נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קידם הלילה (בין חמישי לשישי) תיאוריית קונספירציה שלפיה קמלה האריס, הסנאטורית שבה בחר ג'ו ביידן למועמדת הדמוקרטית לתפקיד סגנית הנשיא, אינה אזרחית אמריקנית מלידה, ולפיכך אינה רשאית לפי החוקה להתמודד לתפקיד.
טראמפ העלה את הדברים במסיבת עיתונאים בבית הלבן, אחרי שנשאל על מאמר דעה שפורסם לאחרונה במגזין "ניוזוויק" ולפיו האריס אינה עומדת בתנאי הסף שקובעת החוקה לתפקיד הנשיא, ולפיכך גם לתפקיד סגן הנשיא. הפרופ' השמרן שכתב את המאמר, ג'ון איסטמן, טען שכיוון שהאריס נולדה ב-1964 בקליפורניה להורים מהגרים, אב מג'מייקה ואם מהודו, ייתכן שהיא לא נחשבת ל"אזרחית מלידה", אחד מתנאי הסף לתפקיד הנשיא.
האריס עם ביידן: "לא שוכחת את הנשים שקדמו לי"
חשוב להדגיש שהקונצנזוס בקרב המומחים המשפטיים בארה"ב הוא שלטענה זו אין בסיס. המומחים מציינים כי התיקון ה-14 לחוקה מעניק אזרחות לכל מי שנולד על אדמת ארה"ב, ולפיכך האריס היא "אזרחית מלידה". הם מציינים גם שבית המשפט העליון בארה"ב קבע עוד בסוף המאה ה-19 שכל מי שנולד על אדמה אמריקנית הוא אזרח.
פרופ' לורנס טרייב, מומחה חוקתי מאוניברסיטת הרווארד ומבקר ידוע של טראמפ, אמר שהטיעונים של איסטמן הם "זבל" שממחזר את ה"גזענות" של תנועת הברת'ריזם (birtherism), הכינוי לתיאוריית הקונספירציה שקידם טראמפ לפני כעשור ולפיה אובמה אינו אזרח אמריקני. טראמפ המשיך לקדם את התיאוריה ההיא גם לאחר שאובמה פרסם את תעודת הלידה שלו כדי להוכיח שנולד בהוואי, וטען שאולי היא זויפה.
במסיבת העיתונאים הלילה אמר טראמפ ששמע "שמועות" על האריס, אך עיוות את הדברים שבמאמר הדעה של פרופ' איסטמן. "בדיוק שמעתי היום שהיא לא עונה לתנאי הסף", אמר הנשיא. "אין לי שום מושג אם זה נכון. הייתי מניח שהדמוקרטים בדקו את זה לפני שהם בחרו בה לסגנית הנשיא. אבל זה מאוד חמור. הם אומרים שהיא לא כשירה בגלל שהיא לא נולדה בארה"ב". כאמור, במאמר הדעה המדובר לא נטען שהאריס לא נולדה בארה"ב, והעיתונאי בבית הלבן ששאל את טראמפ על המאמר נאלץ להעיר לו על כך.
המאמר, אגב, עורר תגובות נזעמות כלפי "ניוזוויק", אך העורכת הראשית שלו ננסי קופר סירבה לחזור בה מפרסומו. היא אמרה שלמאמר של פרופ' איסטמן "אין שום קשר לתיאוריית הברת'ריזם הגזענית". לדבריה, המאמר מתמקד בוויכוח משפטי ארוך שנים בסוגיה של מי הוא "אזרח מלידה".
למרות דברי טראמפ, דובר מטעם הוועידה הרפובליקנית הלאומית, מייקל ארנס, אמר כי למפלגה אין כל כוונה לנסות ולפעול נגד מועמדותה של האריס.
בסוכנות הידיעות AP מציינים כי הטענות שהשמיע טראמפ באשר להאריס אינן באות בחלל ריק. עוד כשהכריזה בשנה שעברה על מועמדותה לנשיאות בפריימריז הדמוקרטיים, שבהם ניצח בסופו של דבר ביידן, החלו להישמע נגד האריס טענות שהיא אינה עומדת בתנאי הסף לכהונה בתפקיד הנשיאה. בימים שלפני ההכרזה של ביידן על האריס כשותפתו למרוץ, הטענות הללו הופצו מחדש ברשתות החברתיות על ידי תומכי טראמפ.
זהותה של המועמדת של ביידן לתפקיד סגן הנשיא עוררה עניין רב בארה"ב בין היתר מפאת גילו המתקדם. אם ביידן ינצח בבחירות, כשיושבע לתפקיד ב-20 בינואר הוא יהיה בן 78 – האדם המבוגר ביותר אי פעם שהחל את כהונתו הראשונה כנשיא ארה"ב. החשש שמצבו הבריאותי של ביידן יידרדר משמעותית בשנים הקרובות צפוי להעסיק רבים בחודשים האחרונים של הקמפיין ובבואם לקלפי.
מכיוון שסטטיסטית הסכנה הבריאותית הנשקפת לביידן גבוהה יותר מלנשיאים קודמים – השאלה מי תהיה האישה שתשלים את כהונתו במקומו במקרה שייאלץ לפרוש נחשבת קריטית במיוחד: על פניו, מרגע מינויה לנשיאה, אם יקרה הדבר, תוכל האריס לנקוט מדיניות עצמאית, ולא להיות עוד מחויבת לגמרי להבטחות שנתן ביידן. יש לזכור גם כי מי שמכהן כסגן הנשיא נעשה כמעט מיידית מועמד בכיר לנשיאות בבחירות העתידיות.
