מוגש מטעם אוניברסיטת חיפה
הים התיכון, השכן הכחול שלנו, טומן בחובו אוצרות שעדיין לא ניצלנו כראוי. למרות שהוא משמש כבר שנים כנתיב סחר מרכזי, ולאחרונה גם כמקור למים מותפלים ואנרגיה מתחדשת, יש עוד דרך ארוכה לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו. חקלאות ימית מקיימת, אשר כוללת גידול יצורים ימיים למגוון שימושים תוך שמירה על המערכת האקולוגית, מציעה פתרונות למחסור במזון, שמירה על תזונה מאוזנת ואפילו למשבר האקלים.
מה קורה בחזית המחקר בתחום? ומהו החוג האקדמי אשר מכשיר את הדור הבא של החוקרים והיזמים בתחום?
הפוטנציאל העצום של החקלאות הימית - והקשר לביטחון תזונתי בעידן של חוסר ודאות
בעולם שמתמודד עם שינויי אקלים, גידול אוכלוסין ומשברי מזון, החקלאות הימית מציעה פתרון 'כחול' ובר-קיימא. הים הוא מקור עצום למזון בריא ועשיר בחלבון, כמו דגים ואצות, אך למרות שהאוקיינוסים מכסים 70% מפני כדור הארץ, רק חלק זעיר מהתוצרת החקלאית של ישראל מגיע מהם. גידול דגים ויצורים ימיים אחרים בחוות ימיות יכול לשפר את הביטחון התזונתי של ישראל ולהפחית את התלות ביבוא - נושא חשוב במיוחד לאור המשברים הגלובליים האחרונים והמלחמה כאן בישראל, שהובילו לשיבושים בשרשרת האספקה ולעלייה במחירי המזון. מעניין לציין כי כ-80% מהדגים הנצרכים בישראל הם מיבוא, בעיה בפני עצמה בכל הנוגע לעצמאות תזונתית של ישראל.
כדי לקדם את התחום ולקחת את ישראל קדימה, בית הספר למדעי הים ע''ש צ'רני של אוניברסיטת חיפה הקים את החוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת, בראשות ד"ר דני מוריק. מטרתו היא לקדם מחקר ופיתוח בתחום ולהכשיר את דור העתיד של החוקרים והיזמים.
לדברי פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה, "התלות הגוברת בייבוא מזון טרי ממחישה את השפעות שינויי האקלים ואת הצורך הדחוף במקורות חלבון מקומיים עמידים. לכן, פיתוח חקלאות ימית מקיימת הוא חיוני לביטחון המזון של ישראל. אולם, זהו תהליך שדורש מאמץ מכוון. כאן נכנסים לתמונה בית הספר למדעי הים והחוג החדש שלנו. מטרתנו העיקרית היא להכשיר אנשי מקצוע שיוכלו להוביל את המימוש והיישום של התחום, לטפל בפערים הקיימים, ולפתח את הצד התפעולי והיזמי. פיתוח מומחיות בביוטכנולוגיות כחולות - תחום שעדיין בחיתוליו - יאפשר לנו לרתום את הים לטובת הביטחון התזונתי והאנרגטי ובטחון המים. בכך, נייצר מנוע צמיחה משמעותי ונכשיר כוח אדם מיומן לפיתוח התחום".
איך ניתן לדוג מבלי לפגוע ביונקים הימיים? וכיצד נוכל לפתח חיסון למחלות של דגים?
אחד המחקרים המעניינים המתבצעים על ידי חוקרים בחוג מתמקד בהשפעת דולפינים על חקלאות ימית ודיג והמשמעות שלהם לקיימות של אוכלוסיית הדולפינים המקומית בפרט והסביבה הימית בכלל. כמחקר מקדים (פיילוט) למחקר זה, החוקרים בראשות ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, באוניברסיטת חיפה, התקינו מצלמות על רשתות דיג וניתחו את האינטראקציה בין הדולפינים ומערך הדיג. מטרת המחקר כפולה: להבין כיצד הדולפינים משפיעים על שלל הדייג בשיטות דייג שונות, ובמקביל לפתח שיטות שימנעו פגיעה באוכלוסיית הדולפינים המקומית. התוצאות צפויות לסייע בפיתוח פתרונות חדשניים שיאפשרו דיג יעיל תוך הפחתת הפגיעה ביונקים הימיים ושמירה על המערכת האקולוגית הימית
מחקר נוסף, שבוצע על ידי נדב דוידוביץ', דוקטורנט בבית ספר למדעי הים, עוסק במחלות דגים הנגרמות על ידי חיידקים, אשר עלולות לגרום להפסדים כלכליים משמעותיים. המחקר בחן את אחד הגורמים הנפוצים למחלות דגים, חיידק Mycobacterium pseudoshottsii ממשפחת חיידקי המיקובקטריום, אשר תואר לראשונה ב-1997 וזוהה כגורם למחלות במיני דגים שונים. הגדרת החיידק ומעקב אחריו תורמים לשיפור יכולת השליטה בו והגדלת הסיכוי לפיתוח תרכיב חיסון יעיל כנגד המחלה באמצעות מחקרים עתידיים.
