שוקי גלייטמן: "המוניטין של פלטינום לא עזר"

"הגורם המרכזי לסגירה הנמוכה מיעד הגיוס שנקבע היה המצב הביטחוני בארץ". כך מסביר שוקי גלייטמן, מנהל קרן הון הסיכון פלטינום מקבוצת שרם-פודים-קלנר, את אי-עמידת הקרן ביעד הגיוס שלה. היעד המקורי נקבע על 100 מיליון דולר, יעד שנראה הגיוני ב-2000. אלא שהקרן, המנוהלת על-ידי גלייטמן ואניה אלדן, החלה לגייס באוקטובר 2000, תחילת אינתיפאדת אל-אקצה. הקרן, שכבר החלה להשקיע באוקטובר 2001, לאחר הסגירה הראשונית של הגיוס בהיקף של 50 מיליון דולר, צפויה להיסגר בקרוב על 60 מיליון דולר בלבד.

לפי גלייטמן, לקרן היתה התחייבות של בנק אירופי, שאישר השקעה בהיקף גדול בקרן, ואמור היה להוביל אותה ליעד הגיוס הראשוני - אך הבנק נסוג מהשקעתו לאחר הידרדרות המצב הביטחוני בארץ. "הגיוס היה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי, זאת קרן ראשונה שלנו ותמיד קשה לגייס קרן ראשונה", אומר גלייטמן. "יש מספר גורמים מוסדיים שהקרנות פונות אליהם לגיוס כספים, וגורמים כאלו אוטומטית לא השקיעו בנו. המוניטין וההיכרויות שלנו לא עזרו, ונאלצנו להתרכז בגורמים הלא מוסדיים. הקרן אמנם קטנה, ונעשים מאמצים להגדילה, אך צריך לזכור כי היום מדובר בסכום לא קטן של כסף". מוסיף גלייטמן.

המשקיעה הגדולה בקרן היא קייפל, חברה סינגפורית העוסקת בתשתיות תקשורת שהשקיעה 20 מיליון דולר בקרן. שרם-פודים-קלנר טכנולוגיות השקיעה 16 מיליון דולר נוספים. עוד שמות שהוזכרו כמשקיעים בקרן הם קרן ויסטה הטייוואנית וממשלת סינגפור. לדברי גלייטמן, השקעה טייוואנית נוספת עתידה להתקבל בשבועות הקרובים. לדברי גלייטמן, משקיעים בקרן, שמשקיעה בחברות ישראליות, לוקחים יותר סיכון - ולכן יהיה מאוד קשה לקרנות הישראליות להמשיך ולגייס הון להמשך פעילותן לנוכח ההסלמה הביטחונית. "נראה הצטמצמות של התחום, סגירת קרנות ועזיבה של אנשים את הקרנות עצמן, אבל בתחום הסביר, לדעתי. כמו כן, נחזה בתהליכים של קונסולידציה בין קבוצות הניהול של הקרנות ופרישה של שחקנים לא מקצועיים".

לדברי גלייטמן, הגורם הבטחוני הוא אמנם הגורם העיקרי לקשיים בגיוס, אך גם לגורם הכלכלי השפעות משלו. "המשקיעים ששמים כספם בקרנות הישראליות יודעים מה קורה בארץ מבחינה כלכלית, והמצב פה הוא על סף קטסטרופה. למרות שהמצב הביטחוני נמצא בבעיה עמוקה בטווח הקצר, אני לא רואה איום אסטרטגי לחיינו. במצב הכלכלי לעומת זאת, אני רואה איום אסטרטגי להמשך חיינו. אחרי שכל העולם ייצא מהמיתון הגדול בו הוא שרוי, ישראל תמשיך להישאר בבוץ", אומר גלייטמן.

עד-כה ביצעה פלטינום 10 השקעות, מתוכן שתי השקעות סיד, ובהיקף כולל של 13-12 מיליון דולר. לדברי גלייטמן, הקרן מקפידה שלא לסמוך על השקעות סיד, ולהתמקד בחברות בשלבים מתקדמים יותר, שם הבחינה הטכנולוגית פשוטה יחסית.

"מה שמסייע לנו היא הירידה החדה בשוויין של החברות, שירדו בצורה בולטת בשנה וחצי האחרונות. אנחנו לא רואים הרבה חברות ג'אנק, וגם הדרישה של החברות עצמן השתנתה, והן מחפשות כעת מהמשקיעים בהן ערך מוסף - ופה, אנחנו ממוצבים היטב, עם קשרים רחבים במזרח הרחוק". לפי גלייטמן, הקרן צפויה להשקיע את כספיה המוקצים להשקעה בחברות חדשות בטווח של השנתיים-שנתיים וחצי הקרובות, ואז תתחיל בגיוס קרן המשך.

ההיי-טק יעזוב?

גלייטמן מזהיר, כי עלול להיווצר בישראל מצב של עזיבת תעשיית ההיי-טק. אנחנו שוכחים, שלישראל אין כל תחום אחר מלבד ההיי-טק. "יש פה מוחות מדהימים והזדמנויות טכנולוגיות מצוינות. הם אלו שמביאים את ההשקעות הזרות לארץ. אין תחום כלכלי בישראל שיכול לתרום בצורה משמעותית כמוהו, ובכל תחום אחר אנחנו פשוט לא תחרותיים", אומר גלייטמן.

לפי התסריט הגרוע ביותר של גלייטמן, "אם לא יינתן סיוע להיי-טק בישראל, יהיה פה גל של התכווצות. אמנם לא יהיה פה תהליך חד של עזיבה, אלא תהליך של גרירה החוצה, שיתחיל בהוצאת מרכזי המחקר והפיתוח מישראל ומעבר מאסיבי של הנהלות החוצה. תמיד מכרנו את הסיפור שההיי-טק הוא בועה נפרדת מהכלכלה הישראלית, וזו שגיאה. חלק מהנסיבות שאפשרו להיי-טק להתקדם היו מערכות כלכליות סבירות, וכשם שכלכלת ישראל חורגת מהמיתון העולמי, כך גם ההיי-טק".

לדבריו, הבעיה מתחילה מסדרי העדיפויות בארץ, שלא נוגעים בתעשייה ובכלכלה אלא במקטעים פוליטיים אחרים ובבידודה של תעשיית הון הסיכון משאר הכלכלה. "אחת מהתופעות שאנחנו רואים עכשיו אצל החברות הישראליות היא חזרה לבקשת כספים מהמדען הראשי. אחת מהדרכים לעזור להיי-טק הישראלי, היא להגביל את נתינת הכספים לחברות שכל פעילותן היא בישראל", אומר גלייטמן.