חולון מוכרת כ"עיר הילדים", ומתברר שמעבר לגני סיפור הפזורים לאורכה ולרוחבה של העיר, מוזיאון הילדים, הפארקים הירוקים ושלל מוסדות התרבות והפנאי שפועלים בה, העירייה משקיעה לא פחות מ־%44 מתקציבה השוטף לטובת החינוך.
מספר התלמידים בעיר - מגן הילדים עד סוף התיכון – הוא כ־38 אלף, והם מרוכזים ב־56 בתי ספר (9,000 בגני ילדים, כ־16 אלף בבתי הספר היסודיים וכ־14 אלף בבתי הספר העל־יסודיים). מתוך 12 בתי הספר השש־שנתיים, מספר הזכאים לתעודת בגרות ב־11 מהם הוא יותר מ־90%. אחוז הזכאות לבגרות הרשמי בחולון עומד על 77.4%, כשהממוצע הארצי עומד על 69.7%. העיקרון העירוני בהקשר של תעודת הבגרות הוא לא רק לקבל תעודה ולסמן "וי", אלא לדאוג לכך שתלמידי חולון יוציאו תעודת בגרות איכותית, שתשרת אותם בהמשך חייהם האזרחיים. לכן מינהל החינוך העירוני פועל לכך, שרוב ילדי העיר ילמדו אנגלית ברמה של 4 ו־5 יחידות לימוד, ושם דגש רב על לימודי 5-4 יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעים.
חולון מצטיינת גם במניעת נשירה ממערכת החינוך ואחוז הנשירה עומד על 0.3% בלבד - מהנמוכים בישראל. המסר העובר מראש העיר הוא, שאחוזי הזכאות לבגרות חשובים, אבל סיום 12 שנות לימוד במסגרת חינוכית חשוב יותר.
לאחר פתיחת המרכז לחדשנות חינוכית, "אתחלא", ייפתח החודש בעיר המרכז החינוכי־טכנולוגי החדשני והמתקדם בארץ "בית רותר", שעלותו מסתכמת ב־20 מיליון שקל. המרכז יהווה מוסד שמקדם חדשנות ויזמות ויפעל להטמעת תפיסות ופרקטיקות חדשניות, תוך שותפויות אסטרטגיות בין עולמות התעשייה ובין האקדמיה והחינוך. במרכז ייפתחו שלוש מגמות: תקשורת, עיצוב המוצר ואווירו־חלל. מטרתו המרכזית היא מינוף החינוך הטכנולוגי בעיר בפרט ובמחוז בכלל, והוא יהווה בית למגמות הטכנולוגיות העירוניות ולמורים ולתלמידים מרחבי העיר. המרכז מצויד במעבדות ובמערכות החדישות ביותר בתחומי התקשורת, עיצוב המוצר, עיצוב תעשייתי ותחום התעופה והחלל, ומועסקים בו אנשי מקצוע מובילים בתחומם. העירייה גם קיבלה אישור לפתיחת תיכון ארצי לרפואה דיגיטלית, בשיתוף עם המכון הטכנולוגי HIT ובית חולים שיבא.
אחד הגורמים המביאים לזינוק במספר התלמידים בחולון בדרך לתעודת בגרות איכותית, היא מתודת העבודה הייחודית הפועלת לכל אורך רצף הגילים, המכונה P.B.L - Project Based Learning, ובעברית למ”פ – למידה מבוססת פרויקטים. מדובר בשיטת לימוד שבה מאורגן תהליך החקר סביב תוצר המניע את פעילויות התלמידים. המשך התהליך הוא הצגה אישית וקבוצתית של התוצר בפני קהל, ושיאו במפגש תוצרים בנוכחות הקהילה החינוכית. “פרויקט טוב הוא פרויקט שמשמעותי לתלמיד ומשמעותי לקהל היעד, פרויקט שתורם ומשרת את הקהילה”, אומרת אריאלה קידר, ראשת מינהל החינוך בעיריית חולון.
