מוגש כשירות לציבור בחסות אסטרהזניקה
בכל שנה מאובחנות כ־5,000 ישראליות עם סרטן השד. עד לא מזמן, הערכה הייתה שאחת מכל תשע נשים תחלה במהלך חייה בסרטן השד. אולם בשנים האחרונות, הסטטיסטיקה עומדת כבר על אחת לשמונה.. המודעות הגבוהה לגילוי מוקדם, לצד ביצוע בדיקות ממוגרפיה בהיקפים נרחבים מביאים ברוב המקרים לאבחון סרטן שד בשלב מוקדם, עוד בטרם שלח גרורות לאיברים אחרים. כתוצאה מכך הסיכוי לריפוי עומד על כ־80-90%. בקרב רוב החולות, הגידול מתגלה בשלבים מוקדמים, כאשר פחות מ־10% מהמאובחנות מתגלות לראשונה בשלב של מחלה גרורתית. בקרב בערך 20% מהמאובחנות בשלב המוקדם, המחלה עלולה להישנות ולהופיע בצורה מפושטת וגרורתית.
סרטן השד נחלק לשלוש קבוצות עיקריות:
גידול חיובי לקולטנים להורמונים – תאי הגידול מבטאים קולטנים להורמונים נשיים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון. גידולים אלו מגיבים יותר לטיפולים הורמונליים (או ליתר דיוק אנטי הורמונלי), ואילו גידולים שליליים לקולטנים להורמונים אינם מגיבים לטיפולים הורמונליים;
גידול חיובי ל־HER2 - בגידול יש ביטוי מוגבר של חלבון שנקרא HER2, שגורם להתחלקותם ולהתפשטותם של התאים הסרטניים. בקרב מחצית מהמטופלות בקבוצה זו הגידול מאופיין גם ברגישות להורמונים;
"טריפל נגטיב" – גידול ללא קולטנים להורמון פרוגסטרון או אסטרוגן וגם ללא ביטוי מוגבר של חלבון HER2. במקרים אלו הגידולים נוטים להיות אגרסיביים יותר.
כ־70% מהחולות מאובחנות עם סרטן שד הורמונלי, 15% מאובחנות עם סרטן שד חיובי ל־HER2 והיתר מוגדרות כטריפל נגטיב, מאחר שהן אינן נושאות אף אחד מהקולטנים המתוארים. בשנים האחרונות נערכים מחקרים על מנת לבחון האם יש משמעות קלינית לאבחון של חולות סרטן שד עם גידול המתאפיין בביטוי נמוך של חלבון HER2, מתוך מטרה לגבש עבור החולות אסטרטגיית טיפול מותאמת.
נוגדן הפועל כ"טיל מונחה מטרה"
פרוטוקולים לטיפול בחולות סרטן השד נקבעים על־פי שיקולים רפואיים, בהתאם למצב החולה, סוג הגידול ושלב האבחנה. היות שהטיפול עשוי לכלול מספר מרכיבים כמו כימותרפיה, הקרנות, ניתוח, שחזור ועוד, חשוב ביותר שתתקיים עבודת צוות רב־תחומית. בבתי החולים מתקיימות ישיבות קבועות, בהשתתפות אונקולוגים, כירורגים, מקרינים, אנשי דימות, פתולוגים וצוות סיעודי, סוציאלי ופסיכולוגי, המחליטים יחדיו על תוכנית הטיפול המתאימה ביותר לכל מטופלת.
