לתאומות תימאא ושימאא קאדי בנות ה-20, ממוצע ציוני בגרות מעולה של 109 ו-106 בהתאמה, ופסיכומטרי מרשים העומד על 690 נקודות. כשסיימו את בית הספר התיכון בקלנסווה הייתה להן מטרה ברורה: לעבור ללמוד באוניברסיטת תל אביב ולממש את הפוטנציאל האקדמי הרב שלהן. עם נתונים כאלה, הן יכלו לבחור בכל תחום, ממדעי המחשב, דרך ביוטכנולוגיה ועד פסיכולוגיה, אבל השתיים בחרו ללמוד את המקצוע עליו חלמו במשותף: ריפוי בעיסוק.
רגע לפני שהתאומות קאדי נרשמו ללימודים הסדירים, התברר שבני משפחתן מעדיפים שהן לא תעבורנה להתגורר בתל אביב. הלינה מחוץ לבית היוותה בעיה. גם השיקול הכלכלי התברר כקריטי. על אף שכבר היו כפסע מהגשמת החלום, נאלצו לוותר עליו ולחפש מקום לימודים קרוב ומוגן יותר, שיהיה מקובל על המשפחה ויאפשר להן להמשיך להתגורר בבית.
אלא שבחברה הערבית פועלות היום רק מכללות חינוך. נשיא המכללה, פרופ' אנואר ריאן, פנה לאחרונה לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, בבקשה שתתקן את העוול ההיסטורי רב השנים שנעשה לחברה הערבית. עד השינוי המיוחל, תימאא ושימאא בחרו ללמוד במסגרת היוקרתית ביותר: תוכנית המצטיינים רג"ב - ראש גדול להוראה - של מכללת החינוך אלקאסמי הממוקמת בבאקה אל גרביה. תוכנית רג"ב מוצעת לסטודנטים ולסטודנטיות המובילים של המכללה, שכבר הפכה לסמל למהפכה הגדולה בחינוך בחברה הערבית.
התוכנית הייחודית נוחלת הצלחה משמעותית: רשומים בה כבר 45 סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים משלושה שנתונים. "המגמה היא של עלייה תמידית בביקוש ובמספר הסטודנטים שמגישים מועמדות", אומרת ד"ר אינאס קעדאן, ראשת התוכנית, "כולם רוצים להתקבל למסלול החשוב הזה שמסמן את הכישרונות הגדולים של החברה הערבית, ומשקיע בהם המון משאבים".
תימאא ושימאא שהתקבלו לתוכנית, לומדות במסגרתה להיות מורות לדת איסלאם וספרות ערבית. "אנחנו מרגישות כאן מצוין", הן אומרות, "גם במקצועות האלו אפשר לעשות שינוי חברתי ולהשפיע לטובה על החברה הערבית".
ואם היו מלמדים ריפוי בעיסוק באלקאסמי, והייתה לכן אפשרות לבחור?
"היינו עושות מיד הסבה, זה היה מגשים את חלום חיינו".
"גורמים לסטודנטים לוותר על השאיפות שלהם כבר בגיל צעיר"
ואכן, לא פשוט להתקבל לתוכנית הדגל של מכללת אלקאסמי, שמאירה זרקור על הסטודנטים.יות המוכשרים.ות ביותר של המכללה ושואפת לכוון אותם בדרכם למימוש פוטנציאל המצוינות שלהם. הליך המיון הקפדני כולל סף קבלה גבוה מאוד - ציוני פסיכומטרי גבוה מ-630 או לחילופין ממוצע ציוני בגרות של מעל 105, קורס מקוון מיוחד ומבחני התאמה אישיים למקצוע ההוראה.
אבל על אף הביקוש העולה והרמה ההולכת ומשתפרת של הסטודנטיות והסטודנטים הזוכים להתקבל למסלול, השמחה של ראשת התוכנית קעדאן מהולה בעצב ואפילו בכאב. "מצד אחד אני מאוד שמחה שסטודנטים וסטודנטיות מוכשרים כאלה הם חלק מהתוכנית, כי זה מרים את הרמה הכללית של אלפי תלמידי ותלמידות אלקאסמי האחרים, אבל מצד שני מאוד כואב לי על רבים מהם, שלא יכולים להגשים את עצמם כאן עד הסוף, ובמקרים רבים נאלצים לוותר על החלום והשאיפות הגבוהות שלהם כבר בגיל כל כך צעיר".
