הדו”ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שנכתב על ידי BDO, חושף כי היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 נאמד בכ־21.3 מיליארד שקל ומהווה כ־37% מהיקף ייצור המזון בארץ. מהשוואה למדינות מפותחות אחרות עולה, כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי, אבל מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו, מתברר שישראל נוקטת את מספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון. 50% מהיקף המזון המדובר הוא בר הצלה וראוי למאכל, בהיקף של יותר ממיליון טונות ובשווי של כ־7.5 מיליארד שקל.
דו”ח אובדן והצלת המזון המתפרסם זו השנה השביעית, בחן לעומק בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולם את הצעדים הממשלתיים במדינות ה־OECD ליישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון. בעוד משרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני וצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה, נושא אובדן והצלת מזון אינו עומד בראש סדר עדיפויותיהם.
עידוד השימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה. בהיבט הסביבתי הוא מאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה. בהיבט הכלכלי הצלת מזון מהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כחמישה מיליארד שקל בשנה. בהיבט החברתי היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני. הצלת 20% מהמזון האבוד, בעלות של 0.9 מיליארד שקל, תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.
לקט ישראל – ארגון הצלת המזון הלאומי, הוא היחיד העוסק בהצלת מזון בלבד. הארגון אחראי לאיסוף וקטיף עודפי מזון איכותיים ומגוונים, וחלוקתם באמצעות עמותות לטובת מאות אלפי נתמכים בכל הארץ.
ג’וזף גיטלר, מייסד ויו”ר לקט ישראל, עלה לישראל מניו יורק בשנת 2000 ועד מהרה התוודע לסטטיסטיקה של חוסר הביטחון התזונתי בארץ, ולבזבוז המזון. בשנת 2003 הוקם הארגון שנקרא בתחילה “משולחן לשולחן” במטרה להציל מזון מאובדן, למנוע בזבוז ולמגר את בעיית חוסר הביטחון התזונתי, שאינה פוסחת גם על ישראלים רבים שעובדים קשה מאוד למחייתם. במהרה הפך הארגון ל”לקט ישראל” – בנק המזון ורשת הצלת המזון הגדולה בארץ.
הארגון עוסק בקטיף עודפי תוצרת חקלאית ואיסוף ארוחות מבושלות, מיונם וחלוקתם לכ־260 עמותות ובתי תמחוי, המעבירים את המזון ל־223,000 נתמכים מדי שבוע. כמו כן מתקיימת בקרה על איכות המזון המוצל תוך וידוא ערכו התזונתי הגבוה ושמירתו בתנאים מיטביים.
“מיקומה של ישראל במקום האחרון ביישום כלי מדיניות לצמצום אובדן והצלת מזון אינו מפתיע ומעורר דאגה אמיתית”, אומר גידי כרוך, מנכ”ל לקט ישראל. “בשש השנים האחרונות פרסם לקט ישראל דו”ח מסודר, החתום על ידי המשרד להגנת הסביבה ובתמיכה בנתונים של משרד החקלאות, המתריע על היקפי המזון הנזרקים לפח מדי שנה. במציאות שבה יותר מ־20% מאוכלוסיית המדינה מצויים במחסור, ושהעולם כולו מתמודד עם משבר האקלים, מלחמות ופנדמיות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות הלאומי, שיובל על ידי לא פחות מראש ממשלת ישראל ויציב את הצלת עודפי המזון בראש סדר העדיפויות”.
מה היתרונות הגדולים בהצלת המזון?
“היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן – כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי – אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו הפריבילגיה הזאת יותר. העולם כולו מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר היום, וצו השעה הוא לפעול עכשיו ולנקוט צעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. הגיע הזמן להפסיק לכנס ועידות ופורומים חשובים ככל שיהיו, ולהתחיל לבצע ולעשות!“.
איך עושים זאת?
“הממשלה זורקת מיליארדים לפח בכל שנה. אם הממשלה הבאה תשקיע קצת פחות ממיליארד שקל בהצלת מזון היא תפתור את בעיית חוסר הביטחון התזונתי בישראל, ובמקביל תחסוך מיליארדים שמושקעים בדרך כלל במשאבי ייצור וסביבה וטיפול בפסולת ופליטות גזי חממה. בכך היא גם תצליח להתקרב ליעדי הפחתת הפליטות שאליהם התחייבה באמנות בינ”ל ומול האו”ם עד לשנים 2030 ו־2050. יתרה מזאת, ייחסכו לתקציב המדינה גם כ־20 מיליארד שקל בשנה, שזו עלות הנזק הבריאותי השנתית מצריכת מזון לא מזין. יוקר המחייה יוזל ב־11% בשל הפחתת עלויות אובדן המזון, שכיום מושתות על הצרכנים.
“אני סבור שהצלת המזון צריכה להגיע לטיפול ראש הממשלה, שלו ראייה מתכללת ורוחבית על כלל המשרדים הרלוונטיים. זה לא עוד סיפור של רווחה, יש כאן השלכות סביבתיות לאומיות מהותיות והשפעה גם על ביטחון המזון הלאומי של ישראל ואפילו השפעה על עתיד החקלאות ובריאות האזרחים. המשך גרירת הרגליים לא יאפשר ניצול משאבים ותקציבים מיטבי וייקח אותנו לעבר 2030 מבלי לעמוד ביעדים סביבתיים ואחרים אשר נקבעו באמנות בינ”ל שישראל חתומה עליהן”.
גם חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו”ח, מדגיש את חומרת הבעיה. “הדירוג הנמוך של ישראל במדדי מדיניות הצלת מזון מחייב את הממשלה החדשה, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה, לאמץ מדיניות כוללת להצלת מזון”, הוא אומר. “עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, משפיעות על יוקר המחיה בישראל, וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. במקום לטעון בכל פורום אפשרי שיקר לחיות פה, נדרש וניתן לעשות מעשה שהשפעתו תורגש באופן מיידי”..
