rome

יום שישי 21:41 רומא.
שלום אהוב שלי.
אני יושבת בדירה שלך ברומא, אתה עדיין בעבודה ברקע שלמה ארצי שהבאתי לך אתמול מהארץ שר "להציל אותך" באתי עד הנה כדי להציל אותנו
אבל אהובי- לא נשאר מה....
הלב שלי נשבר, אנחנו הכי טובים בעולם ביחד, במגע הקסום שלנו, בהבנה
בצחוקים הפרועים שלנו, ואנחנו כ"כ לא טובים יחד.
שלוש שנים. של אהבה מטורפת (בעיקר שלי) של בריחות (שלך) של רומנים אחרים (שמתוך אהבה ענקית או סתם מזוכיזם חלקנו זה עם זו) שלוש שנים.
מה עכשיו?
עכשיו אני אצלך במיטה שלך מול הלפ-טופ, כותבת לך מכתב פרידה.
אני בוכה, עליך אבל בעיקר עליי, אני יודעת שאתה תהיה בסדר, יפה שלי וגברי ומקסים, נסיך שלי-קראתי לך תמיד, אבל מה יהיה איתי?
מה יהיה עליי בלעדיך? מי יציל אותי?
נסיך- מיום ליום אני אוהבת אותך יותר, אבל ביום שני אתה תיקח אולי לשדה התעופה והמטוס שיקח אותי לתל אביב, יקח אותי ממך לתמיד.
לא אוהבת את כל הקלישאות שאומרים ברגעים כאלו, יודעת שלא נשאר חברים ושלא תמיד נהיה שם זה עבור זו... כי לא נהיה.לא יהיה יותר אנחנו.
אבל אתה יודע שעד יום מותי אתה תלווה אותי בכל רגע, כל צעד בחיים, כל מפגש, כל כשלון, כל הצלחה, כולם יהיו גם שלך כי אתה חלק ממני ובלעדיך אני לא שלמה.
והיו בחורים אחריך, וגם שם תהיה איתי בדייט הראשון, בסקס, בחתונה
בילדים, תהיה שם ותדע בדיוק כמוני שכל זה רק... תחליף.
כל מי שיבוא אחריך יהיה תחליף.
אני אוהבת אותך נסיך שלי.