טויוטה קורולה Run-X - מחמש יוצא מוצלח

עד לא מזמן, כל מי שרכש טויוטה קורולה בגרסת חמש דלתות, כאילו הודה מייד בכך שהוא פראייר, או לפחות אחד מאלה שאינו נדרש לתת דין וחשבון למנהל הבנק. כי הבדל המחיר בין גרסה זו לסדאן (עם תא מטען נפרד) עמד על יותר מ-10,000 שקלים. וזה היה לא רק הרבה מאד, זה גם היה הרבה מדי, ולחלוטין ללא כל סיבה.
ובמדינה שתושביה הם "לא פראיירים של אף אחד", היה ברור שהטויוטה קורולה הזו תהפוך נדירה עד זניחה. בסוכנות אמנם הציגו תירוצים, הסבירו למה זה קורה, אולם מי שעשה חשבון פשוט יכול היה להבין את הסיבה - כאשר מזמינים הרבה, מקבלים מחיר נמוך. והיבואן, אשר הכיר את בני עמו השמרנים שעל הכביש המקומי, בחר להזמין הרבה סדאן, מעט חמש דלתות.
אלא שהדור התשיעי של הקורולה מבשר על שינויים גם בתחום זה: מתקפה מסיבית על המתחרות באירופה, מעבר של ייצור גרסת הסדאן לתורכיה וגם, סוף סוף, יבוא רציני של גרסת חמש דלתות, תחת הכינוי ראןX, המיובא ישירות מיפן. הפעם לשם שינוי, גרסה זו לא עולה יותר מהסדאן. ההפך הוא הנכון. היא זולה ב-500 שקלים ולפחות על הנייר, נראית מעניינת במיוחד.

בעיקר מבחוץ

מי שאינו מכיר עדיין בעדיפות גרסאות שלוש או חמש דלתות על הסדאן המקובלת, מוזמן להציץ בקורולה. אם התקשינו להתייחס ברצינות לטענות היפנים על עיצוב "אירופאי" מתקדם בגרסת הארבע דלתות, כאן ההגדרה הולמת הרבה יותר.
מבט חטוף בחלקה האחורי למשל, מבהיר מיד כי מקור ההשראה כאן הייתה כנראה אודי A3. אנשי מרכז העיצוב של טויוטה מודים בכך אמנם רק בחצי פה, אך זה "מסתדר" לא רק ויזואלית, אלא גם כרונולוגית, לפחות אם זוכרים שהקורולה הוצגה ביפן הרבה לפני שהגיעה אירופה. וזו גם הסיבה לכך שאפילו בגרסה נאה זו, הקורולה אינה מציבה סטנדרטים חדשים בתחום המראה.
ואכן כן, גם טויוטה בחרה לצמוח לגובה, אם כי במקרה זה מדובר בשינוי מתון בהרבה מפיז'ו (307) והונדה (סיביק), כנראה בגלל תאריך "הירידה" לפס הייצור. אבל בתחום אחד אין כל ספק. היא מרשימה הרבה יותר מגרסת הסדאן השמרנית, עם מראה דרמטי יותר, בעל אופי וכיוון.
עובדה זו בולטת אגב מכל זווית בה תביטו. ובאופן מפתיע במקצת אפילו מלפנים, עם פרופורציות שונות ומראה אחר. מכסה המנוע, יחידות התאורה, הסבכה הקדמית, פנסי הערפל וגם הפגוש, כולם שונים במראה. אפילו סרח העודף הקדמי אינו זהה וארוך יותר במכונית הקומפקטית. מעבר לכך, בגרסת חמש הדלתות הקורולה גבוהה בחצי ס"מ.

