העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 99% מסך העסקים בישראל, ומאות אלפים מתפרנסים מהם. העסקים הללו לא עושים אקזיט של מיליארדים, ומנהליהם לא זוכים לכתבות פרופיל מחמיאות, אבל ביחד הם אחראים על כ־62% מהתוצר העסקי והם נדבך מרכזי בפריון המשק, לכן יציבותם וצמיחתם הכלכלית הן אינטרס מובהק של המדינה. כמובן, כל זה מתעצם בתקופה שבה אנחנו מתחילים לצאת ממשבר הקורונה, אשר במהלכו עסקים רבים קרסו ועובדים יצאו לחל"ת או נתונים באי ודאות תעסוקתית.
אחת מהדרכים הטובות ביותר לדאוג לכך היא הטמעה של תהליכי חדשנות. אלא שממחקרים של ה־OECD עולה, כי עסקים קטנים ובינוניים בישראל מטמיעים פחות תהליכי חדשנות מאשר הגדולים. החסם העיקרי לכך הוא היעדר הפניוּת של המנהלים הללו, שהרבה מונח על כתפיהם, ולא כפופה להם שדרה ניהולית רחבה. על סדר יומם נמצאת השרידות של העסק, ניהול כל שרשרת האספקה והייצור, השיווק והמכירות, כספים ומה לא. והכי חשוב: תחושת אחריות כבדה לגורל העובדים, שפרנסתם תלויה בהם. חסם נוסף הוא החשש מהסתבכות בהוצאות, שהרי בין שמדובר בטכנולוגיה חדשה בתהליכי הייצור, מערכות תומכות החלטה באמצעות נתונים (B.I), מערכות ניהול מתקדמות (ERP) או מעבר למחשוב ענן – הכול עולה כסף.
"המסר שהעסקים כאלה צריכים לקבל הוא, שהם לא לבד. חלק גדול מהצרכים ליישום תהליכים חדשים נתמך בתוך מערכות ה־ERP של הארגון, וניתן ליישמם במהירות ובעלות נמוכה מאוד, אומר פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חברת התוכנה חשבשבת וחבר סגל אורח בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. לדבריו, לרשות עסקים אלה עומדים גופים רבים שילוו אותם, בהם הרשות לחדשנות, מרכז החדשנות בטכניון, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, המרכזים לטיפוח יזמות, סניפי מעוף, הסדנה היישומית של החממה החברתית בטכניון ועוד. בכל אלה מנהלי העסקים יכולים ללמוד בתשלום מסובסד, וניתן גם לקבל מענקים והלוואות. "חדשנות כרוכה בהוצאות, אך היא גם מגדילה את הפריון. החשש של מנהלים בעסקים קטנים ובינוניים מובן. אם הם רק ישוכנעו בתועלת ובכדאיות, כולנו נצא נשכרים. יותר פריון, משמעותו יותר הכנסות למדינה ויותר מועסקים ולבסוף צמיחה כלכלית", מסביר אברהמי.
אילו שירותים חדשניים מציעה חשבשבת בתחום ניהול העסקים?
"בשנה האחרונה הכנסנו מערכת B.I לשיפור ניהול העסק ותפעולו. מדובר במערכת מודלים מתקדמים בחקר ביצועים להמלצה על מלאי מיטבי ואפליקציית מובייל לקבלת החלטות בתנועה. באמצעות המערכת יכול כל משתמש לגשת אל מסד נתוניו מכל מקום ומכשיר. שיתפנו פעולה עם הרשות לניירות ערך בפיתוח מערכת הסורקת את תנועות המסחר מהעבר, לומדת את הכללים של כל התנועות התקינות, ומזהה תנועה שאינה עומדת בסטנדרטים התקינים ומתריעה על כך. השקנו מערכת H-PROTECET עם BDI, המתריעה בפני התקשרות עם עסקים בסיכון, ומאפשרת למשתמשים לקבל התראה בזמן אמת על סיכון עסקי.
"עוד ערכנו עם מרכז הידע לחדשנות בטכניון תוכנית להגברת תהליכי חדשנות בעסקים קטנים ובינוניים. הובלנו מפגשים במטרה להטמיע בקרב העסקים המשתתפים ידע וכלים, שיעודדו הגברה יעילה של תהליכי חדשנות והסתגלות לשינויים. הקמנו מערכת ווב על גבי AWS של אמזון ווב סרוויס, כדי לבסס את תשתיות הטכנולוגיה שלהן על מערכות בענן, שיאפשר אבטחת מידע ושירות גיבוי עם ניהול אחסון אוטומטי חסכוני".
השקתם בחשבשבת תוכנית אקסלרטור ייעודית. תוכל להרחיב עליה?
"האקסלרטור הושק בשיתוף עם הטכניון, משרד עורכי הדין פישר בכר חן, משרד הפטנטים קבוצת ריינהולד כהן, פירמת רואי החשבון והייעוץ דלויט ו־KPMG, חברת המחקר IVC ו־AWS. מנהלים מחשבשבת ילוו את העסקים באופן אישי ויסייעו להם, בין היתר, בחיבור ללקוחות. המטרה היא לפתח טכנולוגיות שיהפכו את המערכות הארגוניות הישנות לנגישות יותר למשתמש, קלות לתפעול ויעילות, וגם יוסיפו להן יכולות לאוטומציה של תחומי עבודה שלא נוהלו עד כה באמצעים ממוחשבים.
"הקורונה ייצרה פניות של עסקים לשדרג את רמת הידע והטכנולוגיה שנעזרים בה, והם מגיעים יותר לכנסים העוסקים בתחום. את התוכנית התחלנו בתחילת המשבר, גייסנו את כל המשתתפים במהלכו, ויצאנו לדרך בשיאו. סיימנו מחזור אחד, ואנו מתחילים מחזור שני, כשבין החברות שבחרנו להמשיך עימן את הפיתוח ושיתוף הפעולה מהמחזור הראשון, נמנות Zoomaya, Vendict Righty ו־Engini”.
אתם עדיין הגוף המוביל שאיתו העסקים הקטנים והבינוניים בוחרים לעבוד. מה ההסבר לכך?
"הסוד הוא צוות ותיק, מקצועי, יסודי, מסור ונאמן, שמכיר את האתגרים והלקוחות. המערכת פועלת בטכנולוגיה מתקדמת ביותר, ורמת השירות שהחברה מספקת היא מהטובות בעולם. כחוקר ומרצה בטכניון, אני רואה את החשיבות האדירה בהשפעה המיידית של מערכות ERP להצלחת הארגון ולפריון המשק".
