לכבוד האירוע התקיימו מפגשים רבים של בני נוער עם בני הגיל השלישי, וותיקי העיר ומייסדיה. שמנו זרקור על מפגש אחד מרתק של שני בני נוער עם פרופ' רות לפידות (92), מומחית למשפט בין לאומי, זוכת פרס ישראל בתחום חקר המשפט, ב 1992 השיאה משואה ביום העצמאות כמקדמת את עתיד ירושלים בתחום המשפט, ירושלמית גאה מ- 1949, זוכת פרסים ואותות הוקרה רבים בארץ ובחו"ל.
השתתפו במפגש אריאל בלומין (18) תלמיד ביה"ס ע"ש טדי קולק, במגמת נוער שוחר משפט עברי באונ' העברית. ועלמה דוניה(17) תלמידה בביה"ס תיכון לאומנויות, מגמת תיאטרון ופעילה בתנועת "תרבות".
פרופ' רות לפידות קיבלה את פנינו בביתה הצנוע, עמוס הספרים.
שלום רות, אריאל ועלמה
לכבוד יום ירושלים נפגשנו לנהל שיח בין דורי, מתוך הפרספקטיבות השונות שיש לכל אחת ואחד מכם, על ייחודה של העיר, אתגריה ועתידה ועל הדרך להוקיר ולהביע הערכה לדור הוותיק של העיר שתרם לבניינה.
רות תספרי לנו קצת על הקשר שלך לירושלים.
התחלתי להתעניין במעמדה המשפטי של ירושלים באופן מקרי לגמרי.
עמית שלי, פרופסור קליין, היה צריך לשאת הרצאה בצרפתית על ירושלים, ונבצר ממנו לקיימה. הוא ביקש שאעשה זאת במקומו וכך נולד העניין בשאלות המשפטיות של ירושלים.
מה ייחודי במעמדה של ירושלים לתפיסתך?
רות: ירושלים קדושה לשלושת הדתות. אני לא מכירה עוד עיר שקדושה לשלושת הדתות. יש ערים שקדושות לשתי דתות. אבל שלוש?
בשנת 1949 ערכו באו"ם רשימת מקומות קדושים בירושלים. הרשימה מנתה 30 מקומות. בשנת 2000 פרסמו שלושה מומחים נוצריה ארמנית, יהודי ומוסלמי, רשימה של 318 מקומות קדושים בירושלים. אין שום הוראה בין לאומית כללית לנושא המקומות הקדושים. מהו מקום קדוש ומה דינו.
שנית, היא מאוד הטרוגנית. יש פה המון קבוצות, עמים, זרמים. כדי לתת לכל אחת מהן הרגשה טובה יש לתת להן אוטונומיה תרבותית.
הדבר השלישי שבו בעיקר עסקתי הוא שאלת הריבונות. ירושלים היא מוקד לסכסוך פוליטי בין שני עמים, היהודים והפלסטינים עם שאיפות לאומיות סותרות. המאמר האחרון שלי עוסק בריבונות, הר הבית והמשפט הבין לאומי. פרסמתי אותו בכנס של עורכי דין ומשפטנים יהודים מהעולם.
במאמר אני מחפשת פתרונות מעשיים לבעיית ירושלים, זאת הבעיה העיקרית שאני עוסקת בה.
אני סבורה שאפשר לפתור את בעיית ירושלים, בתנאי שבאמת רוצים.
מעניין מאוד, לצד סוגיית הריבונות אילו עוד אתגרים עומדים בפתחה של החברה הישראלית לדעתכם?
אריאל: תראה איך אומרים בפתגם? שני יהודים שלוש דעות?
רות: למה כוונתך?
אני חושב שבתרבות היהודית הוויכוח היה דבר שעזר לנו להחכים ועכשיו רואים שזה מייצר חברה שבה קשה להגיע להסכמות.
רות: למה זה אתגר לדעתך?
אריאל: שעם ריבוי הדעות באים גם הסכסוכים והאלימות.
עלמה: אני חושבת שהאתגר הכי גדול הוא לקבל את הדו קיום, יש הרבה יופי בזה שאנחנו חברה מגוונת אבל עדיין יש אין ספור וויכוחים על איך לחיות ביחד ויש הרבה דעות קיצוניות. זאת בעיה שקשה לפתור.
מה הדבר שאתם הכי אוהבים בירושלים?
עלמה: שהעבר והעתיד נפגשים פה.
רות: זה מאוד יפה מה שאמרת, על העבר והעתיד שנפגשים.
כאמור אנחנו עושים את השיחה הזאת לקראת אירוע הוקרה בירושלים שנקרא ''בזכותכם''.
לכבוד כך רות שאלה לי אלייך - מה לדעתך ההישג הכי גדול של הדור שלך?
רות: תראה קודם כל הדור שלי הוא הדור שהקים את המדינה, אומנם בקום המדינה הייתי בת 17 אז לא הייתי במרכז העניינים.
אריאל: טוב, אתם שחררתם את ירושלים.
רות: אני גם חושבת שחיזוק האוניברסיטה העברית הוא הישג עצום. האוניברסיטה העברית היא ברשימת מאה האוניברסיטאות הכי טובות בעולם, גם הטכניון ברשימה הזאת, זה מרשים ביותר.
וכשאת מסתכלת על החיים שלך מה הרגע שבו אמרת ''עשיתי משהו גדול''? מה הוא ההישג האישי הכי גדול שלך?
רות: הולדת הבן הבכור שלי.
כן? עם כל העבודה סביב הסכם השלום עם מצרים ואין ספור מחקרים פורצי דרך?
רות: תראה ההישג האישי הכי גדול הוא המשפחה. מבחינת הישג מדעי- קיבלתי המון פרסים אבל הכי מעניין עבורי היה שהאגודה האמריקאית למשפט בין לאומי הכריזה עלי כאישה מצטיינת במשפט הבין לאומי. המעמד זה היה מאוד מרגש ובבחינת סגירת מעגל.
אני מודה לכם על השיחה.
רות: היה תענוג גדול לפגוש אתכם.
