זה התחיל אצל בן גוריון

לרגל עיגונו בחוק של הסדר שחרור בחורי הישיבות שתורתם אומנותם, על ידי העברת "חוק טל" מגיש ynet את תקציר תולדות שחרור בחורי הישיבות מצה"ל (המקור: ארכיון עיתונות. דו"ח ועדת טל. יחזקאל כהן: גיוס כהלכה).

מרץ 48': חודשים אחדים לפני הקמת המדינה - תחילתו הפורמלית של ההסדר. אל כל חטיבות צה"ל הגיעה הוראה מראש המטה הארצי ישראל גלילי על פיה: "כל בני הישיבות לפי רשימות מאושרות פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים ינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם… החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תיבחן הבעיה מחדש".

אוקטובר 48': ראש הממשלה דוד בן גוריון משיב בועדת הביטחון של מועצת המדינה כי "יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס ושהיה הסכם שהם ישוחררו".

1949: ראש הממשלה דוד בן גוריון מקבל את ההחלטה הראשונית להעניק דחיית גיוס לבחורי הישיבות באופן מסודר.

ינואר 1951: בן גוריון נותן ביטוי כתוב למדיניותו, במכתב למשרד הביטחון ולרמטכ"ל: "על יסוד סעיף 12 בחוק שירות ביטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. במקרה שימצאו בחורי ישיבות מחוץ למקום לימודם בישיבה ולו גם בשליחות איזו שהיא, על המשטרה הצבאית לאסור בחורים אלה".

1953: חוק השירות הלאומי לבנות נתקל בהתנגדות חרדית חריפה ונכשל.

1954: שר הביטחון פנחס לבון מנסה לבחון האם מדובר ב"דחיית שירות" או ב"פטור משירות". הוא מורה על גיוס כל תלמידי הישיבות אשר גיוסם נדחה באותה עת כבר ארבע שנים או יותר. בעקבות מחאת החרדים הורה ראש הממשלה משה שרת לבטל את ההוראה.

1958: מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס מגיע עם ראשי הישיבות לסיכום המסדיר את נושא דחיית השירות.

1968: לבקשת שר הביטחון משה דיין מוקמת ועדת שרים לבחינת הנושא. הוועדה החליטה כי הסדר הדחייה יימשך במתכונת דומה לזו שהיה נהוג עד אותו מועד. בעקבות החלטת ועדת השרים נקבעה מכסה של 800 תלמידים לשנה.

1970: בג"ץ דוחה עתירה נגד הסדר דחיית השירות לבחורי הישיבות.

1975: הוסרו המגבלות הנוגעות למספר הישיבות שתלמידיהם יכולים לזכות בדחיית שירות על סמך הסדר "תורתו אומנותו".

1977: החרדים מצטרפים לקואליציה וההסכמים הקואליציוניים עם ממשלת מנחם בגין מגדילים את היקף המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו". בין היתר מוסרת מכסת המצטרפים להסדר וניתנת האפשרות לחוזרים בתשובה להצטרף אליו.

1981: ההסכמים הקואליציוניים מעניקים לבחורי הישיבות הקלות נוספות, בעיקר מנהליות כמו לענין יציאת תלמידי ישיבה לחו"ל

1986: הוקמה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ הרב מנחם הכהן, דו"ח הוועדה הוגש ב-88 ובין היתר קבע כי יש לחזור למצב שלפני 1975 וכי יש לקבוע מכסה של שלושה אחוזים משנתון הגיוס של תלמידי ישיבות שיוכלו להצטרף להסדר תורתו אומנותו.

1986: בג"ץ דוחה עתירה נגד הסדר דחיית השירות לבחורי הישיבות.

1996: המנהיג הליטאי, הרב אלעזר מנחם מן שך, חודל להתערב בסוגיות ציבוריות. רבים בציבור החרדי משוכנעים כי תחת הנהגתו לא היו מסכימים החרדים לתמוך ב"חוק טל".

דצמבר 98': בג"ץ קובע כי ההסדר של דחיית גיוס לבחורי הישיבות אינו חוקי וכי על הכנסת לחוקק חוק בעניין עד ה-9.12.99.

אוגוסט 99: מונתה ועדת טל - הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בחורי ישיבות לצה"ל. לראשותה ממונה השופט בדימוס צבי טל, בין חבריה: עו"ד יצחק הרצוג, עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט, הרב אשר טננבוים – מזכיר ועד הישיבות, אלוף (מיל') משה נתיב – ראש אכ"א לשעבר, ניצב (בדימוס) ישראל סדן – ראש עיריית חדרה ולשעבר מפקד מג"ב והרב מרדכי קרליץ ראש עיריית בני ברק.

ינואר 99': מגויס הגרעין הראשון של הנח"ל החרדי.

דצמבר 99: בית המשפט מאריך את מועד השעית ההצהרה על בטלות הסכם תורתו אומנות לשנת 2000.

אפריל 2000: ועדת טל מפרסמת דו"ח מפורט ובכללו ניסוח הצעת החוק שהסעיף המרכזי בו הוא סעיף "שנת הכרעה". הסעיף אמור בעיקר לאפשר לחרדים להשתלב במעגל העבודה. חבר הוועדה הרב אשר טננבוים מסרב לחתום על הדו"ח.

יולי 2000: הכנסת מאשרת את נוסח הצעת החוק בקריאה ראשונה.

מרץ 2001: ח"כ יוסי כץ ממונה לראשות הוועדה המיוחדת להצעת חוק שירות הביטחון – דחיית שירות לתמידי ישיבות שתורתם אומנותם.

מרץ 2001: הכנסת מעבירה חוק שמאריך בשנתיים את הסדר הדחייה.

פברואר 2002: 11 שופטי בג"ץ דוחים פה אחד את העתירות שדרשו לבטל את החוק שהעבירה הכנסת לפני שנה.

אפריל 2002 בניו של ח"כ אברהם רביץ מותקפים ליד ביתו בירושלים, על ידי חרדים שהפגינו נגד תמיכתו ב"חוק טל"

21 יולי 2002: זקן ראשי הישיבות הרב משה שמואל שפירא פורש ממועצת גדולי התורה של "דגל התורה" בעקבות התמיכה החרדית בחוק טל.

22 יולי 2002: ועדת הכנסת דוחה את ההצעה כי "חוק טל" יכלול שבועיים שירות במשמר האזרחי, של בחורי הישיבות.

23 יולי 2002: הכנסת מצביעה על אישורו הסופי של "חוק טל".