נפתלי בנט ויוסי כהן נמצאים בשיחות מתקדמות על הקמת מפלגה משותפת, אבל עדיין לא נמצאה נוסחה שתאפשר את הקמתה בהובלה משותפת של שניהם. כהן רוצה לעמוד בראש המפלגה, אבל יהיה מוכן להתפשר על תיק בכיר, ובכל מקרה הוא משאיר לעצמו אופציה לעשות פרסה ולהישאר בחוץ. בנט טוען שהתפקיד היחיד שמעניין אותו הוא ראש הממשלה, שכן רק מהפוזיציה הזו, לדעתו, יוכל "להחזיר את ישראל למסלול". בשיחות סגורות הוא אומר, "הדבר היחיד שמעניין אותי זה להציל את עם ישראל, אבל כדי שזה יקרה, אני צריך להביא לבחירות".
אם וכאשר יוכרז על בחירות, בנט צריך לנצח בהן או לפחות להביא הישג משמעותי, וגם הוא מבין שאין לו כלים לעשות את זה לבד. בסרט שבו הוא מקים מפלגה עם איילת שקד, פותח את המרוץ עם כ-20 מנדטים ואז נחלש בהדרגה – הוא כבר היה.
1 צפייה בגלריה
בנט. רק תפקיד אחד מעניין אותו, כהן. מוכן להתפשר על תיק בכיר
(צילומים: עמית שאבי, יובל חן)
ראש המוסד לשעבר יכול להביא מצביעים מהימין. לפי הסקרים, ליכודניקים מאוכזבי נתניהו שוקלים להצביע בעדו, וכך גם אנשי הציונות הדתית ואפילו חרדים. בינתיים לא מדובר במאסות, אבל במבנה הפוליטי הישראלי הצמוד כל מנדט קובע. בנט, לעומת זאת, מביא מצביעים בעיקר מהמחנה הממלכתי, מיש עתיד ומהשמאל.
"זאת כנראה הטרגדיה של בנט", אמר השבוע יועץ פוליטי שעבד איתו בעבר. "הוא חושב שהוא בימין, אבל אחרי ממשלת השינוי ומה שנתפס כבגידה שלו במחנה והליכה עם הערבים, הוא נתפס כמי שנמצא עמוק במרכז-שמאל. בנט רוצה להיות ראש ממשלה דרך מחנה שלא רוצה אותו, ויכול להיות ראש ממשלה דרך מחנה שהוא לא רוצה להוביל".
גם יוסי כהן מודע לדימוי של בנט. החשש של כהן הוא שכל מצביע ימני שישקול להצביע עבורו, עלול לא לעשות זאת בגלל בנט. עם זאת, השיחות נמשכות.
נמשכות השיחות גם בין גדעון סער לאביגדור ליברמן. אין בשורות חדשות, למעט הסכמה עקרונית על צורך להתאחד לקראת הבחירות. הרעיון לייצר חיבור בין בנט, יוסי כהן, ליברמן וסער נזנח בינתיים, אף שיש מי שחושבים שחיבור כזה יכול לייצר מפלגת שלטון חדשה במקום הליכוד. "קשה לי לראות את החבורה הזאת מצליחה להתגבש יחד", אומר גורם בכיר באופוזיציה. "במקום פלטפורמה ימנית חדשה וגדולה אחת, עלולות להיווצר שתיים בינוניות".
***
במחנה הממלכתי עסוקים בינתיים בניתוח ההשלכות של פרישת גנץ מהממשלה. במפלגה ידעו שהקולות הימניים שחברו לגנץ רוצים אותו בממשלה. הנתון הזה הופיע במאות סקרים. לפני ארבעה חודשים טען איזנקוט בשיחות עם גנץ (שהוכחשו בזמן אמת) כי נתניהו פועל מתוך שיקולים פוליטיים, ודרש לעזוב. למרות זאת, גנץ בחר להישאר. אין ספק שגנץ נכנס לממשלה אחרי 7 באוקטובר מתוך תחושת אחריות, אבל היום ברור שהשיקול הפוליטי השפיע על מועד פרישתו.
