יו"ר מכבי ת"א בכדורגל זכה בתביעת דיבה נגד עיתון "העיר"

רשת שוקן תשלם ללוני הרציקוביץ', היו"ר והבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי ת"א, חצי מיליון שקל והוצאות משפט בסכום של 60 אלף שקל, כך קבע הבוקר בית-המשפט המחוזי בתל-אביב.
הרציקוביץ' הגיש תביעה דיבה נגד עיתון "העיר", ונגד עורך העיתון, אמנון רבי, עורך מדור הספורט, שאול ביבי והעיתונאי איתן בקרמן, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון באוגוסט 99' תחת הכותרת "העכבר הוא עירום". בכתבה כונה הרציקוביץ' "לורד אנגלי, שגופו מפיץ ריח רע, ואיברי גופו מתעוותים" והיא פורסמה בעקבות דברים שאמר הרציקוביץ ל"ידיעות אחרונות", לפיהם כלי התקשורת הם "עכברים המפיצים רעל ושטנה לכל עבר".
עוד נכתב בכתבה: "... בעוד הלורד מגלגל על פיו את המילים, החלו לפתע אוזניו לגדול ולהתעקל, ומישבנו החל לצמוח לו זנב ארוך כחבל, ולא חלף זמן רב עד שהלורד כולו הפך לעכבר ענק שעיר וחום. ולא רק זאת, אלא שהלורד-עכבר משוטט בעיר, מקושט בחליפתו המהודרת, והיה ניגש אל התושבים ובמיוחד אל הנערים הצעירים, ולוחש על אזנם דברים אודות בעלי מקצוע בעירם. דברי רעל היו אלה דברים מכוערים שהנייר לא יכירם".

השופט סטרשנוב: "מסע נקם מתוכנן ומבוצע היטב"

השופט אמנון סטרשנוב כתב בהכרעת הדין כי לא נותר לו ספק כי הדברים שנכתבו מהווים לשון הרע והוצאת דיבה לשמה. "כל אדם ממוצע הקורא את הכתבה, יתרשם כי אכן מדובר בכתבה מלאת דברי בלע, השמצה והכפשה כנגד התובע, וזאת כ'מסע נקם' מתוכנן ומבוצע היטב, על כך שהתובע הרהיב עוז בנפשו לצאת בדברי ביקורת כוללנים למדי לגבי התקשורת".
"הנתבעים מנסים לעטוף את תביעתם בעטיפה של מאמר פובליציסטי ספרותי ואמנותי, ואני דוחה טענה זו. לא מטאפורה בפנינו ולא ולא אלגוריה מצדנו, והכל ניסיון לטשטש את מטרתו האמיתית של המאמר, והוא הכפשתו והשמצתו של התובע... מטרתם האחת והיחידה, ודומה שהם הודו בכך בחצי פה, הייתה לבוא עם התובע חשבון ולהגיב להתבטאותו בה גינה את אנשי התקשורת וכינה אותם - שומו שמיים - בכינוי של עכברים שיצאו מחוריהם ...".
סטרשנוב מדגיש כי אין ברשימה שנכתבה דבר וחצי דבר עם ביקורת לגיטימית ועניינית, על התנהגותו או פועלו של הרציקוביץ'. "זכותה של התקשורת להעביר ביקורת, להתריע ולהוקיע, גם בצורה נוקבת וחריפה... זוהי לא רק זכותה של התקשורת אלא אף מחובתה. מאידך, זכותו של אדם שגם אם יבקרו בו קשות וחריפות, אין דמו מותר בשערי העיר ואין לצלוב אותו על עמוד הקלון בראש חוצות".
השופט גם דחה את טענתם כי פעלו בתום לב, וכותב: "חוסר תום הלב של הנתבעים ניכר בכך שלא טרחו לבקש מן התובע התנצלות על דבריו, לא שיגרו לו מכתב התרעה, ואף לא הגישו תביעה נגדו. כל שעשו הוא לנצל את העט המושחז והבמה שעמדה לרשותם, ו'להיכנס' בתובע בצורה בוטה ומרושעת כדי ללמדו לקח על כי העיז פנים אל מול התקשורת".