למה בעצם הם צריכים לוותר על החלום?
"למשל, יש לנו סטודנטית בתוכנית המצטיינים עם ציונים גבוהים מאוד, הרבה מעל סף הקבלה, שרצתה ללמוד ולהתמחות במקצוע פארא-רפואי. היא כבר עמדה להירשם לאחת האוניברסיטאות הגדולות, שם יכלה להתקבל למעשה לכל חוג שתרצה, אבל בסוף בגלל קשיים כלכליים וחברתיים החליטה לוותר על הרישום ולהישאר קרוב הביתה, והגיעה ללמוד באלקאסמי".
מה המשמעות של ההחלטה שלה?
"אלקאסמי זו מכללה מצוינת לחינוך, ולומדים בה להיות מורים מעולים במקצועות שונים ומגוונים. אבל עד שלא יהפכו אותה למכללה כללית, הסטודנטית הזו לא תוכל להגשים את החלום שלה ללמוד את התחום שהיא מתעניינת בו באלקאסמי. היא כמובן לא הדוגמה היחידה".
"חייבים למצוא פתרון לעוול הנוראי שנגרם לסטודנטים המצטיינים"
ד"ר ג'מאל אבו חסין, מ"מ מקום נשיא המכללה בעבר והיועץ האקדמי והאחראי כיום על פיתוח תוכניות לימוד אקדמיות באלקאסמי, מודע כבר שנים רבות לשאיפות הלא ממומשות של חלק מהסטודנטים.יות המצטיינים.ות במכללה. "זו מצוקה אמיתית שעוצרת את החברה הערבית לממש את עצמה, וחייבים למצוא לה פתרון", אומר אבו חסין, שהגיע למכללה לפני 27 שנה, יחד עם מי שהיה הנשיא הראשון של אלקאסמי והחל בה את המהפכה החינוכית חברתית, פרופ' מוחמד עיסאווי.
7 צפייה בגלריה
פרופ' אנואר ריאן - נשיא המכללה. "לתקן את העוול ההיסטורי רב השנים שנעשה לחברה הערבית"
(צילום: יח"צ מכללת אלקאסמי)
"לצערי הרב", אומר אבו חסין, שבתוקף תפקידו עומד בקשר רציף עם הגורמים המקצועיים במשרד החינוך ובמל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), "כבר מיומה הראשון המכללה נלחמת מול מקבלי ההחלטות במשרד החינוך ובמל"ג על זכותה לפתח ולהתפתח. לא קיבלנו שום דבר בקלות, גם כשהגיע לנו. תמיד הכל היה כרוך במאבק. גורמים לסטודנטים ולסטודנטיות האלו עוול גדול. הקושי הוא בעיקר של הסטודנטיות, שרבות מהן מתגוררות במשפחות שמנהלות אורח חיים מסורתי. ראשי אלקאסמי פועלים כבר שנים בכל דרך אפשרית כדי להפוך את המכללה לאקדמית כללית ובכך לתת מענה לצרכים של אוכלוסיית הצעירות והצעירים המבטיחים בחברה הערבית".
לדברי אבו חסין, "בכל פעם שניסינו לקדם לימודי BA במכללה נתקלנו בחומת התנגדות אצל מקבלי ההחלטות במשרד החינוך. מעולם לא הבנתי את הסיבה להתנגדות הזו. היתה אפילו התנגדות לפתיחת תוכניות מרתקות חדשות למורים ולמורות במסגרת הכשרת ההוראה שהמכללה מוסמכת להעניק".
אילו תוכניות?
"למשל את תוכנית התואר השני, "חינוך מכליל לתלמידים בהדרה ובסיכון", שזוכה עכשיו להצלחה גדולה ושהסטודנטים המוכשרים ביותר מגיעים להישגים נפלאים במסגרתה. אפילו את האישור להפעיל אותה קיבלנו בשלב מאוחר מאוד, ולאחר מאבק לא קל. ואני שואל: למה אנחנו בכלל צריכים להיאבק? הרי זה צריך להיות הפוך".
למה כוונתך?
"במצב דברים תקין, אם במשרד החינוך היו מגלים אכפתיות ורצון אמיתי לעזור לחברה הערבית, המדינה הייתה צריכה לפנות מיוזמתה אל המכללה, ולהציע לה תוכנית מסודרת כדי שתוכל לסייע לתת מענה לסטודנטים והסטודנטיות שאנחנו רואים עכשיו במסלול המצטיינים. הרי ברור שחלק גדול מהם לומד הוראה בלית ברירה והיה רוצה ללמוד כאן במגמות אחרות. צריך לאפשר להם לעשות זאת".
