מוגש כשירות לציבור בחסות אסטרהזניקה ו-MSD
בשנת 2015, כמה שנים לאחר שאימה נפטרה מסרטן, חשפה השחקנית ההוליוודית אנג'לינה ג'ולי, כי עברה סדרת ניתוחים לכריתה מניעתית של השדיים, החצוצרות והשחלות בגופה. ג'ולי נימקה את הבחירה לעבור את ההליך החריג, בכך שהיא נשאית של מוטציה בגן BRCA ונמצאת בסיכון לפתח בעתיד גידול סרטני באיברים אלה.
בעוד שכיום גילוי מוקדם של סרטן שד אפשרי בזכות בדיקות סקר שגרתיות דוגמת ממוגרפיה ואולטרסאונד, הרי שבתחום סרטן השחלות בידי הרפואה אין עדיין כלים יעילים מספיק לכך.
ראשית נכיר את הנתונים: המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שבדק את כלל סוגי הסרטן בקרב נשים בישראל, מפרסם כי נכון לשנת 2019 הגידולים הממאירים השכיחים ביותר בהתאמה הם: שד (33%), מעי גס, ריאות וסרטן הרחם. סרטן השחלות ממוקם אומנם רק במקום העשירי, עם כ־2.4% מכלל הגידולים, אך בשיעורי תמותה הוא נמצא במקום השישי, עם שיעור פטירה של כ־5.4% מכלל המאובחנות בסרטן.
"השכיחות של סרטן השחלה אינה גבוהה יחסית לגידולים אחרים, אבל מדובר בגידול קטלני בשל האבחון המאוחר. על אף שנערכו מחקרים וניסיונות רבים, טרם נמצאה דרך לגילוי מוקדם. ישראל גם מתאפיינת בשכיחות גדולה יותר של סרטן שחלות בשל הימצאות מוטציות בגנים - BRCA1 ו-BRCA2, שעוברים בתורשה. גנים אלה התגלו בשנות ה־90 כמתקני DNA, אולם במקרים מסוימים כשמשתבש מנגנון התיקון, התוצאה עשויה להביא להתפתחות גידול סרטני", מסביר פרופ' צבי ואקנין, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית ואגף נשים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). "אנחנו יודעים שבקרב יוצאי אשכנז אחד מכל 40 (2.5%) הוא נשא של אחת מ־3 מוטציות מייסד בגנים BRCA1 ו־BRCA2, ואפשר לדעת בדיוק היכן נמצא הפגם. הנשאות מעלה את הסיכוי לסוגי סרטן מסוימים, בעיקר בשד ובשחלה. במקרה של סרטן השחלה שיעור הסיכון לפתח את המחלה בקרב נשאי מוטציה בגן BRCA1 עומד על כ־40%-60% ובגן BRCA2 על כ־15%-30% ובגילאים צעירים יותר. בסך הכול השכיחות של מקרי סרטן השחלה באוכלוסייה שאינה נשאית עומדת על 1.4%", מוסיף פרופ' ואקנין.
3 צפייה בגלריה
פרופ' צבי ואקנין, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית ואגף נשים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)
(צילום: פרטי)
בזמן שניתן לאתר גידול בשד באמצעות מישוש או בהדמיה מתקדמת, הבעיה העיקרית באבחון הגידול השחלתי היא היעדר תסמינים ספציפיים. אלה מופיעים בשלב מאוחר וכוללים למשל תלונות על נפיחות הבטן, הפרעות שונות במערכת העיכול והיווצרות מיימת (נוזל) בחלל הבטן. למרבה הצער, עד לאבחון סופי הגידול מספיק להתפשט בחלל הבטן ולשלוח גרורות. "אישה מגיעה עם ממצא בשחלה או בחלל הבטן, עוברת הערכה ונשלחת לבדיקות הדמיה דוגמת אולטרסאונד, שיכולות לכוון אותנו לאבחון. בהמשך דוגמים את רקמת הגידול או הנוזל", מסביר פרופ' ואקנין. "לפעמים מתאפשר אבחון מוקדם מסיבות מקריות, למשל כשנדרש ניתוח גינקולוגי ובמהלכו מתגלה הגידול. גילוי מוקדם אפשרי גם כשהגידול ממוקד בשחלה ובחצוצרה, והן נכרתות בניתוח להפחתת סיכון".
כיצד מטפלים בסרטן השחלה כיום ומהן ההמלצות העדכניות?
"הטיפול משולב בעיקר מכימותרפיה וניתוח. בעשור האחרון פותחו גם טיפולים ביולוגיים, שניתנים בתום סבבי הכימותרפיה והניתוח, ונמצאו כמעכבים את התקדמות המחלה. מדובר בקבוצת הטיפול המכונה 'מעכבי PARP', שנועדה להפחית הסיכוי לחזרת המחלה", מסביר פרופ' ואקנין. הטיפול מבוסס על חומר שפועל כנגד מנגנון תיקון ה־DNA בתא הגידול, שבמקרים ספציפיים אלה רגיש יותר, כי מנגנון התיקון כבר פגוע כתוצאה מהמוטציה בגן BRCA. "למעשה כשיש גידול גדול, בנשים שנושאות את המוטציה של הגן BRCA או בנשים שבגידול המקורי שלהן התגלתה בעיה ב־BRCA, הפתרון הוא ניתוח וכימותרפיה", מסביר פרופ' ואקנין, "אבל כדי למנוע את ההישנות של המחלה – ניתן את מעכב PARP כטיפול יומיומי".
לסיכום, מה חשוב שנשים יידעו בהיבט של גילוי סרטן השחלה?
בשנתיים האחרונות נכנסה לסל בדיקת דם לגילוי מוטציות בגן BRCA עבור נשים בריאות ממוצא אשכנזי. "אני ממליץ לכל אישה מעל גיל 25 ממוצא אשכנזי מלא או חלקי לבקש מקופת החולים הפניה לביצועה. אם נמצאה נשאית, היא נכנסת למסלול מעקב קפדני יותר, הכולל US נרתיקי שנתי או חצי שנתי, לצד בדיקה גינקולוגית ובדיקת סמן 125AC", אומר פרופ' ואקנין. "כיום ההמלצה למאובחנות היא כריתה מונעת של השחלות והחצוצרות, פעולה המפחיתה את הסיכוי לפתח סרטן שחלה מעשרות אחוזים לכ-3%-5%. בקרב נשאיות BRCA1 ההליך מומלץ החל מגיל 40-35 וב־BRCA2 – החל מגיל 45-40, כלומר עם סיום התוכנית המיילדותית. אפשר לבצע זאת בהליך לפרוסקופי זעיר־פולשני". עוד הוא מוסיף: "חשוב לזכור, שאפילו גם אם חלילה חליתן, יש היום טיפולים שמסייעים בהפחתת הסיכון להישנות מחלה".
