120 שנה חלפו מאז נוסד המרכז הרפואי שערי צדק. לצד מורשת של טיפול חומל, מכבד ומיטבי לכל אדם הבא בשעריו, מתחוללת בו מהפכת חדשנות יוצאת דופן.
"השינוי המרכזי שעבר המרכז הוא הפיכתו לחלק אורגני מהעיר, כמקום המספק הרבה מעבר לשירותי רפואה לחולים", כך אומר פרופ' עופר מרין, המכהן כמנכ"ל שערי צדק בשלוש השנים האחרונות. מרין, שהחל את דרכו בבית החולים לפני 30 שנה כמתמחה, מונה את הגורמים לשינוי ומספר על מעמדו כיום: "שערי צדק הרחיב בהדרגה את המעגלים שבהם הוא פועל: משכונתי, לעירוני ולמטרופוליני, וכיום הוא גם מרכז לאומי, עם רשימה ארוכה של מחלקות ומומחים, שאליהם מגיעים במיוחד מכל הארץ. בשנים האחרונות אנחנו פורצים קדימה גם ברמה הבינלאומית, עם מומחים שמגיעים להשתלם כאן. אנחנו עוסקים במחקר ובפיתוח, בחינוך הדור הבא של הצוותים הרפואיים, לצד פעילות אמבולטורית עצומה של כ-5,000 איש מדי יום".
לדבריו, למשבר הקורונה היה תפקיד משמעותי בכך; כשפרצה המגפה כלל האוכלוסייה חששה מהשלכות ההידבקות ומהאפשרות שיימנע ממנה טיפול מציל חיים. "המראות בבתי חולים באירופה, שתיעדפו צעירים על פני קשישים, יצרו משבר אמון גדול בין המדינות לאזרחיהן. מתוך זה הבנו עד כמה אנחנו חלק מהותי מתוך החוסן הלאומי", מספר מרין ומוסיף, כי שערי צדק היה הראשון בעיר שקלט את חולי הקורונה וטיפל ביותר חולים מכל בית חולים אחר, מתוך התפיסה שכל אדם, מבוגר ככל שיהיה, יקבל טיפול זהה לזה שיקבל בן 30. "אם יש משהו שאני גאה בו הוא, שגם בשיא המגפה המשכנו לטפל בכל אדם שבא בשערינו באופן הראוי החומל והמכבד ביותר. יש פה מסר עמוק על השוויון, שכל מוסד רפואי רוצה לחרוט על דגלו".
בהדרגה מעורבותו של בית החולים בקהילה התגברה, זאת בתמיכה ובשותפות מלאה עם העירייה. "אנחנו מעורבים ברפואה מונעת, בחינוך הציבור, עומדים בקשר עם רופאי המשפחה, עוקבים אחר טיפול הבית, רצף הטיפולים, בריאות האדם והחולי שלו", מציין מרין.
גם מיקומו של המרכז, קרוב לנתיבי מנחם בגין וציר הרצל, הופך אותו לנקודה העדיפה שאליה מופנים מרבית המקרים הכרוכים בסכנת חיים מיידית, דבר שהביא, לדברי מרין, לפיתוח מיוחד של תחומי הקרדיולוגיה, הטראומה והנוירולוגיה.
יחסי העבודה המיוחדים מצביעים מלמדים אף הם על מקום יוצא דופן. "ב-117 שנה שקדמו לכניסתי לתפקיד, היו רק ארבעה מנכ"לים לשערי צדק. מדי פעם פורשים אנשים שעבדו פה 40-50 שנה. זה סמן של יחסי עבודה מיוחדים מאוד במקום, שיודע לשמור על המסורת ולהעניק אווירה נעימה תוך שמירת הכבוד והתרבות של כל אחת ואחד".