ראשת תוכנית רג"ב, ד"ר קעדאן, אומרת כי התופעה של סטודנטים מצטיינים שיכלו ללמוד תארים ראשונים במוסדות אחרים אבל לומדים הוראה בלית ברירה, מתפשטת בחברה הערבית בשנים האחרונות. "תכנית רג"ב של אלקאסמי מלאה בדוגמאות של סטודנטים, ובעיקר סטודנטיות, שבגלל קשיים כלכליים, חברתיים, לחץ משפחתי לא לגור לבד בתל אביב, בחיפה או בירושלים, או בגלל קושי לעזוב את הבית על רקע הקורונה, או קושי של שליטה בשפה העברית, נמנע מהם בעצם לממש את עצמם באופן מלא ולהגשים את החלום שלהם".
קעדאן מציעה שכדי להבין טוב יותר את המצב בשטח, "אולי כדאי להקשיב לסטודנטים והסטודנטיות של תוכנית המצטיינים באלקאסמי".
"פתיחת מגמה חדשה לפסיכולוגיה באלקאסמי תעשה שינוי גדול"
ג'אנה לחאם, 19, תושבת באקה אל גרבייה, שלומדת בתוכנית המצטיינים של אלקאסמי להיות מורה לחינוך בלתי פורמלי וספרות ערבית - נאלצה גם היא לוותר על החלום הגדול שלה. היא משבחת את צוות המרצים והמרצות המצוין של אלקאסמי, אבל מודה כי "כשסיימתי את לימודי התיכון ממש לא רציתי להיות מורה".
מה רצית להיות?
"רציתי ללמוד פסיכולוגיה ולהתמחות בפסיכולוגיית ילדים".
אז למה לא הלכת לאוניברסיטה במרכז הארץ?
"יש לי ממוצע בגרות 115 ולא היתה לי בעיה להתקבל לאוניברסיטת תל אביב, אבל קשה לי מאוד מבחינה כלכלית לגור שם. אז לצערי זה לא היה רלוונטי והייתי צריכה לוותר".
זה מעציב אותך?
"כן".
אם היו פותחים מגמה לפסיכולוגיה באלקאסמי היית עושה אליה הסבה?
"בטח, כן. הלוואי. צריך לפתוח כאן מגמה כזאת, זה יעשה שינוי גדול. אני רוצה להיות פסיכולוגית ילדים, זו השאיפה שלי. אני מרגישה שיש צורך בפסיכולוגיות לילדים במקום שבו אני גרה".
ואם היו נפתחות מגמות ללימודים כלליים בתחומים נוספים, כמו למשל ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית, מדעי המחשב, ביוטכנולוגיה ומקצועות פרא רפואיים, היית שוקלת ללמוד גם אותם?
"ברור. לא רק אני הייתי שוקלת זאת, זה היה עושה טוב להרבה מאוד סטודנטים וסטודנטיות שלומדים איתי במכללה. כולנו מדברים על זה. אנחנו לא רוצים שיקטינו לנו את החלום. יש לנו יכולת, אנחנו רק מחכים שיתנו לנו הזדמנות לעשות דברים גדולים".
"ממש טוב לי באלקאסמי, אבל עצוב שנאלצתי לוותר על החלום"
על אף שרבים מתלמידי ותלמידות תוכנית רג"ב אומרים.ות בשיחות איתם.ן שבמידת האפשר היו מעוניינים.ות להגשים חלום וללמוד מקצוע שאיננו הוראה, כל אחד ואחת מהם מרוצים מאוד מהלימודים באלקאסמי, משבחים.ות את צוות המרצים והמרצות המעולה, מדברים בזכות המוסד, ומודים על ההזדמנות ללמוד במכללה.
וזה לא מפליא. מספיק לסייר ברחבי הקמפוס המרווח, ששורה עליו רוח תמידית של יצירה, רצינות והשראה, לשוחח במסדרונות המעוצבים ובקפיטריה עם תלמידים ותלמידות, ולפגוש לשיחות עומק את צוות המרצים.ות המקצועי, המסור כולו לפיתוח ושדרוג אישי של כל סטודנט וסטודנטית, כדי להבין שזה מקום בו הסטודנטים בידיים טובות.
