סוגרים את הים

רגע לפני שיצאה הכנסת לפגרת הקיץ עבר בקריאה ראשונה חוק חשוב, שמטרתו לתקן במקצת את מצבם העגום של החופים בישראל. שמו חוק חוף הים התיכון, ובבסיסו עומד העיקרון לפיו החוף הוא נכס ציבורי ששייך לכולם, וכי לציבור יש זכות לגישה חופשית ובלי תשלום לכל חוף בכל מקום בארץ. במלים אחרות: מראש הנקרה בצפון ועד עזה בדרום, החופים אמורים להיות פתוחים, חופשיים ובלי מכשולים.
הרבה ים כבר ממילא לא נשאר לנו. לפי החישוב, מתוך 197 ק"מ של רצועת חוף הים התיכון 50 ק"מ סגורים על-ידי בסיסי חיל הים, הנמלים ותחנות הכוח, כך שמה שנשאר לתושב ישראל בממוצע הוא 2.5 ס"מ של חוף-ים (לא כולל כינרת וים סוף). מחצית ממה שנותר (כ-75 ק"מ) הם חופים מוכרזים, השאר נשאר פתוח.
הבעיה היא, שגם החופים המוכרזים וגם הפתוחים נחמסים בפראיות. אם על-ידי כרישי נדל"ן, שמקימים שם מרינות, דירות נופש ובנייני מגורים ואם על-ידי מתקני תשתית כמו התפלת מים או הולכת גז. באחרונה הורה בית המשפט לתושבי המתחם היוקרתי סי.אנד.סאן בת"א להרוס חלק מהמבנים שלהם שגובלים בקו החוף וחוסמים את המעבר החופשי. אבל הבעיה הבוערת ביותר היום היא סגירה פיראטית של חופים וגידורם לטובת פסטיבלים, מסיבות חוף או אירועים, שכוללים במות ריקודים וגביית כסף רב.
החברה להגנת הטבע, עמותת אדם טבע ודין ו-30 ארגונים נוספים, שמאוגדים כולם תחת הכותרת פורום ארגוני החוף, העלו את חוק החופים, שעבר בקריאה ראשונה לאחר שנתיים וחצי של מאבק בוועדות הפנים ואיכות הסביבה. לכשיעבור החוק ויחקק סופית לא רק שהחופים (כלומר אלה שנותרו) יהיו פתוחים לכולנו בשעות היום והלילה, גם אסור יהיה לגבות כסף עבור הכניסה.

חוף דור: 20 שקל לאדם

ומה בינתיים? מה קורה בקיץ הזה? בשלב זה מופעל חוק הסדרת מקומות רחצה, לפיו מותר לכל רשות מקומית לגבות דמי כניסה לחוף כל עוד מובטח לפחות חוף אחד בחינם. כך, לדוגמה, גובה עיריית הרצליה 12 שקל כניסה לאדם בשלושת החופים שלה אך משאירה את חוף סידני-עלי פתוח, ואילו עיריית תל-אביב גובה דמי כניסה בסך 12 שקל רק בחופי הצוק ותל-ברוך (תושבי הערים הללו אינם משלמים דמי כניסה). בנהריה סגרו את חוף גלי גליל לטובת קאנטרי קלאב וגובים 15 שקל לתושב העיר ו-25 שקל לאורח. את חוף סוקולוב השאירו פתוח.
בחוף נמל קיסריה מגדילים לעשות וגובים 30 שקל לבוגר ו-20 שקל לילד. גם בחוף דור בנחשולים גובים 20 שקל לאדם ביום חול ו-22 שקל בשבת.
הממונה על החוף, אילן בנדת, מצדיק את המחיר הגבוה בכך שיש בחוף מתקנים מתנפחים לילדים, שלא לדבר על הניקיון והנוף.
מסקירה ארצית שערכנו עולה, שרק מעט חופים גובים תשלום מהולכי רגל, שכן לא פשוט לגדר את החוף ולהעמיד שומרים. אבל בחופים רבים מכשירים מגרשי חנייה וגובים כסף מהנכנסים עם רכב, מה שמכונה גבייה אפורה.
בנושא החנייה הכל פרוץ: בחוף זיקים גובים 30 שקל למכונית, בחוף הבונים 20 שקל, בחוף פלמ"חים 15 שקל, בחופי נתניה וחדרה 10 שקל ובחופי ראשון לציון 5 שקל למכונית לתושב העיר ו-20 שקל לתושב חוץ. גם בחוף אכזיב גובים 5 שקל למכונית אך עיריית חיפה, שברשותה חופים יפהפיים, לא גובה גרוש, אף לא לחנייה. כך גם בבת-ים, באשקלון ובעוד כמה רשויות נדיבות.
אבל השיא נרשם בחוף ניצנים: 35 שקל לרכב פרטי ביום חול, 40 שקל בשבת, גם אם אתה מגיע לבד במכונית. גם במרכז הימי של קיבוץ שדות-ים ליד קיסריה לא טומנים ידם במים וגובים 25 שקל למכונית ביום חול ו-30 בשבת וחג.

