העולם התזזיתי של ימינו שבו טכנולוגיות משתנות ללא היכר, מעצב מחדש את שגרת החיים, הקריירה והפנאי ומציע אפשרויות רבות להתייעל ולהתקדם במגוון תחומים. לצד השינויים המבורכים שמזמן העידן הדיגיטלי, ישנם תחומים בהם הקידמה המואצת עלולה דווקא להעמיק פערים בין אוכלוסיות ושכבות שונות בחברה. למערכת החינוך בישראל, שלאורך השנים לא מצטיינת בטיפול בפערי אי-השוויון, אין את הפריווילגיה להישאר מאחור. כדי להכין את התלמידים להסתגל במהירות לשינויים התכופים ולהיות גם אלו שמובילים אותם, בחרו בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי להקנות לסטודנטים מיומנויות ויכולות מגוונות שיעשירו את ארגז הכלים שלהם באופן שמותאם להוראת המאה ה-21 ויצעיד את הדור הבא להישגים.
ביקור קצר בחוג לחינוך במכללה עשוי להותיר בכם את הרושם שמדובר בעוד חוג לימודים לכאורה במוסד אקדמי, אך כאשר צוללים מעט פנימה לתוכנית הלימודים ולמבנה הייחודי של החוג ומסלולי הלימוד השונים, מבינים את הרציונל שעומד מאחורי אחד הדגלים שהחוג נושא בגאווה: הכל מתחיל ונגמר בחינוך. במכללה האקדמית גליל מערבי הפכו את האמרה הרווחת "הכל חינוך" למציאות אקדמית, שפורטת אותה למעשים ולחיבור לשטח. החוג משמש כבית ספר לחינוך עבור הסטודנטים, במסגרתו הם לומדים את גוף הידע הבסיסי ומרחיבים את היכרותם עם מדעי החינוך וענפיו במגוון קורסים, דוגמת פסיכולוגיה של החינוך והתפתחות הילד, משחוק ויצירתיות.
ארגז כלים מעשי
לימודי התואר הראשון נועדו להקנות ידע בסיסי נרחב על מהות החינוך ולהמחיש את זיקת התיאוריות החינוכיות אל המציאות של מערכות החינוך בשדה החינוכי הרחב ואל אפשרויות התעסוקה וההתמחות בחינוך. החוג בנוי במתכונת של אשכולות לימודים עיוניים ממנו מסתעפים תחומי ידע והתמחויות כדוגמת הגיל הרך, לקויות למידה, ניהול במערכות חינוך וייעוץ חינוכי, הנלמדים במכללה כבר בתואר הראשון. בשלוש השנים האחרונות פועלת במכללה התוכנית המבוקשת לתואר שני .M.A בניהול מערכות חינוך. במסגרת לימודיהם, הנפרשים על פני שנתיים, רוכשים הסטודנטים ידע מעשי וכלים שיסייעו להם בניהול במערכות חינוך לצד ידע תיאורטי ומחקרי. הלימודים מרוכזים ביום אחד בלבד בשבוע במטרה לאפשר לאנשי חינוך עובדים ללמוד לתואר שני ביום החופשי שלהם. בנוסף, מציעה המכללה תוכנית לתואר שני .M.A באוריינות וחדשנות בחינוך, בפורמט לימודים דומה, המאפשרת ללמוד על הובלת תוכניות התערבות ופרויקטים חינוכיים אורייניים ומגוונים בדרכים יצירתיות מבוססות מחקר.
"בניגוד למכללות השונות להכשרת מורים, סמינרים או כל פלטפורמות לימודים ששמות את הפוקוס על הוראה בלבד, אנחנו מאמינים שאין דבר כזה תואר ראשון בחינוך בלי פרקטיקה והבנה יישומית של קשת האתגרים שהחינוך בישראל מזמן לבוגרים שלנו", מדגישה ראשת החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' ורד וקנין-נוסבאום. "הוראה היא מקצוע חשוב ונעלה, שמטבע הדברים מאייש את רוב משרות ההוראה, הניהול והפיקוח במערכת החינוך, אך חינוך הוא הרבה מעבר להוראה ומהממשק הסטנדרטי בין מורה לתלמיד. זו הסיבה שאנו מציעים תחומי ידע והתמחות שכל כך מרכזיים בעולמות החינוך, מהם הבוגרות והבוגרים שלנו מתפתחים למגוון אפיקי תעסוקה כמו חינוך בלתי פורמאלי, אבחון דידקטי, מקצועות טיפוליים, רגשיים ועוד. כל אלה אינם בבחינת בק-אופיס או מקצועות פרא-חינוכיים, אלא ליבת החינוך והוראה ממש".
