים, כמעט תמיד אין זמן או תקציב לערוך הכשרות פרונטליות, לא היו פתרונות מספקים ללמידה מרחוק ורוב הנטל הועמס על צוות הייעוץ הפדגוגי, הכורע תחת המטלות השוטפות.
מבצע החירום החינוכי הזה שעוד לא הובן במלואו, גרם למרכז האקדמי ולחברת ההשכלה, להתאחד כדי להפיק את קורס ה-SEL לצוותי הוראה בלמידה מרחוק.
ד״ר קופלמן-רובין, שמענו עשרות מורים ומנהלים מדברים על SEL, אבל יש לנו הרגשה שמספר ההגדרות מרובה כמספר העונים – מה זה בדיוק SEL? איזה פתרון הוא מעניק בתקופה זו?
תקופת הקורונה הדגימה בבת אחת את מאפייני העתיד – לא צפוי, משתנה במהירות ומחייב גמישות, חוסן, ערבות הדדית ושיתוף פעולה. ההתמודדות עם המציאות החדשה דורשת מיומנויות חברתיות ורגשיות שאותן ניתן לפתח באמצעות הלמידה הרגשית חברתית. מדובר בתהליך באמצעותו ילדים ומבוגרים מפתחים ומיישמים באופן יעיל את הידע, המיומנויות והאמונות הנחוצים כדי: להבין ולנהל טוב את הרגשות של עצמך ושל אחרים, להציב ולהשיג מטרות חיוביות, ליזום ולשמר מערכות יחסים חיוביות לאורך זמן, לקבל החלטות מושכלות ואתיות, להבין ולהרגיש אמפטיה לאחרים, גם כאשר הם שונים ממך.
במסגרת התחקיר נתקלנו בגופים רבים העוסקים היום ב-SEL, מדוע בכל זאת, צוותי ההוראה אינם מצליחים ליישם את השיטה כהלכה, מה מיוחד בפתרון שאתם מציעים?
מרכז SEL.IL הוא מרכז אקדמי-יישומי שמטרתו להטמיע למידה רגשית-חברתית במערכות חינוך באמצעות מחקר ופיתוח, ידע מבוסס נתונים, ייעוץ לקובעי מדיניות, וקיום הכשרות מקצועיות. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם מרכזי מחקר מובילים בעולם ומעמידים את שיטות הפעולה המוכחות שלנו לרשות משרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך ועמותות.
את מדגישה שהפעילות שלכם מבוססת מבחינה תיאורטית, אבל מה קורה אם בכל זאת מתחולל אירוע משמעתי? איזה כלים ה-SEL מציע במקרה כזה?
בדיוק למטרה זו - טיפול באירוע בזמן אמת, או התערבות פדגוגית הדורשת הפעלה ספונטנית של מיומנות SEL, יצרנו בשיתוף פעולה עם חברת Yschool, המתמחה בפיתוח תוכן ללמידה מרחוק, תוכנית חדשנית לצוותי חינוך, למיטב ידיעתי היחידה בארץ, לפדגוגיה רגשית-חברתית להתמודדות עם אירועי משמעת ואלימות. התוכנית הזו, שנועדה ללמידה עצמית של המורה בחטיבת הביניים והתיכון, בזמן הנוח לו, כוללת סרטונים קצרים ותמציתיים בהם מומחיות מרכז SEL.IL, המצולמות באולפן, מתארות סיטואציות פדגוגיות וטכניקות התערבות בזמן אמת. מערך הלמידה המהודק והייעודי שלנו כולל גם סימולציות מנותחות, מצגות ומגוון כלים פרקטים מבוססי מחקר להתמודדות מיטבית עם אירועי משמעת וניצול מצבי משבר כיתתיים להטמעת עקרונות של מיומנויות רגשיות-חברתיות.
חשיבות ה-SEL ברורה לכל הורה ובוודאי לכל העוסקים בחינוך, כולל כמובן הנהלת משרד החינוך, אבל הופתענו לגלות, שלימודי הוראה אינם כוללים הכשרות SEL מסודרות; איך אתם מצליחים להתגבר על החסך הזה?
אני רוצה אפילו להחמיר את תיאור המצב: המחקרים מדגישים את הקשר בין המיומנויות הרגשיות־חברתיות של צוותי החינוך עצמם, לבין היכולת שלהם ליצור אקלים חינוכי מיטבי בכיתות, אבל איש אינו עוסק במיומנויות האלה של המורים. פיתחנו במרכז SEL.IL תכנית מיוחדת שזו מטרתה העיקרית - להעניק למורים כלים פרקטים לקידום המיומנויות שלהם עצמם ומכאן להטמעת המיומנויות בקרב התלמידים והתלמידות שלהם. התוכנית החדשנית שלנו - ׳אני יכול.ה להצליח׳ (א.י.ל)' - מבוססת על ידע אקדמי עדכני בפסיכולוגיה התפתחותית ומדעי המוח ועל ניסיוננו רב השנים במסגרות חינוכיות בכל רחבי הארץ וכוללת מצגות הקנייה בהתאם לשכבת גיל, דרכי הטמעה, כלים מעשיים ותכנית ליווי למורים. השילוב בין מתן כלים פרקטיים לקידום מיומנויות SEL של התלמידים, לבין עבודה על הSEL של המורים עצמם, הוא ייחודי, ואנחנו גאים בכך שתוכנית א.י.ל היא מהבודדות בישראל שהישגיה מוכחים מחקרית.
תודה רבה לך ד״ר קופלמן-רובין ואנחנו מאחלים לכם ולשותפים שלכם ב-Yschool הצלחה במיזמים שלכם שעם כל מגיפה, מלחמה או אפילו בחירות, הופכים ליותר ויותר הכרחיים לציבור המורים.
