מיגרנה פוגעת גם בנשים וגם בגברים, אך הסטטיסטיקה מובהקת לרעתן של הנשים. ידוע, כי המיגרנה מושפעת משינויים הורמונליים, ולכן נשים נוטות לסבול מהתקפי מיגרנה סביב המחזור החודשי. לעומת זאת המיגרנה נעלמת אצל רוב הנשים בטרימסטר ה־2 וה־3 להריון. מדובר במחלה גנטית, אך גם גורמים סביבתיים, כגון לחץ ומתח, חסך שינה או עודף שינה ושינויים במזג האוויר, משפיעים לרעה ומהווים למעשה זרזים להתקף מיגרנה. המחלה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות, לאחר תחילת הווסת בנערות, נחלשת עם הזמן, ובגיל המעבר, כשהמחזור נפסק, לעיתים גם נעלמת.
כיום בשפת הרחוב אנשים נוהגים לכנות שם "מיגרנה" כל כאב ראש חזק. אך מיגרנה היא מחלה נוירולוגית מיוחדת מאוד, בעלת קריטריונים ברורים שנקבעו על ידי איגוד כאב הראש העולמי. כדי שכאב ראש יאובחן ויוגדר כמיגרנה, על המטופל לחוות חלק או את כל הסימפטומים הבאים:
- לפחות 5 התקפים.
- כל התקף נמשך בין שעתיים־שלוש לשלושה ימים.
- כאב הראש חד צידי - אך יכול להיות מצב של כאב בכל הראש.
- עוצמת כאב בינונית־גבוהה.
- כאב "פועם".
- כאב מחמיר בעת פעילות גופנית.
- מלווה בבחילות, הקאות, רגישות יתר לאור, רעש וריחות.
- פגיעה משמעותית בתפקוד.
את כאב הראש ניתן לחלק לשניים - כאב ראש ראשוני, מצב שבו לא ניתן לזהות את הגורם לכאב הראש (בקבוצה זו נכללת המיגרנה), וכאב ראש שניוני על רקע גורם ברור, כמו דלקת במערות הפנים, זיהום בקרומי המוח או גידול מוחי.
ד"ר דניאל עובד, יו"ר החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראלצילום: שמוליק שלישאנשים הסובלים מכאבי ראש מעל 15 ימים בחודש, כשלפחות שמונה ימים מתוכם עם מאפיינים של מיגרנה, מוגדרים כסובלים ממיגרנה כרונית. אם לא מדובר במיגרנה כרונית, מדובר במיגרנה אפיזודית, אבל המצב יכול להשתנות לכאן או לכאן, ובכל מקרה יש לפנות לרופא המטפל לצורך אבחון, ליווי וטיפול.
נהוג לחלק את התקפי המיגרנה לארבעה שלבים, לא כולם יופיעו אצל כל החולים:
סימנים מקדימים - מופיעים עד יומיים לפני התקף - שינויים במצב הרוח, כמו דכאון, אפתיות, חולשה, עצירות וכאבי בטן.
תסמינים מקדימים ויזואליים או תחושתיים, המכונים "אאורה" - הפרעה בשדה הראייה בצורה של כתמים או הבזקי אור, הפרעות תחושה בגפיים ו/או קשיי דיבור.
כאב ראש, שלרוב מלווה בתסמינים טיפוסיים נוספים: בחילות, הקאות, רגישות לאור ולרעש.
תקופה שלאחר ההתקף - חולשה כללית, עייפות, עצבנות וירידה במצב הרוח.
כיצד מאבחנים?
לא מעט אנשים מקבלים אבחנה שגויה של מיגרנה, מקבלים תרופות מיותרות ולא חווים שום הקלה. לפיכך על כל אדם הסובל מכאב ראש לפנות לרופא המשפחה, וככל שיש ספק לגבי האבחנה, לבקש הפנייה לנוירולוג ו/או נוירולוג, שתחום עיסוקו הוא טיפול בכאב ראש, זאת כדי לקבל אבחנה נכונה על־פי הקריטריונים והתאמת טיפול ספציפי. כמו כן חולים עם מיגרנה כרונית זכאים לקבל אחוזי נכות במוסד לביטוח לאומי, ולכן חשוב מאוד שהאבחנה תהיה נכונה.
מה ניתן לעשות כדי למנוע חזרה של המיגרנה?
כיום לא יודעים מהו הגורם למיגרנה. בעבר היה מקובל לחשוב שמדובר בהרחבה ובהתכווצות של כלי הדם המוחיים. היום אנחנו יודעים שנוצרת דלקת בקצות העצבים של כלי הדם של קרומי המוח, והדלקת הזו היא זו שגורמת לתסמינים הטיפוסיים של המיגרנה. אנשים שסובלים ממיגרנה אפיזודית וכרונית צריכים להיות מטופלים בתרופות מניעה ייעודיות, כאשר מטרת הטיפול היא הפחתה משמעותית במספר ימי המיגרנה בחודש, לצד הפסקת הצריכה המופרזת או ההתמכרות למשככי הכאבים, שבעצמה עלולה להחמיר במידה משמעותית את כאבי ראש. חשוב להבין שמיגרנה כרונית דורשת התייחסות של מחלה כרונית לכל דבר, והמשמעות היא שיש להתאים טיפול יעיל לאורך שנים ולהגיע לביקורות ובדיקות תכופות אצל הרופא המטפל.
בשנים האחרונות התקיימו מחקרים רבים על תפקידו של חלבון ששמו CGRP- Calcitonin Gene Related Peptide, שהינו בעל תפקיד משמעותי ביותר ביצירת הדלקת בקצות העצבים של כלי הדם של קרומי המוח. הבנה זו הובילה לפיתוח טיפולים חדישים וספציפיים נגד החלבון.