לימוד בשיטה זו משנה את תפקידו של המורה. לא עוד מורה מסורתי שאחראי להעברת הידע, אלא מורה המשמש כמנחה לחקר וללמידה משמעותית, תוך שימוש במשאבים הקיימים לתלמידים (ספרים, מאגרי ידע אינטרנטיים, מומחים מתחומים שונים וכד'). בבסיס השיטה עומד הרצון ליצור למידה שבה קיים אתגר אינטלקטואלי, קשר לעולם האמיתי, יכולת של כל תלמיד לבטא את קולו האישי והתנסות בשיתוף פעולה. "נראה שבמהלך הטמעת ה־PBL הצלחנו לבנות תרבות ארגונית הבנויה על שפה עירונית משותפת, ראייה הוליסטית ודיפרנציאלית, חלוציות וחדשנות חינוכית - שיכולה להסביר את ההצלחה של העיר כמובילה בתחום ה־PBL”, מציינת קידר.
במקביל קיימים בעיר בית ספר תיכון ברוח HTH ובית ספר יסודי, שתפקידם להוות מגדלור ליישומה של הגישה והפדגוגיה. 73 מנטורים מובילים את התהליכים בבתי הספר, ובכל שנה מתקיים סמינר בכל אחד מאגפי הגיל וכן פורומים עירוניים להרחבת התפיסה ולהעמקתה.
חולון מקדמת זה מספר שנים תהליך עירוני המיועד להדק את הזיקות והקשרים בין המרחב העירוני ובין מערכת החינוך. הלמידה נעשית בשיתוף מוסדות התרבות הרבים בעיר, והוראת מקצועות ליבה במרחב הציבורי במסגרת "פסטיבל שכונות", למידה בשיתוף בעלי עסקים בעיר, תעשייה ואקדמיה.
בעיר מגוון רחב של תנועות נוער וארגוני נוער, מרכזי נוער ומרכזים לאוכלוסיות בסיכון, וכן הוקם בה "צוות ה־5", שמאגד את כל הגורמים העוסקים בחינוך הילדים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
השנה התקיים תהליך של כתיבת מצע חינוך עירוני מתוך הבנה, שמצע חינוכי הוא האסטרטגיה היעילה ביותר לקידום מסגרות החינוך בעיר. רק דיאלוג פורה בין מִינהל החינוך למסגרות החינוך על בסיסי מצע חינוכי משותף יוכל להמשיך ולקדם את איכות החינוך שהעיר מעניקה לתלמידיה.
עוד שני פרויקטים חשובים הם "סודקות את תקרת הזכוכית" ו"שוות", שבהם משתתפות 680 תלמידות.
עיריית חולון משקיעה בכל בתי הספר העירוניים בהוראה מתקנת, ויש לה תוכנית ייחודית שנותנת מענה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, כאשר היא מסבסדת עד ל־90% מעלויות האבחון של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז והטיפול בהם בתוך בתי הספר, וכן הילדים זוכים ללמידה ולתכנון זמן בעזרת מורה מקצועית. הוכשר גם צוות עירוני גדול של כמה עשרות מנטורים, שמבצעים את ההטמעה בתוך בתי הספר. המתודה הזאת מכשירה את בוגר המערכת לחיי תעסוקה וללימודים אקדמיים.
איזו אורקסטרה
מערכת החינוך משקיעה משאבים גדולים בחינוך לתרבות. בעיר פועלים "בתי ספר מנגנים" בשיתוף הקונסרבטוריון העירוני, שבהם התלמידים לומדים לנגן על כלי הקשה, כלי מיתר או כלי נשיפה. מוסדות החינוך מתגאים גם במגמות מוזיקה, תיאטרון, מחול, ספורט ואומנות. לימודי שחמט הוכנסו לגני החובה מתוך ההבנה שיש לזה ערך כפול - מחד זהו תוכן לשעות הפנאי, ומאידך לימודי השחמט מחייבים את הילדים לתכנן ולחשוב.