אבל גם בפנים

כיוון שסיפרנו לכם כבר על הסדאן, לא נתעכב על פרטים משותפים כמו תא הנוסעים. אולם תנוחת הנהיגה בגרסת החמש דלתות מעט עדיפה לטעמנו, עם מושב מעט גבוה יותר. מאחור, בזכות מבנה שונה של הגג (או התקרה אם תרצו), מציעה דווקא הקומפקטית מרחב עדיף לראש. אם נסמוך על רישומי טויוטה, יש כאן לא פחות משני ס"מ נוספים. באותו הקשר מעניין לציין שמרחב המותניים מאחור קטן בקומפקטית, ב-1.5 ס"מ.
בתא המטען רושמת הקומפקטית ניצחון אחד, והפסד אחד. הגימור איכותי בהרבה מזה שבסדאן המיוצרת כזכור בטורקיה, הן מבחינת ריפוד והן בעובדה שיש כאן דיפון נאה לדלת. לעומת זאת, הנפח קטן בהרבה - 289 ליטרים צנועים לעומת 409 ליטרים בסדאן.
במפגש הראשון והקצרצר עם המכונית, הנחנו כי איכות הגימור של המכוניות המיוצרות בטורקיה טובה משמעותית. אולם כאן השתנה המצב, ודווקא הבריטית מנצחת בנקודות. סביבת הנהג אמנם הצטרפה לויברציות ששידר המנוע קרוב לקו האדום, אך מרבית הזמן היא השמיעה פחות רשרושי פלסטיק ומתלים מאחותה הטורקית. כך גם בנוגע לחסרונם המבורך של רעשי צמיג. עם זאת, חשוב לזכור כי גרסת החמש דלתות נעלה גומי מבית מישלין, הסדאן עשתה שימוש בברידג'סטון.

על הכביש

ואפרופו צמיגים והבדלים, יתכן ורמת הנוחות הגבוהה יותר בנסיעה שהפגינה החמש דלתות, קשורה בעיקר לגומי השונה. נכון, עדיין מדובר במכונית נוקשה למדי, אבל בפירוש פחות מאחותה שהופיעה כאן לפני מספר ימים. אבל אין לשכוח כי ישנם גורמים נוספים העלולים להשפיע לטובה (או רעה).
כמו למשל חלוקת משקל שונה, או המשקל הכללי עצמו שזכה כאן לתוספת של 45 ק"ג. יתכן גם וחלקים שונים במערך המתלים, כמו למשל בולמי הזעזועים, שונים במקצת. בטויוטה ישראל לא יכולים לפסוק נחרצות, למרות מספר קטלוגי שונה.
ולכן גם לא הופתענו לגלות התנהגות כביש שונה. בעיקר לא כאשר התחשבנו בסרח עודף אחורי שונה. עובדה היא כי הקומפקטית מגלה דבקות גדולה יותר במסלול הנסיעה, ופחות רגישות להעברות משקל. הרבה יותר קשה להוציא כאן את המכונית משיווי משקל, גם בעת ביצוע פעולות החורגות מהמקובל. כדאי רק לציין כי במקביל לתגובות מדודות ומהנות יותר, דווקא התגובה להפניית ההגה מעט יותר נחושה בסדאן.
בתחום הביצועים לא ציפינו להבדל כלשהו, למרות שהקומפקטית כאמור מעט כבדה יותר. אלא שגם כאן הוכיחה הבריטית עליונות מסוימת, כאשר הצליחה להצפין מעט יותר על מד המהירות. אולם העובדה שהיא מסוגלת להשיק מעט יותר בקלות לספרות 180 או יותר, היא יתרון תיאורטי בלבד.

יותר

ממש כמו היאריס של טויוטה, גם הקורולה מציגה התקדמות נאה עבור היצרן, ותופסת מקום טוב בצמרת הקטגוריה. וגם אם לטובות שבאירופאיות יש יתרון מבחינה דינמית, טויוטה מציעה מוניטין אמינות ללא תחרות. והיום, הרבה יותר מבעבר, היא מציעה גם מחיר תחרותי, אבזור ברמה גבוהה ואפילו מראה מושך.
אבל חשוב הרבה יותר, קל מאד להבין את האירופאים. כי עם תג-מחיר נמוך עוד יותר מגרסת הסדאן, ועדיפות כמעט בכל פרמטר משמעותי (למעט נפח תא המטען), קשה למצוא סיבות שלא לשלם קצת פחות, ולקבל הרבה-הרבה יותר מהכל. כי לקורולה הקומפקטית מראה הרבה יותר מזמין וצעיר, יחד עם שלל יתרונות שמצטברים למכונית מהנה הרבה יותר.
מלבד זאת, היא גם אחת היפניות-משפחתיות המרשימות ביותר בהן נהגנו עד עתה, וללא ספק מהטובות שבנמצא. וזו הרי סיבה טובה עוד יותר להמליץ עליה בחום. עכשיו רק נותר לבחון כמה ישראלים יסכימו "להמיר דת", ולבחור בגרסת מרכב שאינה מיישרת קו עם הקונצנזוס. ואל תבקשו מאתנו להמר, כי אנחנו קצת פסימיים...