עולם ומלואו בין ערד לבאר שבע

יורם הוציא אולר גדל ממדים מהכיס, כזה עם ידית מעץ שהחקלאים מנקים בו גם את הציפורניים, חלץ את הלהב החלוד באצבעותיו המסוקסות ופילח את הקובו לשני חצאים. אחר כך חילק כפיות שהביא מחדר האוכל של הקיבוץ ותקע אותן בבשר הרך. הפרי האדום, בגודל תפוח אדמה, הפתיע במרקם לבן, עסיסי, שזור גרעינים שחורים קטנים ובטעם גן עדן.

עמדנו בלב שדה קקטוסים שמתאים לתפאורה של מערבון מקסיקני. על הגבעה בלטו הגגות האדומים של קיבוץ כרמים, מסביבנו חורשות אורנים ירוקות, למרגלותינו השתרעה בקעת ערד, חרוכה וצהובה עד קצה האופק. השמש השוקעת נגעה בקו הגבעות והפכה לכדור כתום, רוכב על סוס העלה אבק ונבלע מעבר לגבעה, עדר כבשים ליחך את הגבעולים השדופים בדרכו הפועה אל המנגל, והאוויר הרגוע זז בעדינות איכותית שמתאימה למקומות נטולי זיעה. אפילו השיכונים המכוערים של באר שבע שנגסו את הגבעות המסולעות מדרום לא איימו על האווירה הפסטורלית. וכל זה, שעה נסיעה מתל אביב.

אזורי להבים ובקעת ערד, על אם הדרך לים המלח, מציעים שלל אטרקציות לעוברים ולנשארים. אפשר למלא תעסוקה ליום בילוי בדרך לים, ואפשר גם לתכנן יומיים-שלושה נטו. הגובה 400 עד 600 מטר, אקלים נעים, יבש וקריר, טיפוסים חביבים במיוחד. "ספר המדבר" מכונה האזור באקדמיה, משום שהוא יושב על הגבול בין נוף ים תיכוני לבין השממה. קו 350 מ"מ גשם שמאפשר לעצים להיאחז בקרקע, לחקלאים לזרוע חיטה ולעדרים לשבוע עשב כל השנה. מדרום המדבר, שכמו האבק שמעלות דרכיו משרה תחושת זמניות למשוטטים בנתיביו.

בתוך בקעת ערד ואזור להבים אנו מוצאים עירוב בין יער למדבר, מין תערובת של קבוע ונודד: סמיטריילר חונה ליד אוהל, חמור קשור לווילה, פסלים סביבתיים תקועים באמצע שום מקום, מסגד צמוד למסעדה. תערובת בת חלוף מוזרה של כפרים קהילתיים שהם לא כפרים, עיר שהיא לא עיר, בדואים שכבר מזמן לא בדואים, ומטיילים שחולפים ללא שוב.