2 צפייה בגלריה
ראשת החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' ורד וקנין-נוסבאום
(צילום: באדיבות המכללה האקדמית גליל מערבי)
בשונה ממכללות להוראה, בהן אין מסלולים ייעודיים אלא הסטודנט מכוון את עצמו מראש לארבע שנים לקראת מקצוע ההוראה, במכללה האקדמית גליל מערבי ניתן לבחור לקראת השנה השלישית ללימודים האם להמשיך לתואר שני או לתעודת הוראה. הגמישות ואפשרות הבחירה במסלולי ההתמחות השונים, מאפשרים לסטודנטים ורסטיליות כאנשי חינוך מתוך תפיסה שמקדמת המכללה בשנים האחרונות, לפיה החשיבות היא בהכנה לעולם העבודה החדש, שבאה לידי ביטוי בהכשרה האקדמית, תוכניות הפרקטיקום והדגש על אופק עתידי.
אחד מהיתרונות שהסטודנטים בחוג לחינוך במכללה נהנים ממנו הוא הגמישות בלוחות הזמנים של הלימודים. בתואר הראשון מתקיימים שני מסלולים, ערב ובוקר, המאפשרים לסטודנטים לשלב עבודה. "חלק מהסטודנטים שלנו עובדים בסביבות חינוכיות מגוונות, פורמליות ושאינן פורמליות, ובחרו ללמוד כאן על מנת לרכוש ידע יישומי נוסף שיתרום לקריירה המקצועית שלהם", מסבירה פרופ' וקנין-נוסבאום.
לצד הלימודים במסלולי ההתמחות השונים, החוג לחינוך במכללה מעניק לסטודנטים את האפשרות לרכוש גם תעודת הוראה במסגרת שיתוף פעולה מוצלח עם המכללה לחינוך בית ברל, אליה נרשמים כמחצית מהסטודנטים בחוג. מדובר בתוכנית היברידית של יום בשבוע שמוקדש להתנסות מעשית במסגרות החינוך באזור הצפון, קרוב למקום מגוריהם של הסטודנטים, וכן מספר שעות שבועיות לטובת שיעורים מקוונים או למפגשים עם מרצים במכללה האקדמית גליל מערבי.
צמצום הפערים – מסיסמה למציאות
המכללה רואה עצמה כעוגן אקדמי, תרבותי, חברתי, כלכלי והשכלתי לאזור בו היא שוכנת ולאזור הצפון כולו. לשם כך חותרת המכללה כיעד מרכזי להוות מוסד איכותי וייחודי להשכלה גבוהה ואבן שואבת למגוון רחב של סטודנטים מהאזור ומרחבי הארץ. במהלך הלימודים הסטודנטים משתלבים בפרויקטים חברתיים של יזמות חינוכית וצמצום פערים - כך הם מעבירים תוכניות סיוע ותוכניות התערבות במסגרות החינוך, שנבנות תוך חשיבה רבה, תיאום והכוונה עם סגל המרצים, אשר פותחות לילדים, כבר בגיל הגן, אפשרויות חדשות ומגוונות.
"החשיבה המתמדת מובילה להפריה הדדית", מוסיפה ד"ר וקנין-נוסבאום, "החל מחשיבה על השיבוץ וכיצד תיבנה התוכנית ועד המפגש עם הילדים שנותן לסטודנטים המחשה מעשית עם אילו אתגרים מגוונים מתמודדים תלמידים שונים במערכת החינוך. כך אנחנו מעמיקים את החיבור בין המחקר האקדמי לשדה החינוכי".