עיריית חולון משקיעה רבות בתלמידיה המצטיינים. בעיר קיים מסלול רובוטיקה, שתלמידיו זכו בפרסים ארציים ובינלאומיים. הורחבו המענים לתלמידים טובים ומצטיינים על ידי פתיחת 13 מסלולי הצטיינות בחטיבות הביניים, וגדל משמעותית מספר התלמידים שמסיימים את התיכון עם חמש יחידות במתמטיקה. כל תלמיד רביעי בחולון יוצא עם תעודה של חמש יחידות במתמטיקה, וזה המון.
בספטמבר הבא ייפתח בית ספר חדש - בית ספר לרפואה דיגיטלית, שיכוון תלמידים לשני מסלולים – מסלול רפואה ומסלול לדיגיטציה לרפואה. בבית הספר הזה ילמדו תלמידים מכל הארץ.
חולון היא בין הערים הגדולות במדינה, שבה פועלות מאות מסגרות חינוכיות, ביניהן שמונה בתי ספר של החינוך המיוחד, שהם גאוות העיר. "החלטת ראש העירייה מוטי ששון לבחור ולהשקיע באפיק חינוכי זה לא ברורה מאליה", אומרת אריאלה קידר, "והיא מבטאת את המסר החברתי הנעלה של אחריות ודאגה גם לחוליות החלשות יותר בחברה. אותם בתי ספר מטפלים לא רק בילדים עם פיגור, אלא גם באוטיסטים מתבגרים, ילדים עם בעיות נפשיות, מתבגרים עם בעיות התנהגות ועוד".
"כשהגעתי לנהל את מינהל החינוך בעיריית חולון", נזכרת קידר, "מצאתי ראש עיר שנותן מקום רב לדרג המקצועי ומאפשר ליזום ולהתחדש. חולון מבחינתי היא מקום נקי מפוליטיקה קטנה, דבר המאפשר להביא את העיר למצוינות חינוכית".
מינהל החינוך בעיריית חולון ממוקד בתהליכים. הוא לא פופוליסטי, והוא גמיש ובעל יכולת להסתגל לשינויים ולאירועים בלתי צפויים. הוא פועל באמצעות שיתופי פעולה, מעורבות בעלי עניין ודיאלוג פתוח, נמצא בלמידה מתמדת ובעיסוק בשאלת ה"לשם מה?". כשלא מצליחים, בוחנים זאת באומץ כדי לשנות ולעשות טוב יותר.
אחד הדברים שמאפיינים את המינהל הוא תפיסת חדשנות חינוכית, הנובעת מהצורך לייצר מנועי שינוי בתוך בתי הספר והתאמתם למאה ה־21. כל הפעילות שנעשית עכשיו בתחום החדשנות החינוכית בעיר, נועדה לטעת בצוותים החינוכיים את האומץ ליצור, להתנסות, לייצר מערכות שיתוף בין צוותים ולהעניק תמיכה ואומץ ניהולי למנהלים.
החזון החינוכי של חולון הוא לקדם תפיסה הרואה את המערכת כסביבה מגדלת ומעצימה; תפיסה הרואה בהוראה, בלמידה, בכיתה - כקבוצה חברתית, ובקשר שבין בית הספר ובין המשפחה - מרחב לפיתוח ולקידום רווחה נפשית של כלל השותפים. חולון מצליחה בתהליך ההטמעה בזכות איכות האנשים העובדים במינהל החינוך ובמוסדות החינוך. רק כך, ביחד, מצליחים לצמצם את הפער בין החזון ובין חיי היומיום.
תעודת זהות
שם העיר: חולון
ראש העירייה: מוטי ששון
מספר תושבים: כ־200,000
ההישג הגדול בשנתיים האחרונות: יותר מ־90% מתלמידי 11 (מתוך 12) בתי הספר השש-שנתיים בעיר זכאים לתעודת בגרות. מגמת התלמידים שלומדים חמש יח"ל מתמטיקה ואנגלית נמצאת בעלייה מתמדת וקיימת גם עלייה מרשימה בזכאות לתעודת בגרות בהצטיינות.
אשכול גנים יהלום (מקבץ של שבעה גני ילדים) זכה השנה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך על הפגנת מקצוענות, חדשנות ואמונה בדרך ועל מתן סביבה חינוכית מצוינת לילדים.