לפי גורם בכיר במחנה הממלכתי, הפור נפל כשגנץ התחיל לאבד קולות מהבייס שלו. "גנץ טען שהמחאה פועלת נגדו בכל הכוח ולא מעריכה את נכונותו להיכנס תחת האלונקה ברגע של משבר לאומי", אומר הגורם. ואכן, תנועות המחאה לא חסכו את שבטן מגנץ, והוא החל לאבד מנדטים עד שנשבר, פרש – וכצפוי, איבד את הימין.
בסביבתו של גנץ קיוו שפרישתו תבלום את מגמת הירידה בסקרים, אבל בינתיים זה לא קורה. זה אולי הכישלון הגדול ביותר של גנץ – שלמרות הפופולריות, הוא לא הצליח לגדול לתפקיד המנהיג הלאומי.
"בימין מעריכים כוח ואומץ", אומר שר בכיר בליכוד, "ולכן גלנט, שעומד מול נתניהו מאז ההחלטה על הרפורמה המשפטית, מתחזק גם בקרב מצביעי הימין. הגוש שרוצה להחליף את ביבי עסוק כל הזמן בחיפוש אחר מנהיג אלטרנטיבי לגנץ. אפילו דיברו ברצינות על אפשרות להריץ את איזנקוט".
ומה קורה בתנועת המחאה? שם יש גורמים שחושבים שצריך עכשיו לפעול אחרת, שחסימות כבישים והפגנות התאימו למערכה הקודמת נגד ההפיכה המשטרית, ועכשיו, כשהמטרה היא הפלת הממשלה, צריך לעבוד בשיטות שונות. "הפעולות בצמתים גורמות לאנטגוניזם בציבור, בוודאי בתקופת מלחמה", טוען בכיר במחאה שפרש על רקע חילוקי דעות. "כדי להפיל את הממשלה, צריך לעבוד בצורה חכמה, בדיסקרטיות, מאחורי הקלעים. לשכנע חברי כנסת מתנדנדים, לא להשפיל אותם בפומבי. מישהו באמת חשב שזרי פרחים לטלי גוטליב ישיגו את המטרה? אין ח"כ בקואליציה שירצה להראות שהמחאה קיפלה אותו".
מצד שני, האופוזיציה יכולה לזקוף לזכותה השבוע עבודה פרלמנטרית יעילה בטיפול בחוק הרבנים, שירד מהפרק לעת עתה. "ממשלות נופלות כשהמשמעת אובדת", אומר יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד. "זה קורה כשמתחילים להרגיש את הסוף. התהליך צובר תאוצה. אנחנו צריכים לעבוד בלפרק אותם".
***
איתמר בן גביר, מצידו, עובד על הגשמת חלומותיו. באחד מהם הוא מכהן כראש הממשלה, שפותח את הבוקר עם תפילה וקפה קטן בהר הבית, משם עובר לתדרוך ביטחוני בלשכה בחברון, ואז יציאה לסיור עם שר הביטחון עופר וינטר בגוש קטיף החדשה שהוקמה על הריסות חאן-יונס. בן גביר חולם שתקופת כהונתו תיזכר כטרנספר הגדול והטוב: העזתים יעזבו מרצון וישאירו את הרצועה ריקה להתיישבות יהודית.
"איתמר רוצה להשפיע על המציאות כמה שיותר, אבל לא חותר תחת נתניהו", אומר היועץ האסטרטגי של עוצמה יהודית נבו כהן. "המטרה שלנו היא לשבת ליד הנהג, צמוד, למשוך את נתניהו לצד שלנו".
בן גביר רוצה גם לקחת חלק משמעותי בניהול המלחמה, והשבוע עשה צעד ראשון בדרך לשם כשסירב לתמוך בחוק הרבנים בלי שניתנה לו אפשרות להשפיע על ניהול המלחמה. זה, לשיטתו מה שהמצביעים שלו מצפים ממנו. המסר שהוא ביקש להעביר: התמיכה שלו לעולם אינה מובטחת באופן אוטומטי.
זה לא אומר שהוא יתחיל להצביע נגד הממשלה בכל חוק. בחוק הגיוס, לדוגמה, החרדים יכולים לסמוך על האצבע שלו. בחוקים אחרים פחות. בקואליציה חוששים שעימות שלו עם דרעי עלול לצאת משליטה, וזה הסיוט הגדול של נתניהו.
