מאת שלום שטרית*
זוכרים את האופנובנק רוני ליבוביץ', מי שבשנים 1989-1990 שדד מיליוני שקלים מעשרות סניפי בנקים, נתפס נשפט ונידון ל־14 שנות מאסר?
ובכן, מתברר שאין צורך להיות שודד מסתורי על אופנוע שחור עם קסדה שמסתירה את פניו, על מנת לעשוק את הציבור הרחב כמו גם את הקבלנים.
כדי לסבר את האוזן:
סכומי כל מעשי השוד של האופנובנק הידוע לשמצה, מסתכמים בפרומיל שבפרומיל מול סכומי העתק שאיבד המשק הישראלי במהלך השנה האחרונה, וכל זאת באשמת נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון.
נתחיל בכך שבגלל מדיניות הנגיד הרוויחו הבנקים במהלך השנה האחרונה כ־6 מיליארד שקלים בזכות 10 העלאות הריבית. נוטלי משכנתאות שלקחו, לדוגמה, מיליון שקל לטווח של 20 שנה, נאלצו לשלם כ־1,200 שקל יותר, עובדה שגם פגעה קשות ברבבות משקי בית וגם חתכה את כלל שוק המשכנתאות לכמחצית לעומת אשתקד.
לא רק משקי הבית הפרטיים, גם היזמים והקבלנים נפגעו קשות כתוצאה ממדיניות הנגיד. מאות מהם פשטו את הרגל או נקלעו לקשיים גדולים. מימון הפרויקטים התייקר בעשרות רבות של אחוזים, מה שגרם באופן ישיר לכך שלכמחצית ממכרזי רשות מקרקעי ישראל שהיו בחודש אפריל האחרון, לא ניגשו כלל קבלנים. עובדה זו, כמובן, תשפיע גם על ירידה משמעותית בהתחלות הבנייה שיהיו ב־2023.
ואם נוסיף לכך את העובדה שבמהלך חודש מרץ האחרון הייתה ירידה חסרת תקדים של כ־46 אחוזים במכירת דירות, זאת לעומת מרץ 2022, נבין עד כמה כישלון הנגיד הינו חרוץ.
כל הכישלונות הללו של הפרופסור ירון היו, לפרוטוקול, בשם המלחמה באינפלציה. אולם, וזה אולם גדול, אם נבדוק נכוחה גם את הנגזרת הזו, נמצא כי גם כאן נכשל הנגיד לחלוטין. האינפלציה, שעמדה אשתקד על קצב שנתי של כ־5 אחוזים, נותרה בדיוק כפי שהייתה, זאת למרות ועל אף 10 העלאות הריבית.
האיוולת הגדולה מכולם של הנגיד הייתה בכך, שבשל מדיניותו הכושלת הפסידה המדינה כ־30 מיליארדי שקלים(!) זאת בשל הירידה התלולה במספר העסקאות. אם אשתקד הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן הגיעו לכ־70 מיליארד שקל, השנה הם יגיעו בקושי רק לכ־40 מיליארד בלבד.
האמת? אני תוהה עמוקות אם בכלל היה צורך להעלות את הריבית 10 פעמים ברציפות, וכמו כן אני תוהה האם היעד של מלחמה באינפלציה, שכבודו במקומו מונח, היה שווה את הנזק הכלכלי והחברתי חסר התקדים.
עצותיי לנגיד:
ראשית - הפסק לאלתר את העלאות הריבית שרק גרמו לנזק, ובהמשך שקול גם להתחיל ולהוריד אותה כפי שהבטחת, ששערה יגיע ל־1.5 אחוזים בלבד ב־2024.
שנית - בד בבד תהיה, לשם שינוי, טיפה יצירתי ותמצא דרך איך לסייע למאות אלפי נוטלי משכנתאות, אחרת, חלילה, נגיע למשבר כלכלי וחברתי שאותו לא ידענו מעולם.
שלישית - עזוב לשנייה את התיאוריות הכלכליות, ותתחיל לגלות טיפה חמלה גם לציבור הרחב וגם לנו, הקבלנים, שאמונים על בניין הארץ.
כי בלי מי שיבנה את הארץ, הפרופסור ירון, תהיה לך מדיניות כלכלית ללא מדינה!
* כותב המאמר הוא שלום שטרית, מנכ"ל ובעלי קבוצת שתית
קבוצת שתית מציגה: המסלול הגמיש
כפתרון לבעיית הגידול הדרמטי בהחזר משכנתאות, בעקבות 10 העלאות ריבית תכופות, קידמה קבוצת שתית את "שתית flex” - תוכנית הטבות גמישה, המאפשרת לרוכשים לבחור את מסלול ההטבות המועדף עליהם מתוך ארבע אפשרויות:
1. מסלול פטור ממדד וריבית עד למסירה.
2. מסלול 15% בחוזה - 85% במסירה.
3. הלוואת קבלן בלי ריבית ובלי מדד.
4. הנחה ומסלול תשלומים גמיש.