החקלאות הימית בישראל: מדינות הים התיכון עוקפות אותנו בסיבוב
למרות היתרונות הרבים, בהשוואה לשכנותינו, שנהנות ממסורת ארוכה של חקלאות ימית ותזונה ים תיכונית בריאה, ישראל משתרכת מאחור בתחום. "במקום שהילדים הישראלים יאכלו שתי מנות דג בשבוע, כמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי, הילדים שלנו מורגלים לאכול פיצה והמבורגר", אומר ד"ר מוריק.
האתגרים כוללים מחסור במחקרים וביוזמות, צורך בהכשרת כוח אדם מיומן, ושיתוף פעולה בין האקדמיה, הממשלה והתעשייה. "חשוב גם לשמור על האיזון בין פיתוח החקלאות הימית לבין שימור הסביבה הימית, כך שחקלאות ימית תהפוך למקור בר קיימא ולא לסיכון סביבתי נוסף", אומר ד"ר מוריק.
המפתח להצלחה – שילוב בין טכנולוגיות ימיות (BlueTech), אקדמיה ויישום
החוג החדש לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת, המציע תארים מתקדמים, מושך אליו סטודנטים מתחומים מגוונים כמו ביולוגיה, כימיה, ביו-כימיה, הנדסה, מדעי המחשב ועוד. "המטרה היא ליצור תמהיל רחב של תחומים שישתלבו יחד לפיתוח טכנולוגיות וניצול משאבי הים בצורה מקיימת", אומר ד"ר מוריק.
תכנית הלימודים של החוג מעניקה ארגז כלים מקיף הכולל הבנה מעמיקה של ביוטכנולוגיה ימית, חקלאות ימית, אקולוגיה וקיימות סביבתית. הסטודנטים לומדים על מגוון גנטי וביוכימי של יצורים ימיים, פיתוח מוצרים ביוטכנולוגיים, וטכנולוגיות לניצול אצות ומיקרואורגניזמים. החוג מצויד במעבדות ומתקני מחקר חדישים, ומאפשר העמקה במיומנויות חיוניות כמו שיטות מחקר מתקדמות וניתוח נתונים.
ד"ר מוריק מדגיש את החשיבות של מחקר רב-תחומי וריכוז הפעילות תחת קורת גג אחת: "הים הוא מערכת אקולוגית מורכבת, ולפתרון הבעיות שבו נדרשת גישה הוליסטית המשלבת מדע וטכנולוגיה. החוג שלנו נועד בדיוק לכך - לחבר בין עולמות וליצור מחקרים שיתרמו לא רק לאקדמיה, אלא גם לחקלאים, לכלכלה ולחברה כולה". לצד הכשרת חוקרים ויזמים, החוג שואף לשיתופי פעולה רבים עם התעשייה, משרדי ממשלה וגופים בינלאומיים.
ישראל חייבת להביט אל הים ולהיעזר בו כדי ליצור עתיד טוב יותר
על רקע מיקומה הייחודי לחופי הים התיכון, ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחום החקלאות ימית - אך כדי לממש את הפוטנציאל, יש צורך בשילוב כוחות של מחקר, פיתוח והשקעה.
באמצעות קידום פתרונות לבעיות המעסיקות את ישראל ומדינות בכל העולם, החוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת מסמן את תחילתו של עידן חדש בחקלאות והביו-טכנולוגיה הימית בישראל. "דרך יצירת גשר בין המחקר האקדמי ליישום המעשי, פעילות החוג תורמת לביטחון התזונתי, למאבק במשבר האקלים ולהגנה על המערכות האקולוגיות הימיות", מסכם ד"ר מוריק.
בדרך לניצול חכם ומקיים של אוצרות הים, אין סיבה שישראל לא תיהפך למעצמת BlueTech, בדומה להיותה מעצמת הייטק. החוג החדש לא רק מצביע על הכיוון הנכון, אלא גם יספק את הכלים והידע הדרושים להוביל את ישראל לעתיד טוב יותר.
מוגש מטעם אוניברסיטת חיפה
פורסם לראשונה: 11:08, 01.09.24
