אהודילן

במסגרת סיבוב ההופעות שבא בעקבות האלבום "אהבה וגניבה" הודיע בוב דילן כי יגיע לארץ הקודש ל –3 הופעות. זמן שהותו בארץ נקבע בין ה- 6 ל- 13 ביוני. ואכן, ב – 6 ביוני 2002 נחת בוב דילן (או בשמו האמיתי – רוברט אלן צימרמן) בארץ הקודש. דילן הגיע לארץ לאחר מסע מפרך של 12 שעות טיסה מארה"ב ומייד עם הגיעו לארץ נסע היישר לבית המלון – "אופטימה טאוור" ברמת גן ושקע בשינה עמוקה עד למחרת אחרי הצהרים. בשעה 18:30 ביום שישי התעורר דילן בהרגשת מועקה כבדה. הוא לא ידע מה ולמה, אבל פשוט הרגיש שהוא חייב לצאת ,חייב לזוז. וכך יצא לו דילן קשישא מבית המלון והתחיל לסייר ברחובות העיר הגדולה רמת גן בחיפוש תמוה אחר משהו או מישהו שיעזור לו להפחית במעט את הכאב. והנה, כאילו משמיים נשמעה תפילתו, באחד הרחובות הוא נתקל בגבר תימני נמוך ובעל זקן שביקש ממנו להביא ולהשלים מניין. עברית הוא לא ידע דילן חברנו אבל את המילה "מניין" הוא זכר עוד מימי ילדותו כשהאנשים מבית הכנסת בעיירה היו קוראים לו לבוא ולהשלים מניין לתפילה ואילו הוא היה בורח מהם. "אם כן, הגיע הזמן לכפר על מה שהייתי עושה למתפללים בצעירותי" חשב לעצמו דילן והנהן בראשו אל עבר הגבר התימני כאות הסכמה.
הגבר התימני הוביל אותו אל עבר בית כנסת קטן ועלוב בפאתי רחוב רמת גני קטן. משנכנס דילן הוא ראה כמה אנשים שיושבים ומחכים להתחיל את התפילה ומשראה שהוא העשירי למניין הוא שמח מאוד והמועקה חלפה כלא הייתה! אף אחד בבית כנסת לא זיהה את הזקן המוזר והלא דובר עברית חוץ משני אנשים.
הראשון היה בחור צעיר שלא הסתפר הרבה זמן, בעל פאות לחיים ארוכות (כל קשר בינו לביני מקרי בהחלט) והשני היה זמר ותיק, מעולה ובעל השפעה בארץ הלא הוא אהוד בנאי. הבחור הלא המסופר עם הפאות הארוכות ואהוד בנאי כמעט התעלפו! "בוב דילן?! איך הוא הגיע לפה? " אמר אהוד לבחור השני (שמעתה נקרא לו – א.ד). גם א.ד לא ידע את התשובה אבל הוא היה כל כך שמח... רק שלשום הוא קנה את "ג'ון ווסטלי הרדינג". רצה הגורל, ובדיוק באותו שבוע נפל שליח הציבור הרגיל על רגלו ולא היה מסוגל להתפלל תפילת ערבית, ולכן ביקש הוא מאהוד שיתפלל במקומו. אהוד ניגש למלאכה במרץ והביא אותה בתפילה שזורה בשירים וסלסולים אחרים. משנגמרה התפילה וכולם נפנו ללחוץ ידיים אחד לשני ניגש דילן לאהוד ואמר לו: "בחור, יש לך קול מעולה. חשבת פעם על קריירה של זמר?" אהוד, שהיה נרגש מגודל המעמד, ענה עם חיוך קל: "האמת מר דילן.... שאני זמר". "באמת? ומה שמך?". "אהוד בנאי", ענה לו אהוד.
