מענקים לחוקרים מהעברית מטעם האיחוד האירופי
קרן המענקים של המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי, ה-ERC, מקרנות המחקרים הגדולות בעולם (European Research Council), הודיעה כי תעניק כשישה מיליון יורו (24.5 מיליון שקל) לשלושה פרופסורים מהאוניברסיטה העברית: אורי כץ מהמחלקה לפיזיקה יישומית, רונית ריצ'י ראשת החוג ללימודי אסיה וראשת מדור הודו ואינדונזיה, ואורי גבאי מהמכון לארכאולוגיה. כל אחד מחוקרים זכה במענק אישי של כשני מיליון יורו, כשסכום הזכייה הכולל עומד על 5,959,498 יורו. שני חוקרים – פרופ' ריצ'י ופרופ' גבאי – הם הזוכים היחידים במדעי הרוח מכל האוניברסיטאות בארץ. כל המענקים ניתנו במסגרת "ERC Consolidator Grant" של הקרן.
פרופ' מיכאל סיגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה, שיבח ואמר כי "הפקולטה למדעי הרוח מתברכת בחוקרים מצוינים, מן הטובים ביותר בעולם בתחומי מחקר רבים ומגוונים, והזכייה של פרופ' רונית ריצ'י ופרופ' אורי גבאי במענקי ERC התחרותיים היא עדות ברורה לכך. הם מצטרפים למספר מרשים של חברי פקולטה שזכו במענק זה בשנים האחרונות, וביחד הם סימן מובהק למצוינות המחקרית ולמובילות של הפקולטה בארץ ובעולם".
מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים וחוקרות עצמאיים שבלטו בהישגיהם. הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. ההצעות המוצגות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך שהוכיחו פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך. שלושת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה שיקבלו השנה את המענק יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות. האוניברסיטה העברית ניצבת כיום במקום העשירי באירופה במספר המענקים שניתנו לחוקרים עד כה מאז החלו לחלק את המענקים.
חיזוק שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל להודו
המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב (QuanTAU) חתם על מזכר הבנות (MOU) בנושא מחשוב קוונטי עם חברת Wipro, חברת שירותי IT, הרביעית בגודלה בהודו, שבסיסה בבנגלור. במסגרת ה-MOU שנחתם, חברי הסגל של אוניברסיטת תל אביב יעבדו עם חברת Wipro ולקוחותיה כדי לנתח תרחישי שימוש (use cases) ויישומים פוטנציאליים של מחשוב קוונטי עבור הלקוחות הארגוניים הגדולים של החברה מהודו. חוקרי אוניברסיטת תל אביב ומדעני Wipro יפתחו ויחקרו גישות מגוונות, יגדירו פתרונות פוטנציאליים מחקריים ויישמו אותם. מזכר ההבנות הוא המשך ישיר לשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב לחברת Wipro בנושא למידת מכונה דרך תמיכה במחקר ממומן.
פרופ' ירון עוז, ראש מרכז QuanTAU בירך על ההסכם החשוב ואמר: "אוניברסיטת תל אביב רואה חשיבות רבה בחיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים ואין ספק שהחיבור עם Wipro, מעצמת טכנולוגיה מהודו, הוא הישג חשוב למחקר בישראל. Wipro הופכת את המדע שלנו לרלוונטי יותר ומציעה לחוקרים שלנו אתגרים ויישומים בעולם האמיתי אותם נוכל לפתור באמצעות אלגוריתמים קוונטיים".
מחברת Wipro נמסר: "אוניברסיטת תל אביב מצטיינת במחקר מגוון של מדע וטכנולוגיה קוונטית ואנו בטוחים שביכולתה לסייע לנו רבות בקידום הפרויקטים והיעדים של החברה. המגוון הרחב של הנושאים נע בין יסודות של תורת הקוונטים, מידע קוונטי, שיטות חישוביות, מערכות ננו קוונטיות, אופטיקה קוונטית, ומכשירים פיזיים קוונטיים רבים ומוליכי-על."
מכניקת הקוונטים, או תורת הקוונטים, פותחה בראשית המאה העשרים וחוללה מהפכה בהבנת המערכות הפיזיקליות, וכעת אנו נמצאים בעיצומה של מה שמכונה "מהפכת הקוונטים השנייה", בה מיישמים מושגים קוונטים בסיסיים במחשוב, בסימולציה, בחישה, בתקשורת ובמדעי החומרים.
