מה ההבדל בין חיידקים לווירוסים, באילו מקרים צריך להשתמש באנטיביוטיקה ובאילו עדיף להימנע? מהי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה?
"חיידקים ווירוסים הם מיקרו אורגניזמים מיקרוסקופיים שעלולים לגרום למחלות בקרב בני אדם", מסבירה ד"ר בת-שבע גוטסמן, רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר, יועצת בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית בנושא שימוש מושכל באנטיביוטיקה ומזכירת האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות. "ישנם חיידקים ששוהים בגוף שלנו על בסיס קבוע ומהווים חלק מהאיזון הביולוגי שלנו. על אלו נמנים חיידקים שנמצאים על העור או חיידקי מעי. חשוב לדעת זאת שכן טיפול אנטיביוטי עלול לפגוע גם באוכלוסיית החיידקים הזו. וירוסים, כאמור, הם גם יצורים מיקרוסקופיים שעלולים לגרום למחלות בבני אדם אך מעגל החיים שלהם שונה, שכן וירוס לא יכול לגדול בצורה עצמאית. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שזיהומים שנגרמים על ידי חיידקים מצריכים לרוב טיפול אנטיביוטי בעוד שזיהומים ויראליים מצריכים במקרים מאוד מועטים טיפולים אנטי ויראליים".
לדבריה, "זיהום חיידקי נפוץ הוא למשל דלקת גרון הנגרמת בגלל חיידק הסטרפטוקוק, לעומת רוב דלקות הגרון שהן ויראליות, או מחלת השפעת שגם היא נגרמת על ידי וירוס. דוגמה נפוצה אחרת היא דלקת ריאות שלרוב היא חיידקית, בעוד שברונכיטיס חריפה היא לרוב ויראלית. זיהומים בדרכי השתן הם לרוב חיידקיים ודלקת אוזניים יכולה להיות גם וגם. כאשר מחלה היא ויראלית - לא צריך לטפל בה באנטיביוטיקה".
למה מתכוונים כשאומרים עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה וכיצד נוצרת עמידות זו?
"החיידקים נושאים בתוכם גנים שמקנים להם יכולות תקיפה והתגוננות, בין היתר התגוננות מפני אנטיביוטיקה. המשמעות היא שככל שיתרבו יותר חיידקים בעלי יכולת התגוננות, כלומר כאלו שאינם מגיבים לאנטיביוטיקה, כך האופציות הטיפוליות שלנו כלפיהם יקטנו. אם ניקח את אוכלוסיית חיידקי המעי כדוגמא, ונניח שאלו כוללים אלף חיידקים (בפועל ישנם מיליוני חיידקים במעיים), 950 מהם רגישים לאנטיביוטיקה, ול-50 החיידקים הנותרים עמידות מובנית לאנטיביוטיקה. במתן תרופה אנטיביוטית אנו נשמיד אמנם את אותם 950 החיידקים הרגישים אך עדיין ישרדו אותם ה-50 שהינם עמידים לאנטיביוטיקה, וכך בעצם ניצור כר פורה לשגשוגו של אותו זן חיידקי שפיתח עמידות, ואשר יחליף את אוכלוסיית החיידקים שלנו בזן עמיד".
נו, אז ניתן פשוט אנטיביוטיקה חזקה יותר שתשמיד גם את החיידקים ששרדו בפעם הקודמת?
"נכון, אבל מבחינה סטטיסטית שוב יישאר אחוז קטן של חיידקים בעלי יכולת עמידות גם לאנטיביוטיקה החזקה יותר, ומודל הצמיחה הזה יחזור שוב ושוב תוך שאנו בעצם מבצעים סלקציה להתפתחות זנים עמידים יותר ויותר, עד שפשוט נעמוד מול שוקת שבורה ולא יהיה יותר מה לתת לחולים. ובאמת, טיפולים אנטיביוטיים שפעם ניתנו לחולים -לא יעילים יותר כיום. בעיה נוספת היא שהחיידקים מקיימים ביניהם סוג של תקשורת וכך כאשר יצרנו זן אחד שהוא עמיד מאוד לאנטיביוטיקה הרי שחיידק כזה יכול להעביר את הגן של העמידות לחיידק אחר ממשפחה אחרת. וכך החיידקים האלו עלולים להביא אותנו לעידן חדש שבו האנטיביוטיקה לא תהיה יעילה יותר".
אם בשלב הזה אתם אומרים לעצמכם "לי זה לא יקרה", כדאי שתדעו שישנן מדינות בעולם בהן תרופות אנטיביוטיות כבר לא פועלות, עד כמה שזה נשמע מדאיג. וזה באמת כך. מי שמנטרים ומדרגים את רמות העמידות לאנטיביוטיקה בעולם הם בין היתר ארגון הבריאות העולמי וארגון ה- OECD. הממצאים שלהם מצביעים על קורלציה מובהקת: במדינות בהן השימוש תכוף באנטיביוטיקה נוצרו עמידויות רחבות היקף לעומת מדינות בהן השימוש מצומצם. כך, מדינות כמו ספרד, יוון ומדינות העולם השלישי בהן ישנו שימוש רב באנטיביוטיקה נראות עמידויות לאנטיביוטיקה ובקצה השני של הסקאלה נמצאות מדינות סקנדינביה שנוקטות בקו טיפולי המצמצם שימוש באנטיביוטיקה ובהן מדווחים פחות חיידקים עמידים.
