בשנה הבאה יחגוג הטכניון 100 שנים לפתיחת הכיתה הראשונה בדצמבר 1924, עם 16 סטודנטים וסטודנטית אחת בבניין ההיסטורי בקמפוס הדר - שני יובלות של הוראה ומחקר פורץ דרך לטובת החברה הישראלית והאנושות כולה.
מאז עבר הטכניון דרך ארוכה, וכיום יש בקמפוס היפהפה על הר הכרמל יותר מ־14,000 סטודנטים, מהם כ־42% נשים. במאה השנים שחלפו מיצב הטכניון את עצמו כאוניברסיטה מחקרית מובילה בעולם עם 18 פקולטות ועשרות תוכניות לימוד ייחודיות, עם קמפוסים אקדמיים בסין ובארה"ב ועם כ־100,000 בוגרים ובוגרות, שהניחו את היסודות להקמתה של מדינת ישראל ושינו את פניה במהלך השנים ותרמו לכלל האנושות.
3 צפייה בגלריה
צוות הסטודנטים ProTechTor שזכה במקום הראשון עם דיקן הפקולטה פרופ‘ דני רז ואהרון אהרון
צוות הסטודנטים ProTechTor שזכה במקום הראשון עם דיקן הפקולטה פרופ‘ דני רז ואהרון אהרון
צוות הסטודנטים ProTechTor שזכה במקום הראשון עם דיקן הפקולטה פרופ‘ דני רז ואהרון אהרון
( צילום : ניצן זוהר)
הטכניון תופס את חינוך הסטודנטים כחלק מאחריותו החברתית ומשימתו הציבורית, ובשנים האחרונות שם דגש מיוחד על פיתוח כישורי המנהיגות והתודעה הערכית־חברתית של הסטודנטים כבר במהלך התואר הראשון. הסטודנטים והסטודנטיות מתנסים כבר בשנותיהם הראשונות בטכניון בפרויקטים הנדסיים ומדעיים עם התעשייה ושותפים ביוזמות הקושרות בין האקדמיה לחברה ורותמות את הידע המדעי־טכנולוגי לרווחת האדם.

מי יגן על המטפלים?

130 סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב השתתפו לאחרונה בהאקתון Doing Good, שהתמקד בשיפור איכות חייהם של ילדים בבתי החולים. ההאקתון התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם בית החולים רות רפפורט לילדים שבקריה הרפואית רמב"ם ועם מנהלת אגף רפואת ילדים במרכז הרפואי, פרופ' דניאלה מגן. את האתגרים הציגו אנשי רמב"ם על סמך בעיות ממשיות הקיימות בשטח: זמני המתנה של מטופלים ומטפלים, ניטור רמות כאב בילדים לאחר טראומה, טעויות ברישום תרופות ובהקצאתן ובעיות שונות הכרוכות בחזרתם של מטופלים מבית החולים הביתה.
את הסטודנטים ליוו חוקרים ומהנדסים מהטכניון ומהתעשייה וכן רופאים ואנשי צוות סיעודי כדי להביא לקו הגמר פתרונות עם הוכחות היתכנות אמיתיות. דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב פרופ' דני רז אמר באירוע, כי "ההאקתון הזה מיוחד – הוא נועד ליצור משהו שיתרום לקהילה, מדעי המחשב בשירות האדם (CS4people). אנשים מסתכלים על ההייטק ולא יודעים איפה זה נוגע בהם, ולכן חשוב שנהיה חלק מהקהילה. יחד נהיה חברה טובה יותר".

הזוכים בהאקתון, חברי צוות ProTechTor, פיתחו מערכת להגנה על צוותים רפואיים מפני אלימות. הם למדו על מגבלותיהם של לחצני מצוקה, ובהן אי־נגישותם ורתיעה משימוש בהם, ופיתחו מערכת אוטומטית, מבוססת AI, המתריעה מפני אלימות או אלימות פוטנציאלית.
במקום השני זכו סטודנטים שפיתחו צ'אט בוט רפואי ובמקום השלישי – צוות סטודנטים שפיתח ממשק תקשורת יעיל בין מטופלים לצוות הסיעודי. את הרעיון הגה אחד הסטודנטים שהיה מאושפז בילדותו במחלקה האונקולוגית.