החלום של מען לבנאווי, 19, תושב באקה אל גרביה, היה להתמחות בחינוך גופני. הוא קיווה להשתלם בלימודים בתחום, ולאחר מכן לעסוק בהדרכת ספורט תחרותי או לפתוח מכון כושר. עם ממוצע בגרות של 112 וציון גבוה במבחן הפסיכומטרי, הוא כבר עבר את מרבית השלבים כדי להתקבל לאחד ממוסדות הלימוד היוקרתיים בישראל. אבל אז, רגע לפני המבחן המעשי והאחרון, נפצע. מסיבות כלכליות ובריאותיות היה עליו להישאר בקרבת משפחתו, בבית שבו גדל, והוא ויתר על אפשרות ללמוד באוניברסיטת בן גוריון. היום הוא לומד באלקאסמי להיות מורה לעברית. "לא הייתה לי אפשרות ללמוד כאן את המקצוע שרציתי, אבל הלימודים כאן מצוינים, טוב לי באלקאסמי ואני לומד לאהוב את לימודי העברית".
אתה מרגיש שאתה יכול לממש כאן את החלום שלך?
"לצערי לא".
אתה מרגיש מתוסכל ועצוב מכך?
"כן, נאלצתי לוותר על החלום של לימודי חינוך גופני, אבל עם הזמן אני מתמודד עם זה יותר טוב ולומד לאהוב את מה שאני עושה".
אם היו מאפשרים לך ללמוד באלקאסמי חינוך גופני, היית עושה הסבה?
"ברור, זו הגשמת חלום חיי".
פתיחת מגמה לחינוך גופני באלקאסמי היתה משמחת מאוד גם את מלק תמימי, 23, מבאקה אל גרביה, שלומדת להיות מורה לאנגלית ואמורה לסיים השנה את התואר. מלק מספרת שהציונים הטובים שלה אפשרו לה אמנם להתקבל לאוניברסיטה העברית, אבל היא העדיפה ללמוד קרוב לבית. לדבריה היא מאוד מרוצה מהלימודים במכללה, אבל לשאלה במה הייתה בוחרת אם הייתה ניתנת לה האפשרות ללמוד מקצוע אחר באלקאסמי, היא משיבה ללא היסוס: "הייתי רוצה ללמוד להיות מדריכה לחינוך גופני, מדריכת כושר. הייתי שמחה מאוד אם הייתה אפשרות כזו באלקאסמי. זה היה בשבילי מצוין".
אחרי הלימודים בתיכון התקבלה ג'אנה גנאיים, 23, תושבת היישוב זמר, ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "אבל בגלל שהרגשתי קושי בשפה העברית, העדפתי ללכת ללימודי רפואה באוניברסיטה פלסטינית בירושלים. הצלחתי בסמסטר הראשון אבל לא רציתי לגור שם לבד, אז הודעתי למשפחתי שאני עוזבת את הלימודים ועוברת לאלקאסמי, שקרובה אליי הביתה. כאן אני לומדת להיות מורה לאנגלית ובהחלט מרוצה מאוד מזה".
נור אלהודא אבו שיכה, 21, מעארה במשולש, לומדת שנה שלישית מדעים במסלול המצויינים.ות באלקאסמי. עם ממוצע בגרות של 114, נור רצתה ללמוד מקצוע פארא-רפואי, או ללמוד מקצוע בתחום ההייטק, ובשלב מסוים אף שקלה ללמוד חשבונאות באחת האוניברסיטאות בערים הגדולות. אבל המרחק הפיזי משם, ומנגד השם הטוב של מכללת אלקאסמי, המרצים.ות המעולים.ות, ובעיקר האפשרות ללמוד במסלול המצטיינים וקרוב לבית, הביאו אותה למכללה. נור פחות תופסת את עצמה כמורה, אלא יותר כמרצה לעתיד. "אני אוהבת להרחיב כל הזמן את הידע וההשכלה שלי. אתחיל עוד מעט קורס של הנחיית קבוצות ואלמד גם שפת גוף".
אבל התואר שתקבלי כאן בסופו של דבר מאפשר לך להיות מורה. מה היית עושה אם היו פותחים במכללה מגמה לפסיכולוגיה?
"הייתי נרשמת אליה, כמובן".
"בות"ת מתייחסים אל הסטודנטים בחברה הערבית כשקופים"
"הכוחות המוכשרים ביותר בקהילה שלנו", אומר ד"ר אבו חסין, "שמסיבות שונות מתקשים לעזוב את אזור המגורים שלהם, נתקלים בתקרת זכוכית שלא מאפשרת להם להתמחות בתחום שאיננו הוראה. והפספוס הכי גדול בכל הסיפור הזה הוא שאפשר היה ברגע אחד לתת מענה לקיפוח של הסטודנטים.ות האלו. התיקון ממש בהישג יד".
איך אפשר לתקן את הקיפוח הזה?
"בקלות, בהחלטה אחת של ות"ת להפוך את אלקאסמי למכללה כללית. כרגע כל הסטודנטים מוסללים רק להוראה, ושוק התעסוקה הרלוונטי די רווי בשלב זה."
אבו חסין, שמפתח תוכניות לימוד חדשות במכללה, ומתנהל כאמור באופן שוטף מול מקבלי ההחלטות במשרד החינוך ובמל"ג, אומר שהוא מנסה במשך שנים רבות להבין את מקור התנגדותם של ראשי הות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, להפיכתה של אלקאסמי למכללה כללית. עד כה לא הצליח לפצח את התעלומה. "צריך להגיד את האמת", הוא קובע, "אין סיבה מקצועית לקיפוח האקדמי של המכללה לעומת היחס המקל למכללות אחרות".
זו אפליה של החברה הערבית?
"אין לי את ההוכחות לכך, אבל זה בהחלט מגיע ממקום שבו לא רואים אותנו, אנחנו שקופים. לא מתייחסים אלינו כמיעוט שקיים ושיש לו רצונות וזכות להתפתח. אולי אלו גם אינטרסים של אנשים שנמצאים בצומת קבלת ההחלטות, שרוצים לקדם מכללות אחרות, ואנחנו מאיימים עליהם מבחינת מאגר הסטודנטים הערבים. אחרת הקיפוח הזה לא מובן, איך בחברה היהודית יש כ-30 מכללות כלליות וחברה הערבית אין אפילו אחת כזו? לדעתי גם מבחינה פרקטית, זו טעות גדולה גם מצד משרד החינוך והמל"ג להתייחס אל הסטודנטים האלו כשקופים".
למה?
"כי מעבר לעוול הגדול שנגרם לאלו שמגיעים ללמוד אצלנו ולא יכולים לפתח את הכישורים שלהם, יש בעיה נוספת: הרבה מאוד סטודנטים וסטודנטיות ערבים שבסופו של דבר כן הולכים ללמוד באוניברסיטאות בתל אביב, בירושלים או בחיפה, ויש להם את כל הנתונים להגיע להישגים, לא מצליחים לסיים שם את התואר. זו תופעה מדאיגה".
למה זה קורה? יש לתופעה הזו הסבר?
"השפה והתרבות השונים הם מכשולים משמעותיים ואמיתיים שגורמים לסטודנטים וסטודנטיות מעולים בני החברה הערבית לפרוש מלימודים במוסדות אקדמיים דוברי עברית. אני טוען כבר שנים שמכללה כמו אלקאסמי יכולה לתת את הפתרון גם לתופעה הזו".
עם יד על הלב, אם יפתחו מחר באלקאסמי מחלקות לפסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, ביוטכנולוגיה או מדעי המחשב, הן יהיו לדעתך ברמה טובה?
"כן, הן יעמדו בתחרות מול המכללות אחרות בישראל. אנחנו נעשה הכל כדי שהמחלקות האלו יהיו ברמה אקדמית טובה. יש לנו את הכלים לפתוח כאן מגמות עם אפשרות לקבל תעודת BA בתחומים רבים".
"הסטודנטיות המצטיינות של אלקאסמי יצליחו מאוד בטכניון"
ד"ר רונית מנסור משמשת היום רכזת החוג למתימטיקה באלקאסמי, ומרצה גם בטכניון. לדבריה הופתעה מאוד לטובה מהאיכות של הסטודנטים שהיא מלמדת באלקאסמי. "מבחינת הרמה של מי שמגיע מתוכנית המצטיינים של אלקאסמי, אז זו רמה גבוהה מאוד. יש כמה סטודנטיות שלי שמסיימות עכשיו תואר ראשון, ואני ממש דוחפת אותן ללמוד גם תואר שני באלקאסמי".
למה?
"כדי שימשיכו ללמוד, כי הן פשוט מצוינות וחבל להפסיד את הכישרון שלהן".
אם הסטודנטיות האלו היו מגיעות היום לכיתה שאת מלמדת בטכניון, הן היו מצליחות להשתלב?
"בהחלט. עם היכולות שהן מפגינות הן היו מצליחות מאוד בטכניון. לדעתי הן יכולות להצליח בטכניון בכל אחד ממקצועות ההנדסה, להפוך למהנדסות ולשדרג מאוד את החברה הערבית. יש גם מקצועות פרא רפואיים רבים בטכניון שהן יכולות להצליח בהן מאוד. לימדתי גם באוניברסיטת חיפה וגם בה הסטודנטיות האלו היו מצליחות להגיע להישגים יפים מאוד. הן עומדות לגמרי בסטנדרטים של שאר הסטודנטים שלומדים שם. זה פספוס גדול שהן צריכות להיות מוגבלות להוראה בלבד".
"מגיע לאלקאסמי שות"ת יאפשרו לה תקופת ניסיון כמכללה כללית"
לאבו חסין יש הצעה אופרטיבית למשרד החינוך. "כשרוצים לתת למישהו להתפתח ולצמוח, נותנים לו אופק להגיע אליו. אבל את הדרך לשם עושים בשלבים, שלב ראשון, שלב שני, שלב שלישי. מציבים לו תנאים ויעדים להגיע אליהם בכל שלב. תעשו את תוכנית היעדים הזו גם עם מכללת אלקאסמי".
לאיזו תוכנית אתה מתכוון?
"צריך לתת לאלקאסמי שנה-שנתיים של ניסיון, וייקבע מראש שהמעבר המלא למכללה כללית יהיה מותנה. ממילא התהליך לוקח מספר שנים, במהלכן נבדקת היכולת של המכללה לעמוד בתנאים שהוצבו לה. אם לא נעמוד בתנאים, אז נדבר. אבל מילת המפתח היא קודם כל לאפשר, לאפשר לנו להתפתח, לאפשר לסטודנטים לממש את עצמם. לא לחסום אוטומטית. מגיע לאלקאסמי שראשי ות"ת יתנו לה תקופת ניסיון להוכיח את עצמה כמכללה כללית".
אבו חסין מספר על הצלחה אקדמית של המכללה מהעת האחרונה, שמעידה על היכולות הגבוהות של אלקאסמי. "החל מהשנה, סטודנטים יכולים לעשות אצלנו תזה בתואר השני, ומי שמסיים יכול ללמוד לדוקטורט איפה שהוא רוצה בכל אוניברסיטה בישראל. זו התקדמות ניכרת והכרה משמעותית ביכולות האקדמיות שלנו. קיבלנו את האפשרות להעניק תזה אחרי שעמדנו בכל התנאים האפשריים שהציבו לנו במשרד החינוך כדי להוציא סטודנטים עם תזה איכותית".
"ראשי ות"ת, תסתכלו לסטודנטים ולסטודנטיות האלו בעיניים"
עד כה, כאמור, לא אושרה בקשת אלקאסמי להפוך למכללה כללית בחסות ות"ת, כלומר מכללה המציעה מסלולי לימוד נוספים מלבד הוראה. עד השינוי המיוחל, נותרת השאלה הגדולה: מדוע ות"ת וראשי משרד החינוך לא מאפשרים לצעירים והצעירות המוכשרים.ות האלו את ההזדמנות להגשים עצמם מבחינה אקדמית, ולהביא בעקבות זאת לפריחה גדולה בחברה הערבית כולה. למה, במקום לאפשר לכישרון העצום הזה להתפרץ ולהפרות את סביבתם בקמפוס מודרני שיש ביכולתו המקצועית לתמוך במגוון מגמות, מסלילים אותם מראש להיות מורים, בשוק תעסוקתי רווי. האם לא הגיע הזמן לשבור את תקרת הזכוכית הזו?
אבו חסין וקעדאן מבקשים ממקבלי ההחלטות בות"ת: "תסתכלו לסטודנטים ולסטודנטיות המצטיינים האלה בעיניים, ותסבירו לכל אחד ואחת מהם: למה בעצם הם לא יכולים לממש לעצמם את החלום במכללת אלקאסמי? למה אתם לא מאפשרים להם לפחות לקבל הזדמנות הוגנת לרכוש השכלה ולהתמודד על מקומם בשוק התעסוקה על בסיס כישוריהם?"
