כ־10,000 חולים בסרטן העור מאובחנים בישראל מדי שנה, עובדה שהופכת אותו לנפוץ ביותר בארץ. אף שסרטן העור כולל תתי סוגים רבים, רובנו מודעים לסוג שנקרא מלנומה. אלא שבפועל ברוב המקרים מקור הגידול הוא בתאי הקשקש (SCC) או בתאי הבסיס (BCC). סוגי סרטן אלו נקראים סרטן עור שאינו מלנומה.
ככל שהגילוי של סרטן עור שאינו מלנומה נעשה בשלב מוקדם, כך ניתן לרפא כ־95% מהמקרים, כאשר רופא העור או הכירורג מסיר את הנגעים באמצעים כירורגיים. לרוב סוג זה של סרטן מאובחן בבדיקה שגרתית אצל רופא העור, לאחר שהמטופל מדווח על נגע חשוד המופיע על העור. לרוב יופיעו הנגעים באזור הפנים והצוואר ובאיברים נוספים החשופים לשמש, כגון ידיים ורגליים. שכיחותו של סרטן עור שאינו מלנומה היא בעיקר בקרב מבוגרים החל מהעשור החמישי לחייהם, אם כי בעת האחרונה מדווח על עלייה בשכיחות המחלה גם בקרב בני העשור השלישי, כשבעלי עור בהיר, שיער ועיניים בהירות נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה.
חשיפה לאורך שנים רבות לשמש עלולה לגרום לכוויות, לנזק לעור וגם לסרטן עור שאינו מלנומה בקרב בני הגיל המבוגר, וזאת כתוצאה משינויים בדנ"א. אבחון סרטן עור שאינו מלנומה נחשב לפשוט בהשוואה לסוגים אחרים, ואינו מצריך בדיקות הדמיה או מכשור מיוחד, שכן למחלה מראה אופייני לעומת נגעים שפירים.
"כ־85% מגידולי העור אינם נמנים כלל עם הסוג שנקרא מלנומה", פותח ואומר פרופ' גיל בר סלע, מומחה לאונקולוגיה רפואית ורדיותרפיה, מנהל המרכז למחלות הסרטן במרכז הרפואי העמק. לדבריו הם נחלקים לשני סוגים שכיחים: "האחד הוא סרטן תאי הבסיס והשני הוא סרטן תאי הקשקש. מלנומה הוא גידול סרטני שמתחיל מתאי הפיגמנט של העור (המלנוציטים), לרוב הוא כהה יותר ומופיע כשינוי בנקודות חן קיימות או בנגע פיגמנטרי חדש. גידולים שאינם מסוג מלנומה מופיעים לרוב כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינת שמש, ובהדרגה הופכים לבולטים וגושיים יותר ולעיתים מעוותים את העור. הופעת גידולים אלו שכיחה בקרב מדוכאי חיסון, דוגמת מושתלי איברים או כתוצאה מסינדרומים גנטיים נדירים. הרוב המכריע של החולים, במיוחד בישראל, הם בעלי עור בהיר, שנחשפים לקרינה גבוהה של השמש בעיקר באזורים הגלויים - ראש־צוואר, מפתח הצווארון וגם ידיים ורגליים".
מהפכה של ממש בטיפול
לדברי פרופ' בר סלע, "באופן מסורתי, נגעים מסוג שאינו מלנומה מוסרים באופן כירורגי או בהקפאה – כל עוד הנגע שטחי ולא מעוות את עור הפנים או האיבר. גם הטיפול הקרינתי יעיל, וכיום יש טכניקות של קרינה שטחית שנעשית בקליניקה של הרופא, ללא צורך להיחשף לקרינה מייננת. קיים גם טיפול תרופתי בנגעים שאינם ניתנים להסרה פשוטה או כאלה שמיקומם או גודלם לא מאפשר זאת. הגידולים אומנם לא שולחים גרורות, אבל הופכים לפצעים לא אסתטיים.
"במקרים של סרטן תאי הקשקש - כאשר אין אפשרות לנתח או להקרין - האימונותרפיה היא אפשרות טיפול מצוינת. במקרה של תאי בסיס - כאשר לא ניתן לנתח או להקרין, ישנו טיפול ביולוגי בכדורים, שאומנם נוח לנטילה, אבל מלווה בתופעות לוואי שמקשות על נטילה ממושכת, וגם כאן במקרה שטיפול זה מפסיק לעזור, פונים לאימונותרפיה, שמראה גם היא יעילות טובה".
כיצד מונעים את הנזק?
"יש להימנע מחשיפה לשמש, למרוח קרם הגנה ולהיות במעקב רפואי. אבל המפתח למניעה הוא חינוך בגיל הצעיר, במיוחד בקרב בעלי עור בהיר, שכן הגידולים בעור יופיעו בגיל מבוגר יותר".
מתי פונים לרופא?
"לרוב אנשים מאוד מודעים לעור שלהם. בניגוד למחלות סרטן פנימיות, את העור אנחנו רואים, וכשצצים דברים על העור, אנחנו פונים לרופא. לרוב המראה מספיק כדי לקבוע שצריך להוציא את הנגע, ולפעמים נדרשת ביופסיה. זה שיקול קליני".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי
