שתף קטע נבחר

המעיין של 'מוצב תותחי נברון'

למרות שהמקום נחרט בזכרון ילדותו של ספי בן יוסף כמקום מטיל מוות ואימה, עין עוקב (או עין עקוב) הוא פינת חמד על מדרונו הדרומי של הגולן, וכבר לא מפחיד שם

איני בטוח ששם המקום כפי שכתבתי נכון, ייתכן והשם הוא עקוב, ואז כמובן המשמעות שונה לגמרי. ממעיין שהוא בלשי, הוא הופך בהינף קולמוס למעיין פתלתל, עקום וכיו"ב כינויי גנאי, ואודה על האמת, לא ידעתי כלל על קיומו, שעל כן הוא חבוי בתוך מקום שנחרת בזכרונות נעורי ובחרותי כמקום מטיל מוות על סביבותיו ומשחית את חייהם של אנשי תל-קציר, מעגן והאון.
במקורו היה כל המקום מוצב סורי על מדרונו הדרומי של הגולן. א-נאצריה, או כפי שנקרא גם, ח'רבת תוופיק א-פוקא (העליונה) היה כפר של הנח"ל הסורי ובליבו מוצב בטון ובזלת ענק, שכונה 'מוצב תותחי נברון' על שום תכולתו המפחידה. נמוך ממנו היה כפרון רע מראה, ח'רבת תוופיק א-תחתא (התחתונה), שגם הוא כאחותו ממעל, הפך מכפרון דל, שאין יד תושביו משגת אפילו כדי תשלום המיסים, למוצב שאף הוא מירר את חיי הקיבוצים על חוף הכנרת.
סופם של רשעים שחרבו במלחמת ששת הימים ואפילו לא השיבו מלחמה שערה אל חיילי הנח"ל אשר עלו בהר. אחר כך הגיעה 'הקרן הקיימת' וכדרכה, נטעה שם עצים שאין להם דבר וחצי דבר עם אפיו של המקום, אורנים וברושים ואקליפטוסים. דבר לא נודע על מעיין קטן ששמו היה עין אלעקבה, 'המעיין של מעלה הדרך המפותלת', בעברית, או עין א-תוופיק, כפי שכינוהו יודעי הח"ן אשר פקדו את המקום בסודי סודות.

מעשה קסמים ביער הגמדים

מאחר שלא כל מעשי הקק"ל איוולת, נהפוך הוא, קמו שם חרוצים ואנשי תבונה, ועשו מעשה קסמים במזיגה הבלתי אפשרית של יער גמדים נלעג, שרידי מוצב סורי אימתני, חורבות כפר דל שבדלים, שדות מוקשים מלוא החופן, גדרות תיל לשים סייג בין פרות לשאינם פרות, ומים ניגרים באין דורש על מדרון, שלאיש אין חפץ בו. סללו דרכים נוחות ביער הגמדים, שיש בהן ההולכות אל עמדת תצפית אשר האנגלים יצקו כבר במלחמת העולם השניה, כחלק ממאמציהם להשמר מפני צרפת הנאצית, ששלטה בסוריה השכנה; לימים הפכה התצפית הבריטית לסורית ומשהחרבות כותתו, אמנם לא לאתים עדיין, הפכה זו הסורית למקום שאליו באים היהודים ומצקצקים בלשונם, מפלבלים בעיניהם ואומרים זה לזה בהתפעלות גדולה: "מה נאה המראה ומה נאה הוא החלד, שיש בהם כזו כנרת כחולה וכזה עמק יפה סביבה והרים משובבי לב עוטרים את שניהם". ועוד הולכות דרכים משובשות, היאות לכלי רכב מיוחדים, אל חורבות תוופיק, העליונה והתחתונה, ואל מדרונות הגבעות בואכה תל קציר.
דרך מרכזית אחת, שבאה מן השלט שעל הכביש המורה לעין תוופיק, מוליכה אל חניון משובב עין בליבו של 'היער', שבו נובע המעיין שאין שמו הרשמי כשמו העממי וזה שונה מן השם הנכון, אשר אינו דומה לשם המקורי...
אמנם, מילדותי חונכתי לאהוב מעיינות אשר מימיהם ניגרים על סביבותם ללא הפרעה, וצמחים הרבה מתגבבים על המים וצפורים מוצאות מחסה בסבכיהם וחתולי בר ונמיות מנסים לבקוע את מחסותיהם ולטרפם. אלה מצפצפים בבעתה, אלו חרישיים ואלה נעים ברוח וקולות המים המפכים מלטפים את כל חזיון השקט והאימה גם יחד. כך, מסתייג מעט ממעיין, אשר ידעתי מראש כי אנשי הקק"ל עיצבו את מהלכו, באתי בצל המים של עין אלעקבה הוא תוופיק הוא עקוב או עוקב, ושמחה אמיתית שמחתי על שכה היטיבו
לתעל את מימיו באבן ולאגום אותו בשלוליות קטנות, שחישות רעננות ונאות צומחות עליהן וצפורי שיר קטנות באות אצלן. כנרת יפה מנצנצת בכחול רחוק מאוד ועמוק מאוד מתחת למדרון, והוא זרוע בחורשות הסוריות לשעבר ובפגרי מוצביהם שמזה יותר מדור שבתו מאימתם, ולמרגלותיהם מתנאים שדות צהובים וחומים ובוסתנים ירוקים, בתים מלבינים ביניהם, ומעל כולם צופים נשרים, שבאו ממצוקי הגולן לדאות מעל הרמה ושוליה, שמא תמצא להם נבלת פרה או עז.

איך מגיעים

על מפת הטיולים וסימון שבילים מס' 1 זה מסומן בשם 'מוצב תותחי נברון'. דרך עפר כבושה ומשולטת יוצאת מכביש 98 בין חמת גדר למבוא חמה שבדרום הגולן.
עוד בסביבה: חמת גדר, תנינים באתר מעיינות חמים ומרחצאות רומיות עתיקים; 'בית גבריאל' בצמח, מבנה נאה ומרכז פעילות ותרבות שמסעדתו גרועה ועובדיה טרם עברו שיעור בנימוסין; אנדרטת הטייסים הטורקיים, אתר זכרון לטייסים של מטוס אמפיבי טורקי שנספו כאן בראשית המאה שעברה.

טריוויה: שולה ופרת הותירו את טמטומם

שילה (או שולה) ופרת, ביקרו בעין תוופיק ב-7 בפברואר השנה. איני מכיר אותם, אלא רק נבלים שכמותם. ואיך אני יודע שאנשים שאיני מכיר ביקרו במקום? משום שפרימטיבים גסי רוח אלה, טרחו הרבה ובצבע שחור, שהשד יודע מהיכן מצאוהו שם, אלא אם הביאו אותו מביתם, השאירו לדראון את שמותיהם על קירות בית המעיין מעל הבריכה. לא זו בלבד שזיהמו את המקום והותירו את טמטומם כאות וסמל שהם חזירים בהתנהגותם ובתרבותם, אלא אף התירו בכך לבהמות אדם נוספות, לפגל את המקום ולטנפו, משל בית מחראות הוא, וכוונתי למנוולים אחרים, אנונימיים לדאבוני, שהותירו אשפתם וצואתם וחפצי סניטריה של נקביהם המאוסים להתגולל ברוח במרחק של עשרה מטרים בלבד מפחי אשפה מסודרים ומוכנים.
כל הכבוד לשולה (או שילה) ולפרת שטיילו במקום ב-7/2 השנה. באמת.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום דובי זכאי
עין א- תוופיק. במקור מוצב סורי
צילום דובי זכאי
מומלצים