"ירושלים היא העיר עם הכי מעט שיווקי קרקעות – לא רואים כאלה כמעט", הוא אומר ומקווה שהמצב ייפתר בהקדם. "דיברו על רכס עין לבן, אבל בינתיים זה לא אושר, כשברקע יש את הקרקע בגבעת המטוס, אבל גם זה עוד לא יצא לפועל. זה מביא לעליית מחירים ולבריחת צעירים מירושלים".
איך פותרים את המצב?
"אפשר לחשוב על בנייה לגובה, שגם בעירייה תומכים בה, ואפשר גם להמשיך לקדם עוד תכניות התחדשות עירונית, אבל זה לא מספיק. בסופו של דבר צריך לשווק קרקעות חדשות ולהתחיל לבנות במקומות כמו רכס לבן, גבעת המטוס או עטרות. המדינה היא הבעלים של כ־80 אחוזים מהקרקעות ובכוחה להפשיר קרקעות. כדי שמחירי הדירות בירושלים ובכלל ירדו, המדינה צריכה למכור את הקרקע במחיר זול יותר. בעבר היה רצון של המדינה לקבל כמה שיותר כסף על הקרקע. היום נפל האסימון, וגם שר האוצר מבין שצריך להוזיל את מחירי הקרקעות".
בועז ישראל רואה בהפקדת תכנית בית הקבלן לאחר שאושרה בוועדה המחוזית, חלום שהתגשם. בית הקבלן ברחוב קדושי סלוניקי בשכונת ארנונה יהפוך לאכסניה של קבלני ויזמי ירושלים וישמש עבורם ככתובת למידע מקצועי. הוא יכלול בית ספר למקצועות הבנייה ויעניק לתושבי ירושלים שירות ומידע. "הבית הזה מגלם את אחת ממטרות הארגון שלנו", הוא אומר, "לפעול להרמת קרנם של מקצועות הבנייה ושל הקבלנים והבונים לענפיהם השונים, תוך דאגה לשילוב אינטרסים של כל הגופים הקשורים לענף הנדל"ן".
ארגון בוני ירושלים הוא ארגון הוותיק ביותר בארץ. הוא מייצג את כל קבלני הבניין והתשתיות הפועלים במרחב הכולל חמישה יישובים: ירושלים, מודיעין, מעלה אדומים, בית“ר עלית, בית שמש, אפרת ועוד תשע רשויות. "בארגון חברים כ־ 400 קבלנים ויזמים מירושלים והסביבה", הוא אומר. "אנחנו מספקים להם מענה וליווי ומייצגים את הקבלנים החברים בפני מוסדות, ארגונים ממשלתיים, מוסדות מקומיים ציבוריים ופרטיים, וחברות התשתיות בארץ ובחו"ל. אנחנו גם עוזרים להם בהחרגות, מסייעים במכרזים ומעניקים עזרה וטיפול מול רשות ההגירה והעובדים הפלסטינים וכן בטיפול מול רשם הקבלנים. יש לנו קשרים ושיתופי פעולה חמים מאד עם כל ראשי הערים, מהנדסי הערים, מנכ“לי עירייה, מנכ“לי חברות התשתיות ונציגות בוועדה המקומית בירושלים".
מאמין בהתחדשות
בועז ישראל המשמש בשש השנים האחרונות כיו“ר הארגון, הוא גם הבעלים והמנכ“ל של חברת האחים ישראל, החברה הקבלנית והיזמית הירושלמית הוותיקה, הפועלת מאז 1964 בבניית פרויקטים בכל רחבי העיר והארץ וכן ביזמות ברחבי העולם. ישראל גאה בפרויקט הדגל של החברה "מוזיאון רזידנס" בניות. "אנחנו נמצאים בשלבי סיום של הפרויקט היוקרתי", הוא אומר, "אבל מלבדו יש פרויקט נוסף שאותו אני מקווה להתחיל בשכונת גילה – שם נבנה 178 יחידות דיור בשני מגדלים למרגלות רחוב הסיגלית, שיכלול גם שטחי מסחר. בנוסף, רכשנו גם עתודות קרקע בשכונת בקעה, ממש בלב השכונה, ברחוב גד, שם אנחנו מתכננים להקים חמישה מבנים, כולל שילוב של שימור ובנייה חדשה".
חלק גדול מהבנייה כיום היא בהתחדשות עירונית. כחברה ותיקה נדרשתם להתאמות כלשהן?
“ברמה האישית, הקמתי את חברת ‘יתד’ שמתעסקת בהתחדשות עירונית. החברה מבצעת כיום 27 פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי־בינוי. יש לנו בתכנון כ־1,250 יחידות דיור בעיר. ירושלים היא העיר הגדולה בארץ ויש מקום לכולם, הריבוי דווקא נותן יתרון ומשכלל את השיטה לכל היזמים וזה גם לטובת רוכשי הדירות. מהפוזיציה שלנו כחברה וותיקה וההבנה בירושלים, יש לנו יתרונות על פני יזמים אחרים שהם יותר חסרי ניסיון".
איך שיתוף הפעולה שלכם עם אנשי עיריית ירושלים?
“מצוין. אני לא זוכר שיתוף פעולה כל כך פורה עם העירייה, ואני נמצא כבר שנים בענף. זה מתחיל מהקדקוד, ראש העיר משה לאון, שלוחץ ודוחף שנבנה כמה שיותר. גם העבודה עם מהנדס העיר יואל אבן טובה מאוד. אנחנו נפגשים אחת לחודש וחצי ומנסים לפתור בעיות ויש לנו אצלו אוזן קשבת. חשוב לציין גם את סגן ראש העיר אליעזר ראוכברגר, שבתפקידו כיו"ר ועדת התכנון מנסה לעזור ולסייע. כמובן שיש בעיות, אני לא אומר שלא, אבל מנסים למצוא פתרונות.
"אני, אגב, מאד מאמין בהתחדשות עירונית ולכן הקמתי את חברת ’יתד‘ יחד עם בני יהונתן ישראל וחתני עומר גבאי שמתמחה בהתחדשות עירונית ומובילה פרויקטים, כולם בירושלים. חשוב להבין: כדי למנוע הגירה שלילית צריך לספק כאן מקומות עבודה וליצור ביקוש לדירות בעיר שאנשים יכולים להרשות לעצמם לרכוש. גולת הכותרת מבחינתי היא לבנות עיר משגשגת שההגירה אליה תהיה חיובית ולא שלילית כפי שהיא כיום, ולכן יש צורך חיוני ליצירת מקומות עבודה חדשים בעיר".