"אם נצלול לנתונים הרי שניתן לראות ש- 30% עד 50% מהמרשמים לאנטיביוטיקה הניתנים בקהילה בארצות־הברית הם מיותרים, ובהודו שבה השימוש באנטיביוטיקה נטול פיקוח ואינו מבוקר, מתו בשנה אחת 58 אלף תינוקות מחיידקים עמידים שהועברו אליהם מאימהותיהם", מציינת ד"ר גוטסמן. "באיחוד האירופי מדוּוחות 25 אלף פטירות בשנה המיוחסות לחיידקים עמידים ונוסף על כך מייחסים שם לחיידקים עמידים עוד 2.5 מיליון ימי אשפוז בשנה. במחקר שנעשה כאן בישראל על יותר מ-40 אלף ילדים נמצא כי קיים קשר בין צריכת אנטיביוטיקה על ידי אימהות להימצאות חיידקים עמידים בקרב ילדיהן. שימוש לא מבוקר באנטיביוטיקה מהווה סימן לשירות רפואי פחות טוב והוא מגיע עם מחיר. כלל האצבע צריך להיות שזיהומים ויראליים אינם צריכים להיות מטופלים באנטיביוטיקה. צריך לשמור את התחמושת הזאת לשימוש בזיהומים חיידקים משמעותיים".
האם ישנה אוכלוסייה שנחשבת כפגיעה יותר לעלייה בעמידויות חיידקים לאנטיביוטיקה?
"כמובן, אוכלוסיית המאושפזים, שאצלה הזיהומים יותר מסוכנים וקטלניים, וכן אוכלוסיית מדוכאי החיסון שבמידה וייחשפו לזיהומים מסוכנים יהיה להם קשה להתגבר עליהם. שתי אוכלוסיות עיקריות אלה נזקקות לשימוש מוגבר יותר באנטיביוטיקה וכתוצאה מכך חשופות גם לעלייה בעמידות החיידקים."
מה המשמעות של חיידקים בבתי חולים?
"בדרך כלל בבתי החולים יש יותר חיידקים רב-עמידים מאשר בקהילה, כלומר כאלו שעמידים לקבוצות רבות יותר של אנטיביוטיקה. חיידקים אלו מכונים גם חיידקי על וישנם אפילו מספר חיידקים נדירים שאינם רגישים לשום טיפול אנטיביוטי. רואים אותם בדרך כלל בחולים מאוד קשים שעברו כמה טיפולי אנטיביוטיקה, חולי טיפול נמרץ, וכדומה".
מהן הסכנות בהידבקות בחיידק עמיד במהלך אשפוז וכיצד ניתן להימנע מכך?
"בבתי החולים קיימת סכנה מרובה יותר לכך שחיידק עמיד לאנטיביוטיקה יעבור לגופו של חולה באשפוז. זה קורה לרוב על ידי הצוות והדרך להתמודדות עם זה היא בין היתר לוודא שהצוות הרפואי מקפיד על היגיינת ידיים על ידי שימוש בסבון ובנוזל חיטוי ,מחטא את הסטטוסקופ או כל מיכשור אחר לפני שהוא מטפל בכם, ולוודא שאיש הצוות הרפואי החליף כפפות לפני שניגש לטפל בכם (אם זה מצב שמצריך עטיית כפפות), הנושא הזה זוכה להמון תשומת לב במרכזים הרפואיים ובכל בית חולים יש יחידה למניעת זיהומים שהתפקיד שלה הוא לפקח ולמנוע זיהומים והדבקות בין חולים".
מה נדרש מכל אחד מאיתנו על מנת להפחית את העלייה בעמידויות לאנטיביוטיקה?
"בעיקר להתייחס ברצינות לטיפול האנטיביוטי. רוב מחלות החום נובעות מזיהומים ויראליים ולא צריך ללחוץ ישר על אקדח האנטיביוטיקה. כמובן שצריך להשתמש בה היכן שצריך, אבל לא להשתמש בה בקלות ראש".
מה צופן לנו העתיד בתחום הזה, האם יש פיתוחים חדשים המתמודדים עם עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה?
"פיתוחים עתידיים של אנטיביוטיקות חדשות יש כל הזמן אם כי הפיתוח שלהן הוא פחות ממה שהיה לפני שנים. אפשר לומר שהחיידקים מנצחים אותנו, כך שהכיוון לא צריך להיות פיתוח של עוד ועוד תרופות אנטיביוטיות חדשות אלא שימור של יכולות התרופות הקיימות תוך שימוש מצומצם ומבוקר שיצליח לעצור את הגלגל. אם נמשיך בקו הטיפולי הנהוג כיום נגיע בסופו של דבר לשוקת שבורה. צריך לזכור שהאנטיביוטיקה היא משאב מתכלה ואנו חייבים לנהוג בו בתבונה. הגישה של 'אם לא יועיל לא יזיק' בהקשר לשימוש בתרופות אנטיביוטיות הינה פסולה "
לסיכום, האם יש לך הנחיות לציבור הרחב בכל הקשור לשימוש בטוח ויעיל בתרופות אנטיביוטיות?
"באופן כללי, משך הטיפולים האנטיביוטיים של ימינו הולך ומתקצר ורוב הטיפולים ירדו לחמישה ימים בלבד. היד כבר לא קלה על ההדק ברישום אנטיביוטיקה כמו פעם והכי חשוב להישמע להוראות הרופא ולא ללחוץ עליו לקבל בכל מקרה אנטיביוטיקה. טיפול מיותר יכול להיות הרסני בטווח הארוך."
מוגש כשירות לציבור על ידי חברת פייזר.
למידע נוסף יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ולקבל חוות דעת המסתמכת על אבחנה רפואית מקצועית. נובמבר 2021.
PP-AIP-ISR-0054
למידע נוסף בנוגע ל-שימוש מושכל באנטיביוטיקה | פייזר ישראל (pfizer.co.il)
