הקריה האקדמית אונו משמשת לא רק מודל לאיכות לימודים גבוהה, היא משמשת גם מודל לשינוי פני החברה בישראל, מתוך שאיפה ליצירת חברה משלבת, רב-תרבותית ומשגשגת. הקמפוס החדש של הקריה בירושלים, שנחנך לפני כחצי שנה באזור התעשייה תלפיות, מאחד את שני הקמפוסים הקיימים בבירה: הכללי והחרדי. הקמפוס, מונה 5,700 סטודנטים מכל מגזרי האוכלוסייה, הנהנים מהטכנולוגיות הכי מתקדמות ומחוויית לימודים אחרת.
תחומי הלימוד והמסלולים המגוונים שמציע הקמפוס בבירה כוללים, במסגרת התואר הראשון – משפטים; מינהל עסקים בהתמחות שיווק ופרסום; ניהול משאבי אנוש; נדל"ן ותשתיות; מערכות מידע; חינוך וחברה + חינוך וחברה בהתמחות ספורט. בלימודי ההמשך לתואר השני, המסלולים הם מינהל עסקים במגוון התמחויות מדעי היהדות.
על החזון של הקמפוס המיוחד ומגוון האפשרויות הגלומות בו, מספר פרופ' יובל אלבשן, דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים.
מה כוללת הקריה האקדמית אונו בירושלים, ואיך זה משרת את הסטודנטים?
"המבנה החדש נמצא באזור התעשייה תלפיות. הוא משתרע על פני שטח של 15 אלף מ"ר וכולל כיתות לימוד בכל הגדלים, מכיתות סמינריון קטנות ועד כיתות של 200 איש, כולן חכמות ומותאמות למאה ה־21, אודיטוריום גדול וחדשני ברמה גבוהה, ספרייה עשירה, חדרי לימוד עצמאי, שבהם הסטודנטים יכולים ללמוד בשקט ולהימנע מהסחות דעת, ואומנם החדרים האלה מלאים לגמרי באופן תדיר. כמו כן יש פינות ישיבה והשתרעות לסטודנטים המבלים בקמפוס לאורך כל היום, לצד הקפיטריה, הסעדה ומטבחי שירות עם פינות קפה לרווחת הלומדים והמרצים. הקמפוס הוא ממש בית לסטודנטים, פעמים רבות הם מעדיפים לבלות בו מהבוקר עד הערב. גם בימים אלה, במהלך מבצע 'חץ ומגן', כשהלימודים הועברו כולם לזום, הקמפוס שוקק ומלא, פשוט כי נוח לסטודנטים שלנו להגיע וללמוד כאן. כמו כן כל אוטובוס מכל חלקי העיר מגיע לקמפוס, ובקרוב יגיע כנראה גם קו רכבת".
בקריה האקדמית אונו ירושלים מלמדים המרצים הטובים ביותר שנה אחרי שנה. מיהם ואיזה ערך מוסף יש להם?
"אנחנו בוחרים את המרצים לפי שלושה קריטריונים מרכזיים: ראשית איכות הוראה, כשהם צריכים לעמוד בכך ברמה הגבוהה ביותר. הדבר השני הוא הצגת ידע רחב ועמוק על התחום שהם מלמדים, דהיינו הם אלה שכתבו את המאמרים והמחקרים והם גם יודעים איך הדברים נראים מעבר למאמרים. עליהם להיות בעלי ניסיון יישומי, מעשי, להכיר את מגוון פניו של המקצוע ולדעת איך נראים החיים המקצועיים מעבר לאקדמיה.
"אנחנו באמת אקדמיה יישומית. משקיעים המון בפדגוגיה, לכל מרצה יש יועצים שמלווים אותו, עוזרים לו בהוראה, בהנגשת החומר ובהפיכת הלימוד לאיכותי ביותר האפשרי. יש מוסדות שבהם אין חובה למרצים ללמוד הוראה, אצלנו זה חובה.
פרופ' יובל אלבשן, דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושליםצילום: יח"צ"אנחנו גם מדברים על המרצים עם 'רגל בשטח' – מחוברים למקומות שבהם נעשית העבודה, מחוברים לתעשייה לעולמות ההייטק, עריכת הדין ולכל המקומות שאליהם הסטודנטים שלנו מגיעים בתום הלימודים, ובמובן זה הם חייבים להעניק את המידע המעודכן ביותר האפשרי. הדרישה השלישית מהמרצים היא בפן המחקרי, הם חוקרים ומקבלים מענקי מחקר. המטרה הגדולה שלנו היא שהקמפוס ישמש בית עבור הסטודנטים והמרצים שמבלים בו שעות ארוכות".
מה מייחד את מיקום הקמפוס?
"החלום הגדול שלנו היה אקדמיה בלב ירושלים, אליה יגיעו מכל רחבי ירושלים רבתי מכל גווני החברה הישראלית. הקמפוסים לא צריכים להיות רק על גבעות נישאות, אלא גם באזורים שבהם מסתובבים כל תושבי העיר. סטודנטים מגיעים אלינו לקמפוס ליום שלם, לעיתים בגלל המרחק מהבית ובעיקר בגלל תנאי הלימוד הנוחים והאווירה הביתית, הנובעת מיחס המרצים והסגל לסטודנטים שלנו.
"הקמפוס תוכנן כך שכל חברה או קבוצה יכולה לשמור על זהותה התרבותית ועל אורחות חייה לפי אמונתה. בהתאם לכך, דאגנו למרחבי תפילה לכל הדתות, ובמקביל אנחנו מקדמים תוכניות מיוחדות למפגש בין האוכלוסיות השונות. הם נפגשים זה עם זה במרחבים הציבוריים, מכירים ולומדים לחיות יחד. כך, הלימודים בקמפוס רב תרבותי חשוב למדינת ישראל ומייצר בוגרים המבינים וגם מובילים שיתוף פעולה בין כל הסגמנטים של החברה הישראלית".