במקרים של גידולים הורמונליים, מקובל לטפל בטיפולים שתפקידם לחסום את הפעילות ההורמונלית. הטיפול ההורמונלי מונע את חשיפת הגידול להורמונים. במקרים של גידולים המוגדרים "טריפל נגטיב" מקובל לטפל בעיקר באמצעות כימותרפיה, כאשר לחלק מהחולות מוסיפים תרופות אימונותרפיות – אלו תרופות שמפעילות את מערכת החיסון כנגד הגידול. במקרים של גידולים מסוג HER2 חיובי ניתן לטפל בתרופות המכילות נוגדנים הנקשרים ל־HER2 ומעכבים את פעילותו. בשנים האחרונות פותחו תרופות שמכוונות ישירות לתאים החולים. מדובר בנוגדנים, שמוצמדות אליהם מולקולות קטנות של כימותרפיה, מעין "טיל מונחה מטרה", המגיע היישר לתאים החולים ומפחית באופן משמעותי את הפגיעה בתאים הבריאים. ד"ר עינב גל־ים, מנהלת המכון לאונקולוגיה של השד בבית החולים ע"ש שיבא תל השומר, מרחיבה: "בתרופות מהדור החדש פותח נוגדן, שנקשר לקולטן ה־HER2 ומתחבר באופן מתוחכם למולקולות של כימותרפיה, כאשר החידוש הוא בסוג הכימותרפיה ובכמותה – כלומר חזקה יותר ורבה יותר. הנוגדן מוחדר לתא הסרטני, ושם התרופה הכימותרפית משתחררת ממנו והורגת את התא. הכימותרפיה הזו יכולה להתפזר לתאים הממאירים הסמוכים ובכך להגביר את ההשפעה של התרופה על הגידול. חולות עם גידול HER2 חיובי שטופלו בתרופות מסוג זה, הראו שיפור משמעותי בהיבטים של האטת התקדמות המחלה והארכת תוחלת החיים.
"בשנים האחרונות מנסים מדענים ברחבי העולם לבחון האם יש משמעות קלינית גם לטיפול בחולות עם ביטוי נמוך של HER2 נמוך. עד לאחרונה כלל החולות שאובחנו עם רמה נמוכה של HER2 הוגדרו כחולות עם HER2 שלילי. בשנה האחרונה חלו שינויים בתפיסה הזו, וחלק מהנשים שבעבר הוגדרו שליליות, מוגדרות כיום כחולות עם ביטוי נמוך של HER2.
האם לאור ההתפתחות המחקרית קיים סיכוי שסרטן שד גרורתי יהפוך למחלה כרונית?
"בתחום גידולי השד אנחנו צועדים עקב בצד אגודל, ומדי פעם חווים קפיצה שמקדמת את התחום. בחלק לא קטן ממקרי HER2 קלאסי אנחנו כבר שם, כשבקרב מטופלות שמקבלות את הטיפולים, המחלה לא מרימה ראש במשך שנים", מסבירה ד"ר גל־ים. "חשוב לדעת שכיום ישנם טיפולים יעילים יותר ל־HER2, ואנחנו הולכים לכיוון של מחלה בשליטה למשך שנים רבות".
מה המסר שלך לנשים?
"לעיתים אנחנו פוגשים נשים שחשדו שיש להן גידול, ובשל חשש או מסיבות אחרות לא פנו לבירור. לאחר מספר שנים המחלה כבר התפשטה בכל הגוף והריפוי אינו אפשרי. אפשר למנוע התפשטות גרורות על ידי טיפולים בשלב המוקדם. ולכן ההמלצה הגורפת היא לא לחכות – טיפול מוקדם מציל חיים", אומרת ד"ר גל־ים.
לסיכום, סרטן השד היא עדיין מחלה מאתגרת, אבל בשנים האחרונות חלו לא מעט פריצות דרך, וליותר ויותר חולות ישנן אפשרויות טיפול. אומנם בחולות עם מחלה גרורתית האתגר עדיין רב, ויש עוד דרך לא מבוטלת עד שיהיה ניתן לרפא גם מחלה מפושטת. יחד עם זאת הטיפולים החדשים מאפשרים במקרים רבים שמירה על איכות החיים ללא התקדמות המחלה למשך זמן ארוך יותר והארכה משמעותית של תוחלת החיים.