"אהוד בנאי... תגיד, פעם הופעת בארה"ב?". "כן, ב- 89", ענה אהוד. "ואיך קראו ללהקת ליווי שלך אז?". "הפליטים" ענה אהוד. "נכון, הפליטים!" צעק דילן בקול רם. "אני לא מאמין שמצאתי אותך אחרי כל השנים האלה! הייתי בהופעה שלך בסן פרנסיסקו כשהופעת עם הפליטים ומאוד התלהבתי מהשירים שלך אפילו שלא הבנתי מהם מילה אחת. באותו זמן הייתי מבולבל לגמרי... אתה יודע... הוצאתי אז את "הו מרסי" וכל היום הייתי עסוק בהופעות או בקידום האלבום וכל העניין נשתכח ממני לגמרי עד שלפני שנתיים נזכרתי פתאום בהופעה שלך אבל לא זכרתי איך קראו לכם וזה כל כך ישב לי על הלב... עד היום! סוף סוף מצאתי אותך!"
אהוד לא ידע איך לעכל את זה. הזמר הכי גדול בעיניו בעולם ניצב מולו ואומר לו שהוא חושב שהוא ענק. "אז תגיד, מה אתה עושה מחר בערב?" אמר אהוד בתגובה מהירה. "מחר יש לי הופעה בערב בהיכל התרבות... אבל, אולי תרצה להצטרף אליי להופעה? נריץ ביחד אלתורים ויהיה ממש נפלא!". "בוודאי", ענה אהוד.
למחרת הייתה ההופעה בהיכל התרבות. המבקרים יצאו מגדרם. "כזאת הופעה לא ראיתי שנים. האנרגיות פשוט התפרצו על הבמה והחיבור בין דילן ובנאי היה פשוט מושלם", כתב אחד המבקרים.
גם בשתי ההופעות האחרות שיתפו השניים פעולה ואחרי ההופעה האחרונה קרא דילן לאהוד לשיחה. "שמע אהוד, אני מרגיש שמצאתי את החצי השני שלי. מה אתה אומר שנעשה ביחד אלבום שלם?"
אהוד לא האמין שזה קורה. ששת הימים האחרונים היו ממש חלום. אבל זה? זה כבר ממש לא ייאמן. "בשמחה" אמר אהוד והשניים לחצו ידיים. "מחר אני הולך למשרד הפנים , אני רוצה להוציא אזרחות ולהישאר בארץ, לכאן אני שייך". למחרת הלך דילן למשרד הפנים והוציא תעודת זהות ישראלית וכעבור כמה ימים הוא רכש דירה בגבעתיים. בינתיים נכנסה העבודה על האלבום להילוך מהיר ותוך 4 חודשים העבודה על האלבום הסתיימה. ב- 17 לנובמבר 2002 יצא אלבומם המשותף של אהוד ודילן - "איך ליפול מהשמיים ולהישאר בחיים", אלבום קונספט שבמרכזו עומד סיפורו של ג'ואי שייבר, מדריך בקורס צניחה חופשית שמגויס בטעות ע"י הצבא האמריקאי לעמוד בראש טייסת קרב. הביקורות היללו ושיבחו בצורה שלא נראתה זה שנים. האלבום הושווה ל"חומה" של פינק פלויד ול"סרג'נט פפר" של הביטלס. גם הקהל לא נשאר אדיש והביקוש לאלבום יצר היסטריה חסרת תקדים שהביאה למכירה של 7 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו. בעקבות האלבום יצאו בנאי ודילן לסיבוב הופעות עולמי תחת השם "אהודילן" שליווה אותם מאז. שיאו של סיבוב ההופעות היה דווקא בהופעה בסאבווי של לונדון. דילן לא הבין למה אהוד כל כך התעקש להופיע שם אבל לעזאזל, אם הוא כל כך רוצה – אז למה לא....
נ.ב
גם א.ד לא נשכח והוא אפילו התארח באלבום בקטע "זממך עבר" (ולא, זאת לא שגיאת כתיב חחחח).