סגור לרגל אירוע

חוף ניצנים ראוי להתייחסות מיוחדת. בימים אלה מתנהל בבית המשפט בבאר שבע דיון בעתירת החברה להגנת הטבע נגד הוועדה המקומית חוף אשקלון, שסוגרת חדשות לבקרים את החוף לטובת פסטיבלים ואירועים פרטיים אחרים. בפסטיבל האהבה לפני כשבועיים סגרו את החוף ליומיים וגבו 100 שקל כניסה לפסטיבל. תופעה זו תופסת תאוצה גם בחופים נוספים. הכל מסוכם כדין עם הרשות המקומית, אבל זו גורפת רווחים על חשבון הציבור.
זכותו של הציבור לא רק להשתמש בחוף, מסביר ניר פפאי, מרכז חופים וים בחברה להגנת הטבע, אלא גם לעבור לאורכו ולרוחבו בלי שיציבו לו גדרות ומחסומים.
פפאי מקווה שחוק החופים החדש יסדיר את המצב הפרוץ, ובינתיים כואב את המחטפים שעושים קבלני האירועים הפרטיים. עם זאת מודה פפאי, שאת בעיית הגבייה עבור חנייה החוק החדש לא יוכל כנראה לשנות.
בעייה נוספת היא בעיית מעבר כלי רכב על החוף. בנושא זה כבר קיים חוק מספר שנים ומי שעובר עליו מסתכן בקנס של 1,000-500 שקל. הבעיה היא שהחוק כמעט ולא נאכף. מדובר על עשרות כלי רכב 4X4, שנכנסים ללא רחם לחופים פתוחים, חורשים אותם ומסכנים את שלום המתרחצים. חוף גדור, למשל, שבין מכמורת לחדרה, הוא חוף שמוכרז כשמורת טבע. בשנים האחרונות כמעט שהושחת לחלוטין על ידי נהגי רכבי שטח, שהפכו אותו למגרש מירוצים. לאחרונה חסמו רשות הטבע והגנים ועיריית חדרה את כניסת הרכבים לחוף, ובמקביל הכשירו מקומות חנייה חינם בכניסה לשמורה.
חשוב לציין שלושה חופי ים נוספים, שנמצאים בתוך גנים לאומיים וגם עליהם גובים תשלום, כמקובל בגנים לאומיים: אכזיב, קיסריה ואשקלון. קיימים גם חופים שהפכו לפרטיים ואין אדם מהיישוב יכול להיכנס אליהם, כמו למשל חוף קלאב-מד באכזיב, חוף התמרים בעכו או החוף של קיבוץ שדות ים. למזלנו, בניגוד לחופים רבים בכנרת תופעה זו כמעט ולא קיימת לחופי הים התיכון. בחוף קיבוץ שדות-ים סירבו להגיב לנושא סגירת החוף לאירועים פרטיים ובחוף ניצנים טוענים: נכון שאנחנו מקיימים אירועים, אבל לא סוגרים את החוף לציבור הרחב.

מה מגיע לכם בחוף מוכרז

במשרד הבריאות מפרטים מהן הזכויות המגיעות למתרחצים בחופים המוכרזים:
מידע על זיהומים: משרד הבריאות בודק אחת לשבוע את איכות המים בחופים, ובמקרים שתוצאות הבדיקה חורגות מהתקן מתבצע סקר תברואתי, שכולל איתור הגורם המזהם ודגימה חוזרת של המים. אם התוצאות חריגות, פונה משרד הבריאות למשרד הפנים בהמלצה לסגור את החוף ומזהיר את הציבור באמצעות התקשורת.
זאב פיש ממשרד הבריאות מוסר, כי בעונה הנוכחית נסגר רק חוף אחד לרחצה - חוף התמרים בעכו - בגלל זיהום נחל נעמן, אבל המצב דינמי ואנחנו ממשיכים לדגום פעם בשבוע בכל הארץ עם המשרד לאיכות הסביבה.
שירותים: בכל חוף עד 200 מטר יהיה מבנה שירותים אחד במרכז החוף, הכולל 6 תאים לנשים ו-6 לגברים.
ברזיות: בכל 100 מטר תהיה יחידת ברזייה, המופעלת באמצעות לחצנים.
מלתחה: בכל כניסה לחוף תיבנה מלתחה הכוללת 2 עמדות מקלחת לפחות.
מקלחות פתוחות: בכל 100 מטר לאורך החוף תותקן יחידת מקלחת פתוחה, הכוללת גם ברזים לרחיצת רגליים.
הצללה: 10% משטח החוף המוכרז יהיה מוצל.
ניקיון: בכל 20 מטר לאורך החוף ימוקמו מיכלי אשפה שיתרוקנו כל שעתיים לפחות.
כל האמור כאן, שנמסר לנו על ידי משרד הבריאות, אמור להינתן לאזרחים ללא תשלום בחופים המוכרזים. ומה קורה בחופים הבלתי מוכרזים? רני עמיר, מנהל אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה אומר כי כמעט כל החופים הבלתי מוכרזים אינם מטופלים כי אין מי שיקח עליהם אחריות, ולכן רובם מטונפים בפסולת ובחלקם מפוזרים מזרקים משומשים ושברי זכוכית. בחופים האלה יש להיזהר במיוחד.