ירושלים מתנהלת בסבך של ניגודים. בהליכה קצרה ברחובותיה פוגשים מגוון תרבויות, צורות לבוש ושפות. בעוד יש מי שמוטרדים מהתמונה הדמוגרפית, הקרן לירושלים היא הגוף שחושף את הצד היפה של הגיוון. את הקרן לירושלים הגה והקים בשנת 1966 ראש העיר המיתולוגי טדי קולק כגוף עצמאי וא־פוליטי, במטרה "לחתור ולעשות לשיפור רווחת תושבי ירושלים באשר הם, תוך חיזוק המרקם החברתי הייחודי בעיר ויחסי השכנות הטובה בין קהילותיה" (מתוך חזון המייסדים). פעילותה היא הגורם המרכזי בפיתוח העיר בהיבטים של תרבות יוצרת, העצמה קהילתית ומנהיגות אזרחית עתידית – תוך הדגשת הנושא של חיים משותפים, צמצום פערים ומתן הזדמנות לכולם. "הקרן מבקשת לקדם בשיח את העובדה, שהנכס הגדול ביותר של העיר הוא הגיוון שלה – ערבים, יהודים, חילונים ודתיים", מסביר נשיא הקרן שי דורון. "לא זו בלבד שזהו אינו חיסרון, אלא הנכס הגדול שמאפיין את העיר".
דורון, תושב ירושלים, צמח מהשטח. הוא שימש מנהל המרכז הקהילתי בשכונת נווה יעקב, כשב־1989 מינה אותו קולק לראש לשכתו, תפקיד שאותו מילא ארבע שנים ובמהלכו ניהל פרויקטים משימתיים והיה שותף בתהליכי קבלת החלטות ותכנון עירוניים. ב־1993 מונה כמנכ"ל גן החיות התנ"כי וחתום על הפיכתו לאתר המתוייר בישראל עם כמיליון מבקרים בשנה, לצד גיוס מאות מיליוני שקלים לפיתוחו ולהטמעת תוכניות בתחום החינוך, הקהילה, המחקר ושמירת הסביבה. מ־2011 הוביל גם את הקמת האקווריום הצמוד לגן החיות.
מה היה קורה אלמלא הייתה פעילות הקרן לירושלים?
"אני ירושלמי, ובלי הקרן ירושלים הייתה עיר בלי נשמה, בלי השראה, בלי יצירה. זו אולי חוצפה לומר כך, בכל זאת, יש פה 3,000 שנות היסטוריה, דתות שונות וסיפורים היסטוריים. אבל היום לכולם ברור מאליו שבעיר פועל תיאטרון ירושלים ומרכז ז'ראר בכר ומוזיאון מגדל דוד, והקרן לירושלים היא זו שהקימה אותם. לצד זאת הקרן אחראית גם על הדברים הכי בסיסיים, כמו המרכז הרפואי הגדול בשייח' ג'ראח, שהוקם אחרי 1967, או מרכז הספורט הקהילתי הראשון שמוקם כעת במזרח העיר, רוב הפארקים והמתנ"סים ומרכזי הספורט הקהילתיים, איצטדיון טדי - אני שומע אנשים שמגיעים אליו וחושבים שטדי היה בכלל החלוץ המרכזי של בית"ר ירושלים... הייתי בחנוכת האיצטדיון יחד עם יצחק רבין ועם טדי, שאומנם לא היה חובב כדורגל, אבל הבין את הצורך במתקן כזה בעיר. הקרן אחראית גם על איצטדיון מלחה, מגרשה הביתי המיתולוגי של הפועל ירושלים בכדורסל. נשמה זה גם גן הוורדים מול הכנסת או גן הפעמון, שהוא מקום מפגש לבני כל הדתות. הקרן לירושלים היא הערך המוסף של העיר, מתוך אמונה שהמקום הזה יהיה יום אחד מודל לחיים משותפים".
החינוך יוצא מהכיתה
בימים אלה הקרן מקדמת מיזם מהפכני בשם "העיר כבית ספר", כשאת הכיתות כחללי לימוד מסורתיים מחליפים מוזיאון המדע, מוזיאון ישראל, האקווריום, גן החיות ועוד. "בהשפעת הקורונה. אנחנו מובילים היום עם העירייה מיזם שהוא בבחינת השראה לימודית, ולא כחוויה חד פעמית, אלא כמתכונת לימוד שמעוררת את החקר והסקרנות הטבעית של כלל 290,000 ילדי העיר. אני אומר באחריות שמערכת החינוך בירושלים היא כיום הכי יצירתית, מתקדמת ומגוונת בארץ", מצהיר דורון ומספר על מיזם נוסף: "בשיתוף המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, העירייה והתורמים אנו מקיימים זו השנה השלישית פיילוט של התוכנית 'על מדע' לעידוד לימודי המדעים המדויקים כבר ביסודי, בכיתות ג'-ה'. בתוכנית משתתפים למעלה מ־40 בתי ספר יהודיים וערביים, בהם גם 14 תלמודי תורה חרדיים.
בלב הפעילות נמצאת התרבות היוצרת עם בתי ספר מובילים לאומנות ותרבות, כמו בית הספר לאומנות חברתית ע"ש נגר במוסררה, סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, סטודיו למשחק ניסן נתיב, בית הספר לתיאטרון חזותי, בית ספר לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" למגזר הדתי והחרדי ועוד. "אין כזה מִצרף של יצירתיות באף עיר בארץ. מבתי הספר 'מעלה' ו'סם שפיגל' יצאו כמה מהיוצרים הגדולים ביותר שפועלים בישראל, ועכשיו תומכת הקרן בתוכנית מיוחדת לנשים חרדיות, מתוך הביקוש להפקות וידיאו עבור המגזר. עוד מקודמת תוכנית לצירוף סטודנטים ממזרח ירושלים לסם שפיגל כתלמידים מן המניין", מציין מנכ"ל הקרן.
לאחרונה השלימה הקרן פרויקט שילוט חדש בעיר העתיקה, הכולל QR לסריקה בנייד. מאחורי השלטים מתגלים סיפורי העיר ואנשיה. באותה נשימה מונה דורון את בית קפה אירופה לניצולי שואה ומסביר: "הקרן היא הגורם מספר אחת במימון הפעילות החברתית והתרבותית של 11,000 הניצולים שעדיין חיים בעיר. זה לא במקום הרווחה והטיפול הרפואי. אנחנו מסייעים להם בהפגת הבדידות. אולי זה לא חדשני, אבל זה הכי חשוב". עוד קיימה הקרן, במסגרת עידוד יזמות מקומית, תחרות "צעדים ראשונים" בשיתוף קרן דן דוד, המלווה יזמים צעירים, המעוניינים להקים עסק בירושלים, בהם בית ספר ללימודי מקצועות היופי במזרח העיר, בית ספר להכנת פאות ועוד. הזוכים נהנים מהשקעה של למעלה מ־1,600,000 שקל, לצד מנטורים והלוואות סיוע.
העשייה הענפה מתרחשת, לדברי דורון, בתמיכתו העצומה של ראש העירייה. "אין שותף יותר טוב לקרן ממשה ליאון. זה ראש העירייה הראשון אחרי קולק שמבין את השותפות הקריטית גם בהיבט של מינוף התרומות לעיר. התורמים היום לא נותנים תרומה ללא יעד, אלא מחפשים שותפות שחשובה לעיר. בהיבט זה ליאון הוא הפרטנר האולטימטיבי".