בתוך כך, אחת החוזקות שמדגישים במכללה היא קיום אינטראקציה שוטפת עם הסטודנטים, בשיחות 'אחד על אחד' עם הסגל האקדמי לטובת חניכה וליווי פרטניים וכן סיוע בדיוק הנתיב התעסוקתי הנכון עבורם. זירות ההתנסות המעשית מלוות במחקר שכולל כלים למדידה ולהערכה, ומאפשר לסטודנטים ללמוד האם הם באמת הצליחו ליישם את התוכניות והיכן הם נדרשים לבצע תיקונים. חקר מסוג כזה שמבצעים הסטודנטים, מאפשר לעקוב אחר השיפור בהישגי הילדים, לבחון האם השינויים היו אופטימליים ועד כמה הם תומכים בתוצאות מחקרים קודמים, אם בכלל, וכן להסיק ממנו מסקנות עתידיות.
"בנינו כאן תמהיל מוצלח שמשלב בין הון אנושי חזק, איכות אקדמית גבוהה ותודעת שליחות שנותנת את אותותיה בשדה החינוכי. אנחנו מציעים את התוכניות שלנו לבתי הספר ולגני הילדים והם מאמצים אותן בשתי ידיים ובשקיקה. בכל הקשור לצרכים הכמותיים שעולים מהשטח, לצערנו הם תמיד צריכים יותר מאשר מה שאנחנו מסוגלים לתת, אבל יש לנו תרומה לא מבוטלת בצמצום פערים שמחוללת פלאים".
איך כל זה מסתדר עם הירידה בערכו של מקצוע המורה?
"בעשייה שלנו אנחנו מראים לסטודנטים איך אנחנו יכולים לעשות שינוי של ממש בחברה, בכל יום. השינוי הזה משפיע על הכלכלה, מוביל לצמצום פערי אי שוויון, מנבא אופן השתכרות, צמצום פשיעה, אופק השכלה ומשכלל את כישורי החיים של ילדי ישראל. הם מבינים את המשמעות של היכולת שלהם לחולל שינוי אצל כל תלמיד וגם במובנים רחבים יותר, יכולתם להשפיע ברמת המדינה והחברה. תחושת השליחות הנובעת מכך יחד עם השינויים המבורכים שנעשו לאחרונה בתנאי ההעסקה, שמספקים אופק תעסוקתי לכל החיים, מעלים את קרנן של מקצועות החינוך וההוראה שמאפשרים יציבות ושאינם נגמרים אף פעם".
אילו אתגרים יש כיום לבוגרי תואר בחינוך?
"ישנם לא מעט אתגרים, אך בעיניי האתגר המרכזי הוא בפן החברתי. במשך עשורים רבים מדינת ישראל מובילה לשלילה במדדים הבוחנים את רמת הפערים החינוכיים בקרב התלמידים. אנחנו רואים קשר חיובי חזק בין הסביבה שהילד גדל בה לבין איכויות הכישורים והמיומנויות שהוא רוכש".
איך אתם פותרים אותם?
"אנחנו שמים דגש רב בתוכנית הלימודים על היבטים רגשיים ומוטיבציוניים. כיצד לגשת לילד, כיצד לטפח את עצמנו כדמויות שיודעות ומסוגלות ליצור תקשורת שבונה אמון, כיצד להתמודד עם קשיים רגשיים שעלולים לעכב את ההתפתחות של הילד בלימודים. ניהול זמן, סדר עדיפויות הבחנה בין עיקר לתפל".
עם אילו ערכים מוספים הבוגרים יוצאים מהתואר?
"הבוגרים יוצאים מהתואר עם יכולת לזהות קשיים ייחודיים אצל ילדים, תלמידים ומבוגרים, לבנות יוזמות חינוכיות חדשניות ולהעריך את יעילותן. הבוגרים יוצאים עם ארגז כלים מפותח הכולל את מיומנויות המאה ה-21 ומאפשר להם להשתלב במספר אפיקים חינוכיים. התואר מהווה בסיס למסלולי התפתחות מגוונים. כמו כן, בעבור המעוניינים, קיימת אפשרות גם להיחשף לשיתופי פעולה בינלאומיים ולחוות למידה משותפת עם סטודנטים מהעולם. מעבר לכל אלה, היצע הקורסים הוא רחב ועכשווי ומאפשר חשיפה למגוון תחומים מרתקים שלא חשבתם עליהם".
