אחת ההקלות שניתנו לאזרחי ישראל בעקבות משבר הקורונה הייתה האפשרות להקפיא את תשלומי המשכנתה. מדובר אומנם בהקלה לחודשים הקשים בעקבות המצב הכלכלי, אבל רבים מאלו שהקפיאו חוששים מהיום שבו יצטרכו לחזור לשלם ומפחדים לאבד את הבית.
שוש מיצמן, אם חד-הורית מרמת הגולן, החליטה לדחות את תשלום המשכנתה מיד עם פרוץ מגפת הקורונה. שוש, שעובדת בגיוס כספים לעמותת "מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות", הוצאה לחל"ת באמצע מרץ. "קיבלתי מתנת יום הולדת של קורונה וחל"ת. זה היה כמו אפקט דומינו כשכולם יצאו לחל"ת, הכול נעצר ונתקע.
"כשעשיתי חישובים כמה אקבל בחל"ת, הבנתי מהר מאוד שלא אוכל לעמוד בתשלומי המשכנתה", סיפרה מיצמן, שביקשה לפני כחודשיים לשוב לעבוד. "אומרים שמקבלים בביטוח הלאומי עד 75% מהשכר, אבל זה לא נכון לגביי, כי ככל שמרוויחים יותר מקבלים פחות. קיבלתי פחות מחצי".
כבר באפריל ביקשה מיצמן לדחות את תשלומי המשכנתה בארבעה חודשים, אחרי שהבינה שלא תוכל לעמוד בהם. "מבחינת הבנק מצמידים לזה ריבית והצמדה, כך שהם לא באמת עושים לי טובה אלא מרוויחים מזה, אבל חשבתי שזה פתרון בינתיים, כדי לא לשקוע בחובות נוספים".
החודש היא כבר אמורה לחזור לשלם את המשכנתה על הבית: "אני יכולה להתמודד עם יכולת ההחזר בחודש-חודשיים הקרובים, אבל אני מוטרדת מיכולת ההחזר לאחר מכן, כשהמצב הלא ברור הזה ממשיך. אני לא יודעת כרגע אם תהיה לי עבודה בהמשך.
"אני מאוד מחושבת, ולא חייתי על מי מנוחות. חסכתי כמה שאני יכולה, אבל בתור מפרנסת יחידה לארבעה ילדים אני לא יכולה להרשות לעצמי. ההוצאות פשוט גדלו. אני לא יכולה להיות רגועה, אני לא רוצה לחיות על חשבון המדינה, אבל במציאות הזו זה מאוד מטריד".
מיצמן כבר מכינה את עצמה ליום שבו המשכנתה שלה תעלה בעוד 100 או 200 שקלים בגלל הדחייה. "אני יודעת שהייתה אופציה לדחות החזרי הלוואות, ולא רציתי. להערכתי הרבה נכנסו לפלונטר הזה, והיה ראוי שהמדינה תישא בעלויות של הריביות האלה. אנחנו עושים מה שאפשר כדי לשרוד, אבל אני חושבת שהמדינה הייתה יכולה לקחת על עצמה את הכספים האלה, כי בשביל המדינה זה אולי לא משמעותי כל כך, אבל בשבילנו זה משמעותי מאוד".
הקורונה תפסה את הילה כהן, עצמאית ונשואה עם ארבעה ילדים מנתיבות, באמצע חופשת הלידה. כבר חמישה חודשים שבעלה, מכונאי מטוסים באל על, לא עובד, ואי הוודאות הכלכלית גרמה למשפחה לדחות את המשכנתה בכמה חודשים.
"הריבית גבוהה, אבל אין ברירה", סיפרה. בחודש הבא התשלומים אמורים לחזור, והם חוששים מאוד מהרגע הזה. "אנחנו חוששים כי כרגע בעלי הוא מפרנס יחיד. השכר מספיק לנו להוצאות, אבל עכשיו הוא מקבל פחות. המשכורת שלו צנחה ב-5,000-4,000 שקלים ממה שאנחנו רגילים".
כבר היום, בלי התשלום החודשי של המשכנתה, ההוצאות בבית משפחת כהן מקשות על ההורים. "צריך לדאוג לקיום היומיומי של הילדים. אנחנו נמצאים בבית יותר, אוכלים יותר, יש יותר שימוש בחשמל. המשכורת כבר לא מספיקה, והמינוס רק עולה".
עכשיו הם נעזרים בהורים, והחשש הגדול הוא מהיום שבו יצטרכו לשוב ולשלם את המשכנתה. "זה לא פשוט, אנחנו מאוד חוששים מהרגע שנצטרך להוסיף שוב להוצאות את המשכנתה. ברגע שיהיה פיגור בתשלומים או משהו דומה, זה יכול להגיע למצב של אי-תשלום, הבנק לא יתחשב וייקחו לנו את הבית. זה מצב מאוד מלחיץ מבחינתנו".
גם אבי שוקרון, אב לחמישה ילדים מדימונה, החליט להקפיא את המשכנתה בעקבות המשבר הכלכלי שהתלווה למלחמה בקורונה. ביומיום אבי עובד כעצמאי בענף הרכב, ואשתו היא סייעת צמודה של ילד עם בעיות רפואיות.
"כמו כולם, גם אצלי בעסק ירדו המכירות, וההוצאות גדלו כי יושבים בבית כל הזמן", אמר שוקרון. "הקניות בסופר למשל הפכו מאלף שקלים לאלפיים. ההחזר החודשי של המשכנתה שלי עומד על כמעט 4,500 שקלים, אז כשראיתי שאפשר להקפיא את המשכנתה החלטתי להקפיא כדי לצמצם את ההוצאות".
לדבריו, הוא לא בדק אם יצטרך לשלם על כך ריבית, "אבל מאמין שיש סכום גדול שייצא על ההקפאות האלה. עצוב מאוד שהבנקים עושים כסף על המצב הזה. מצד אחד המדינה נותנת לך 500 שקלים על כל ילד, אבל מצד שני מאפשרים לקחת כסף על ריביות.
"אני מנסה לעשות מחזור משכנתה, אולי התנאים יהיו טובים, אבל זה מאוד בעייתי לקבל אישור למחזר אותה כי היקף העבודה שלי ירד ב-70%", שיתף. "בינתיים הקפאתי שוב את המשכנתה עד לאוקטובר, כי אין כרגע התקדמות מבחינת העבודה. אני מקווה שעד שאצטרך לשלם שוב את התשלומים למשכנתה המצב אולי יחזור לקדמותו".