40 יוזמות חדשנות בתוך שבוע
עם שורה ארוכה של חידושים פורצי דרך ורבים נוספים בשלבי פיתוח, בשערי צדק ללא ספק פיצחו את הנוסחה לשילוב קדמת הטכנולוגיה בשירותים הרפואיים למטופלים. הדבר מתאפשר הודות לחברת הבת "מדעית שערי צדק", שהוקמה למטרת יצירת שיתופי פעולה עם התעשייה מתחום הביומד, לרבות גופי מחקר ופיתוח בתחום בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שישמשו כלי עזר משמעותיים ואף מצילי חיים. על התחום אמון פרופ' דן טרנר, כסמנכ"ל מו"פ וחדשנות, לצד תפקידו כמנהל המכון לגסטרו ילדים ותזונה.
טרנר: "מדעית שערי צדק הוקמה מתוך הבנה שעלינו לשתף פעולה עם חברות ביומד לצורך פיתוחים חדשים. ב-120 שנותיו צבר שערי צדק ניסיון וידע עצומים לצד המון נתונים, שמהם אפשר להבין מהם הצרכים שיש לפתח, איזה חידושים יכולים לסייע למטפלים ואיזה פערים בידע אפשר למלא כדי לאפשר זאת ולהעניק למטופלינו איכות חיים טובה יותר".
לדבריו, הידע הזה נמצא בקרב כ-4,500 רופאים ורופאות, אחים ואחיות ואנשי צוות מתוך העשייה היומיומית. "אחרי הבנת הצרכים, הבנו שמה שחסר לנו אלו שותפים מהתעשייה, בעלי מוטיבציה לפתח מוצרים לטובת הרפואה. שם ישנו התקציב לבתי החולים הציבוריים, לצד הידע המסחרי. "מדעית שערי צדק" נועדה לגשר על הפער הזה. לצד הקשר עם התעשייה, מדעית מקדמת מחקרים קליניים ביוזמת חברות תרופות, ייעוץ רפואי לתעשייה, פיתוח כלי בינה מלאכותית ברפואה וקידום יזמות לתרופות ואביזרים רפואיים חדשים. זאת באמצעות 20 אנשי החברה ועם היקף פעילות שצומח בין 15 ל-20 אחוז בשנה".
כש"מדעית" הוציאה קול קורא לעובדי המרכז בשאלה מה יסייע להם לשפר את הטיפול בחולים, אנשיה נדהמו לקבל מעל 40 רעיונות בתוך שבוע. "הקמנו ועדה בשיתוף חברת קליידו (חברה-בת של בינת) ויועצים חיצוניים, ואנחנו בוחרים שניים-שלושה רעיונות מובילים, שאותם נכניס לאקסלרטור שהקמנו עם בינת, כדי לפתח אותם למוצר. קיבלנו רעיונות פורצי דרך, למשל להעלות את אחוזי ההצלחה בשלב החזרת העוברים ב-IVF או לזהות תרביות שנראות חיוביות, אבל זוהמו על ידי חיידק אחר מזה שמחפשים. כך נחסכים אשפוזים מיותרים, והדבר הזה קורם עור וגידים בימים אלה", מסביר פרופ' טרנר.
אחת מהמערכות שכבר הוטמעו במכון הדימות, סורקת אוטומטית בלילה את כל הבדיקות שנעשו ביום החולף בכל המחלקות. המערכת, שיודעת לזהות ממצא מסוכן, מקפיצה את הבדיקה לרדיולוג שמגיע בבוקר לפיענוח, ואף מסמנת עבורו את המקום החשוד. שת"פ נוסף מתקיים חברת מיישה, שבמסגרתו מפתחים אלגוריתם לתיעדוף וניתוב יעיל יותר של חולים מהמיון למחלקות.
"ככלי משלים לאלה הוקם לאחרונה המרכז לרפואה דיגיטלית של שערי צדק, שיזניק את הטיפול ב-70 מחלקות המרכז לעידן הבא של הרפואה", מסכם טרנר.