אדריכלות כפעולה חברתית

1:1 Studio בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים מזמן לסטודנטים ולסטודנטיות התנסות מעשית וקהילתית במעשה האדריכלי. מאז ייסודו של הקורס ליוו הסטודנטים תשעה פרויקטים שהגיעו לידי מימוש, ובהם מועדון רכיבה לנוער בלוד, מתחם מפגש וגן קהילתי בחיפה, מועדון רכיבת טנדם למוגבלי ראייה בחיפה, פביליון נופי בבית ג'אן, סדנה טיפולית וגן למבוגרים עם מוגבלויות בקיבוץ מחניים ומרחב קהילתי במתחם גני ילדים בטירה. לאחרונה הוקם במסגרת הסטודיו מרכז להעצמת נשים בג'סר א־זרקא.
3 צפייה בגלריה
אדריכלות כפעולה חברתית - גן קהילתי בחיפה
אדריכלות כפעולה חברתית - גן קהילתי בחיפה
אדריכלות כפעולה חברתית - גן קהילתי בחיפה
(צילום : דוברות הטכניון)
"אדריכלות היא פעולה שיתופית הכרוכה באחריות חברתית, במשא ומתן ובפשרות", כך מסבירים האדריכלים דן פרייס ומיכל בלייכר את הרציונל של Studio 1:1 – הקורס הייחודי שהם ייסדו ב־2018. לדבריהם, "סטודנטים רבים בארכיטקטורה תופסים את האדריכל כ'גאון בתכנון' וכאחראי הבלעדי לפרויקט האדריכלי. בסטודיו שלנו הם מבינים שתכנון אדריכלי הוא תהליך מורכב המבוסס על עבודת צוות, דיונים מעמיקים, תשומת לב לפרטים, משא ומתן ולעיתים גם פשרות – הן בתוך צוות התכנון והן מול הלקוחות והגורמים האחרים. הקורס מטפח את התפיסה של תכנון אדריכלי כמשימה תרבותית, המטילה אחריות חברתית על האדריכל".
היעד בסטודיו הוא תכנון של בניין אמיתי, בגודל של כ־100 מ"ר, עבור לקוח קונקרטי באתר ספציפי במסגרת מגבלות תקציב וזמן. הסטודנטים מחויבים להשתתף בסדנת בנייה בת שבועיים, המתקיימת בחופשת הסמסטר, שבה הם בונים את הבניין בהשתתפות הקהילה המקומית. לדברי המנחים פרייס ובלייכר, "זהו ניסיון מעצב וחיוני הן לסטודנטים והן לקהילה המקומית. בימי הבנייה סטודנטים יוצקים בטון, מרתכים פלדה ומקימים פיגומי עץ, והדור הצעיר המקומי נחשף לפוטנציאל שבהשכלה גבוהה".

לא חוטפים חום

האקתון מעניין נוסף התקיים לאחרונה בטכניון, במסגרת יום היזמות והקריירה של T-hub - המרכז ליזמות וחדשנות בטכניון ובשיתוף החממה החברתית. הנושא: התמודדות עירונית עם גלי חום קיצוניים. בהאקתון השתתפו 50 סטודנטים מפקולטות שונות, שעסקו במיפוי אתגרים ובמציאת פתרונות להתמודדות אזרחית עם גלי חום קיצוניים.
במקום הראשון זכו סטודנטים שפיתחו מערכת ירוקה לקירור הבית. צוות SOLARit תכנן מיזם לאספקת חשמל באמצעות חום המים בדוד השמש במקרים של הפסקת חשמל. במקום השני זכה צוות ECO SHADE - מיזם חברתי־סביבתי להקמת מערכות קירור בתחנות תחבורה ציבורית. במקום השלישי זכה צוות Keep It Cool על אפליקציה המסייעת בהעברה של אוכלוסיות מוחלשות למקום מוגן בשעת חירום. האפליקציה תחבר את המשתמשים לקופות החולים ולביטוח לאומי כדי להגיע במהירות לאנשים הזקוקים לעזרה. הקבוצה המנצחת ייצגה את הטכניון ב־Green Challenge - האקתון קיימות עולמי שהתקיים בדנמרק.
רוצים להיות חלק מההצלחה? עקבו אחרינו ברשתות החברתיות