כיום נעשים מאמצים גדולים ברחבי העולם בארה"ב, בסין, באירופה ואף בישראל, במטרה לפתח יישומים חדשים כחלק מהמהפכה הקוונטית השנייה. מאמצים אלה כוללים הקמת קרנות חדשות גדולות לתמיכה בפעילות QST (תאוריית החלל הקוונטית). כדי להתמודד עם אתגר זה, אוניברסיטת תל אביב הקימה את מרכז ה-QuanTAU וגייסה יותר מ-20 חוקרים, החוקרים היבטים שונים של מדע המידע הקוונטי. מרכז ה-QuanTAU שואף לתמוך במחקר חדשני בתחום מכניקת הקוונטים, לבסס שיתופי פעולה בין-לאומיים, להכשיר סטודנטים בכל הרמות, לפתוח כיווני מחקר חדשים על ידי גיוס סגל חדש ולסייע להם בהקמת המעבדות. כמו כן, המרכז נועד כדי לפתח שיתופי פעולה עם שותפים תעשייתיים ליישומי QST פוטנציאליים ולהקים קהילה פעילה ותוססת באוניברסיטת תל אביב. המרכז נותן חסות לקרנות סטארט-אפ ועורך סמינרים משותפים במטרה ליצור חשיפה בין-לאומית לפעילות המרכז.
קורס משותף לסטודנטים ישראלים וקפריסאים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת קפריסין, בשיתוף ארגון בני ברית העולמי, סיכמו על שיתוף פעולה אקדמי שיתקיים באמצעות קורס משותף ומקביל לסטודנטים ישראלים וקפריסאים ויעסוק ביחסי המדינות.
לראשונה, סטודנטים מישראל וקפריסין ילמדו במשותף בקורס אקדמי. הקורס יתקיים ביוונית ובעברית במקביל באמצעות הוראה מרחוק ויעסוק ביחסי ישראל, קפריסין ויוון משלהי שנות הארבעים ועד ימינו. מטרת הקורס להכיר את העבר המשותף, להבין את מדיניות החוץ של המדינות ולרכוש את הכלים הנדרשים כדי לקדם את השיח הישראלי-קפריסאי. הסטודנטים ילמדו על הסוגיות המרכזיות שהשפיעו לטובה ולרעה על היחסים הללו דרך מקורות ראשוניים (מסמכים רשמיים, דו"חות דיפלומטיים, קטעי עיתונות מישראל, יוון וקפריסין ועוד).
את המפגשים ינחה המרצה, ד"ר גבריאל חריטוס, חוקר במרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י) שבמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דובר עברית ויוונית רהוטה. בנוסף יוזמנו חוקרים אורחים מישראל, יוון וקפריסין.
אוניברסיטת קפריסין (UNIVERSITY OF CYPRUS) היא האוניברסיטה הממלכתית היחידה באי. הקורס יפתח בסמסטר הקרוב כתוכנית פיילוט, במידה וינחל הצלחה יורחב שיתוף הפעולה גם ליוזמות מחקריות נוספות.
ארגון בני ברית העולמי תומך בקורס ייחודי זה במסגרת קידום שיתופי פעולה נרחבים שמקיים, במטרה לחבר בין אנשי ציבור, מדע, חברה, פוליטיקה ותרבות בישראל, יוון וקפריסין ובין הקהילה היהודית וההלנית בארצות הברית. "בעשור האחרון מדינת ישראל, יוון והרפובליקה הקפריסאית יצרו שיתופי פעולה במגוון תחומים. קורס אקדמי המשקף את המשמעויות והפוטנציאל של כל אלו, עולה בקנה אחד עם מדיניות ארגון בני ברית לחבר בין קהילות", אומר אלן שניידר, מנהל המרכז העולמי של ארגון בני ברית בירושלים. " ההשתתפות של בני ברית במיזם היא פועל יוצא של הפורום הישראלי-הלני (the Israel Hellenic Forum) מיסודו של המרכז העולמי של בני ברית, שקיים את כנס היסוד לפני שנה בירושלים, בהשתתפות נציגי ציבור מובילים משלוש המדינות".
פרופ' פולה קבלו, מנהלת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: " הגיע הזמן שקפריסין תסמל עבורנו את מה שהיא באמת. השכנה הטובה ממערב. זו שתמיד אפשר היה לסמוך עליה. זו שחולקת אתנו מזג אויר תרבות וחוויות היסטוריות. השכנה הטובה שלא רק דופקים לה על הדלת כדי לבקש חלב אלא גם חולקים איתה את החיים ממש. אנו מקווים שהקורס הייחודי יוביל לשיתופי פעולה מגוונים ונרחבים נוספים".
ד"ר גבריאל חריטוס הוסיף: "למרות הקרבה הגאוגרפית והדו-קיום בין יהודים ויוונים לאורך מאות השנים שקדמו, זאת אולי הפעם הראשונה שהאקדמיה הישראלית והקפריסאית משתפות פעולה באופן שיטתי על מנת ליצור מכנה משותף שיאיר את העבר הלא רחוק בתולדות היחסים המדיניים בין ישראל, קפריסין ויוון. בזכות הרוח החלוצית הנושבת בין עולמות האקדמיה הן מהארץ והן מהאי השכן – אין ספק שנגיע רחוק".
