טויוטה יאריס T - מחממים את היאריס

פעמים מעטות מדי מצליחה תעשיית הרכב היפנית להפתיע אותנו, אבל כאשר פגשנו לראשונה בטויוטה יאריס לפני למעלה משלוש שנים, זה קרה. עד אז לא הצליחו היפניים לבנות סופר-מיני ברמה גבוהה באמת, ולפתע זה השתנה. על הכבישים התובעניים של פרובאנס הוכיחה טויוטה שכאשר היא רוצה, היא גם מסוגלת.

גם המשך דרכה של המכונית הקטנה היה מרתק, עם גרסת מיניוואן חצי מסחרית העונה לשם וורסו, ומרכב סדאן מעניין לשוק האמריקני שמכונה אקו. אולם את ההפתעה הגדולה שמרו טויוטה דווקא לפאריז 2000, כאשר חשפו לראשונה גרסה ספורטיבית במיוחד, כאילו כדי לבסס את מעמדה האירופאי. ובאותה הזדמנות, ניערו מעצמם את המשקל המכביד של היסטוריית הסטארלט. 

ה-T 

במילון המושגים של טויוטה, נחשבת האות T למיוחדת באמת. היא מוצמדת לדגמים הספורטיביים ביותר של היצרן, ונראתה לראשונה על גרסה חזקה במיוחד (עם 192 כ"ס) של הסליקה. נכון, עם הספק מרבי של 106 כ"ס בלבד, היאריס אינה גורמת לנו להזיע, ובכל זאת, המשמעות, אתם יודעים… 

טויוטה בחרו בנוסחה החביבה בדרך כלל על אירופאים. כך דומה המתכון ל"חימום" הקטנה לזה בו משתמש יצרן אחר, פיז'ו אם עדיין לא הבנתם, כבר לפני עשור: החל מגרסאות XS ל-106 (ועוד קודם ל-205), בראלי וב-XSI. והמתכון הזה אומר תחושה ספורטיבית בזכות יחסי העברה קצרים, ולאו דווקא מנוע חזק. הקשחה מסוימת של המתלים, הרחבה לא מוגזמת מדי של הצמיגים. 

אבל טויוטה, אולי מתוך כבוד לכינוי T, לא הסתפקו בזה ורשימת השינויים כוללת גם הנמכת מרכב ב-2 ס"מ, שיפור קשיחות המבנה - בין היתר על-ידי הוספת מוט חיזוק רוחבי מאחור - והקשחה של תושבות המתלים בעיקר מאחור. עוד הם מספרים לנו שהקפיצים הוקשחו ב-30 אחוזים, ואילו שהבולמים נוקשים יותר ב-20 אחוזים. וזה לא מעט. 

מבחוץ ובפנים 

אך אצלנו בולטת היאריס הזו גם בגלל שמעולם לא שווקה כאן גרסת שלוש דלתות. ולמרות שהיא אינה איביזה קופרה הזועקת לכל עבר, היא בכל זאת מעלה חיוך תודות למספר שינויים מרעננים. שבכת המצנן המוכרת בצורת הלב לבשה רשת ספורטיבית, מתחתיה שוכן פגוש/ ספוילר מאיים שבמרכזו כונס אוויר מרושת. המפתנים מורחבים, יש ספוילר אחורי וחישוקים קלים וצמיגים נמוכי חתך משלימים את התמונה.

הרמז לאופי ספורטיבי מגיע גם לתא הנוסעים: ציפוי עור להגה ולבורר ההילוכים וריפוד שחור ייעודי. טויוטה טיפלה באותה הזדמנות גם בלוח המחוונים השוכן במרכז, והחליפה את התצוגה הדיגיטלית השנויה במחלוקת ביחידות אנלוגיות מוצלחות יותר. הרעיון טוב, אך הביצוע כושל כאשר המחוונים נראים כאילו נלקחו, במקרה הטוב, מחנות "שיפורים לרכב ובניו" ברחוב המסגר. 

גם בד הריפוד ה"כאילו-ספורטיבי" אינו מחמיא לעיצוב הפנים הפלסטי, ומדגיש את האווירה הפשוטה והקודרת. זכרו כי כאשר הוצגה, חיפתה היאריס עם מבנה מקורי על פלסטיות-יתר של סביבת הנהג. היום התפיסה עדיין מעניינת, אך החומרים כבר מיושנים. 

בנוסף, היינו מעדיפים לקבל מעט יותר אבזור, מעבר למערכת שמע מקורית ומחשב דרך. כמו למשל תאורת פנים (אין תאורת מפות, אין בתא המטען) מראה בסוכך השמש של הנוסע, כיוון תאורת מחוונים אמיתי או ציפוי כלשהו לפלסטיק בתא הכפפות. גם הכניסה לאחור, כרגיל ביפניות קטנות, אינה נוחה כאשר ניתן לעשות זאת רק מצד אחד. מלבד זאת, המנוף אינו ממוקם כראוי והמושב אינו חוזר למקומו. מאחורי ההגה קשה למצוא תנוחת נהיגה מושלמת, גם משום שכיוון הגובה מוגבל וזווית המסעד אינה נוחה, גם בגלל זווית ההגה ודוושת המצמד. 

לעומת זאת, בורר ההילוכים מפתיע בפעולה נעימה, קצרה ומדויקת, גם אם המבנה הדקיק ומאורך שלו פוגע בצד הויזואלי. המרחב הפנימי מאחור עדיין מפתיע לטובה, בעיקר לאור בסיס הגלגלים הקצרצר. עם זאת, הגדלת תא המטען תפגע מהותית בחלל המיועד לנוסעים. 

