בשנים האחרונות מתחוללות בעולם תמורות מרחיקות לכת, ובראשן המהפכה הטכנולוגית. אלה מאלצות את האנושות לעדכן ואף להמציא את תחומי העיסוק, ובאופן טבעי, מצריכות גם איתחול מחדש של מערך החינוך המקצועי בישראל. כך, שפע תחומים מרתקים מחזית הקידמה והחדשנות מוצאים דרכם אל בין כותלי בית הספר.
הצרכים המשתנים הביאו לפני כשלוש שנים את האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם לנסח רפורמה פורצת דרך בחינוך המקצועי, מתוך מטרה ברורה להעמיד את התלמיד במרכז ולהביא למימוש הפוטנציאל האישי והמקצועי שלו. לאפשר לו לבחור בהכשרה מתקדמת בהלימה לאתגרי המחר, לצד תעודת בגרות מלאה, ולייצר לו אופק התפתחות והכול בליווי מעטפת תומכת.
בשנתיים האחרונות כ־11,000 תלמידים ב־62 בתי ספר מקצועיים משתלבים בהדרגה בתוכנית מרתקת בשיתוף ארגון ג'וינט אשלים וארגון חותם, שבמסגרתה הם לומדים דרך התנסות וחוויה, רוכשים כישורים וידע תיאורטי בכיתות קטנות, מתנסים בתחום שבחרו בסדנאות הבית ספריות וחיצוניות, יוצאים לעבודה בחברות ובמפעלים רלוונטיים ואף מקימים עסק ומרוויחים כסף. לצד תעודת המקצוע נפתחה בפניהם האפשרות להשלים תעודת בגרות. בתום הלימודים - כשבידם הכלים המתקדמים ביותר ותעודת בגרות מלאה - הם יכולים לבחור להמשיך לקריירה בתחום שבו התמקצעו, או לפנות לכל תחום אחר.
"מטרתנו היא להכשיר בעלי מקצוע מעושרים מקצועית ומאושרים אישית", אומרת אורית וקנין־שילה, ממונה נוער וחניכות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. "בשנת תש"פ התחלנו תהליך, שבו ביקשנו לשים את האדם במרכז. המקצועות הם המתווכים, המאפשרים לתלמיד פלטפורמה מצוינת לצאת לעולם המאתגר".
לתוכנית הלימודים נוספו מגוון מקצועות עתידניים, בהם: יוצרנות (Makers), אקולוגיה ימית וחקלאית, עיצוב מדיה וקריאייטיב ועוד. לצד זאת המקצועות המסורתיים עוברים עדכון והתאמה לצרכים העכשוויים, ולהם נוספים בהדרגה תחומים עתידניים. "יש מגוון גדול של מענים למסלולים חינוכיים רבים, ועלינו לאפשר לכל אינדיבידואל את מה שמתאים לו", מציינת וקנין־שילה ומוסיפה, כי "בתהליך הוספת מגמות לימוד נבחנת ההיתכנות שלהן לתעסוקה איכותית בהמשך החיים".
בין היתרונות הבולטים בבתי הספר היוצרים: פדגוגיה מותאמת לרכישת המקצוע בכיתה, בסדנאות ובתעשייה, לימודים במתכונת דיגיטלית, המשלבים את מיומנויות המאה ה־21, רכישת מגוון כישורי חיים ומיומנויות, כגון למידה עצמאית, אוריינות דיגיטלית, אנגלית, יכולת ייצוגית, כישורים לעולם העבודה, שיווק עצמי וכלים לחיפוש ולמציאת עבודה. הלימוד מתקיים בכיתות קטנות, ולרשות התלמידים עומד מערך טיפולי־ייעוצי עם פסיכולוג בכל בית ספר.
בתי הספר המקצועיים פועלים כיום בצמידות לתעשייה הישראלית ולמוסדות לימוד גבוהים, המזמנים לתלמידים חוויית התנסות מקיפה בשוק העבודה. כך למשל, פועל בדרום תל אביב, בסמוך למכללת דן גורמה, בית הספר אורט דן גורמה, שם התלמידים לומדים את רזי הבישול העילי ומתנסים בעבודה במסעדות הכי מפורסמות בארץ. בד בבד יש גם מי שפותחים עסק פרטי לארוחות שף. בבית הספר עמל אנרג'י־טק באתר חפציבה, הצמוד ל"אורות רבין", התלמידים לומדים את מקצועות החשמל ומכיתה י"א עובדים בחברת החשמל עם תלוש משכורת. דוגמה נוספת היא מגמת מדיה דיגיטלית, שבה לומדים בני הנוער הקמת אתרי אינטרנט, ומיישמים את הידע שרכשו באופן פרטי לפרנסתם.
אף ששיעור הבנות בחינוך המקצועי נמוך משמעותית מזה של הבנים, המגמה הולכת ומשתנה בהדרגה. וקנין־שילה: "בית הספר המקצועי היום הוא הרבה מעבר ללימוד פקידות או ספּרוּת. בנות מתעניינות באוטוטרוניקה, מדיה, טבחות, אקולוגיה ימית. למשל, באקו־חקלאות, העוסקת בעיקר בחקלאות אורבנית מתחדשת, בית הספר החברתי בתל אביב משתף פעולה עם החממה שעל גג דיזינגוף סנטר. גם מגמת קוסמטיקה הפכה למדע שעל הגבול הפרא־רפואי".
זאת ועוד: בחלק ממוסדות החינוך פועלת התוכנית "שותפים", שפותחה באגף בשיתוף ג'וינט אשלים ודרור בתי חינוך, ומסגרתה, התלמידים מקימים עסק חברתי עצמאי בין כותלי בית הספר, למשל תיקון מחשבים ומכירתם במחיר סמלי, שירות תיקונים ותמיכה דיגיטלית למבוגרים או ייצור מסכות פנים לבתי חולים בתחילת מגפת הקורונה. את המיזם מלווים מנהל כללי של התוכנית ורכז מעולם התעשייה.
בהחלטת הממשלה החדשה עובר בימים אלה האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם ממשרד העבודה והרווחה למשרד הכלכלה. ניצן ממרוד, מנהל האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה, מסביר: "האגף משמש זרוע ביצועית של הממשלה לכל תחום ההכשרה המקצועית, והוא מתחלק למבוגרים ולנוער. החיבור בין השניים קריטי ובל ינותק. כך אנו יכולים לייצר רצף חינוכי, למידה לאורך החיים והתאמה לשוק עבודה משתנה. החזון שלנו הוא למסד את המקצוע ככלי הכרחי, כי המדינה זקוקה לאנשים מוכשרים ומקצועיים שיועילו לפריון המשק. לא כולם חייבים להיות אקדמאים. אנחנו עוסקים רבות בהקניית כישורים ומיומנויות למידה, כדי שהצעירים יוכלו להתקדם וכמובן, מייצרים עבורם אקרדיטציה ללימודי המשך. הרפורמה היא חלק מרכזי בשינוי שחל באגף כולו, ובשורה לחינוך המקצועי בארץ ולעתידם של רבים".