מהבגז' לגז 

לאחר שהתרגלנו למכוניות סופר-מיני עם הספקים של 150 עד 170 כ"ס, הרי ששחרור מצמד ולחיצה על המצערת אינם בוחנים את שרירי הצוואר שלנו. למעשה, אפילו נתון האצה של תשע שניות למאה קמ"ש נראה מעט אופטימי. מצד שני, ובזכות יחסי העברה קצרים ומנוע גמיש (שבשיאו מעל 4000 סל"ד, אך מוכן "למשוך" גם קודם), התגובה לכל שינוי לחץ בכף הרגל מורגשת בהחלט. 

יציאה מהעיר תאשר עוד פעם עד כמה קצרים יחסי ההעברה. כבר שנים שלא פגשתי במכונית בה אתה מוצא עצמך משייט במהירות של כ-120 קמ"ש ובאזור ה-4000 סל"ד בהילוך העליון. נכון, זה מזכיר את האימפרזה STI, אלא ששם יש עוד הילוך… 

מחיר התגובה המיידית הוא כמובן רעש רב ולא ממש מזמין, הבוקע מתא המנוע. דווקא צריכת הדלק סבירה עם 8.0 ק"מ לליטר. אבל העיקר הוא שהיאריס מאפשרת לך להתרגש, עוד לפני שהגעת למהירות בה נכנסים מיידית לכלא. כי היאריס, הן בתגובות והן ברעש הבוקע מכל עבר, מעודדת לסחוט עוד קמ"ש, ומהנה בכל מהירות כמעט. ואגב, כאשר המהירות המרבית היא 190 קמ"ש ומד המהירות מחווה עד 200 קמ"ש בלבד, זה לא קשה לביצוע. ממילא, מי שמחפש לשמוע את החמישית של בטהובן בשקט מופתי, מראש עדיף לו כי יבחר בת לוויה אחרת. 

ובפניה 

גם את סעיף ההתנהגות, נקודת תורפה יפנית מסורתית, צולחת היאריס בקלות. כאן, אולי יותר מכל, ברור לידיים ולישבן שההשראה מגיעה ממכוניות פיז'ו של פעם - למרות שראש צוות הפיתוח נשבע לנו בזמנו כי דווקא הפיאסטה זטק הייתה רף ההשוואה. כמוהן, היאריס עובדת לפי הספר המוכר של תת-היגוי-הרפיה מדוושה-הידוק קו מיידי של חרטום-פסיעת אחוריים קלה. 

החדות והמהירות בה היא מהדקת קו מעלה חיוך נוסטלגי על הפנים, אלא שבכל זאת נטיית החרטום להרחיב קו ולהחליק תחת עול מצערת מורגשת יותר. הידוק הקו ופסיעת האחוריים פחות מדויקים, ופה ושם יש לוחמת הגה. ולמרות שההיגוי נחוש וטוב לכשעצמו, הוא עדיין אינו ברמה של פעם. 

אך היאריס פחות מרשימה, ולא במקרה, דווקא בתחום אחיזת כביש ויציבות כיוונית בכביש משובש, או כאשר את הדרך מלווה רוח צד. מעבר לכך, גם יציבות כיוונית תחת בלימה אינה מרשימה במיוחד. בסיס גלגלים קצר יחסית ומרכב לא נמוך, יחד עם צמיגי 185/55 נמוכי חתך אינם מתכון טוב בכל מקרה. אגב, ארבעת הדיסקים אינם מראים נחישות גדולה בתחילת הדרך, אך פעולתם הדרגתית והם אינם מאבדים יכולת תחת עומס. 

ועוד דבר או שניים בעניין הקשחת מתלים וחתך גומי נמוך. הפגיעה הראשונית והמובנת לחלוטין תהיה בתנועה עירונית, ואת זה מדגימה לנו היאריס היטב. היא אמנם מצליחה לרסן את הקפיצות, אך אינה מסוגלת למנוע אותן. 

תחי החמימות 

מוזר לגלות שבשוק המקומי, דווקא טויוטה מתנדבת להדליק את הלפיד ולהראות לכולם שהיחס בין כוח להנאה אינו תמיד מחייב. בעוד גרסאות GTI שונות הפכו למכוניות פאר קטנות ונוחות, באה היאריס ומחזירה לנו את הקופצנות, הרעש, התגובות הלא מעודנות והעצבנות המורגשת, ומוכיחה באותה הזדמנות כי יש כאן הרבה הנאה. ומתחרות? כמעט ואין בארץ. למעשה, היחידה עליה אני יכול לחשוב היא ה… 206XS של פיז'ו. יש כאן מנוע חזק למדי (110 כ"ס), יש מרכב של שלוש דלתות, יש גימור ספורטיבי ואפילו המחיר דומה. 

נכון, אמנם לא מדובר במכונית הדורשת הקרבת נוחות כמו למשל דגמי הראלי של פיז'ו, ובכל זאת אני לא ממש רואה בה את ספרית הצמרת שחיפשה קטנה-מפוארת. מצד שני, זהו כרטיס כניסה טוב עבור צעירים לעולם מהנה יותר. חבל מבחינה זו שעליות המחירים הקפיצו את מחירה של ה-T ל-97,000 שקלים, והרחיק אותה משהו מאותו קהל צעיר. ממש חבל.